טראמפ וזלנסקי (X)
טראמפ וזלנסקי (X)

אוקראינה נכנעת ללחץ: טראמפ סוחט הסכם מינרלים תמורת תמיכה צבאית

מזכר הבנות שנחתם בין אוקראינה לארה"ב פותח את הדלת להסכם מקיף; טראמפ מצליח לקבל תמורה בעד התמיכה באוקראינה

רוי שיינמן | (1)

אחרי חודשים של מתיחות וירידות הדדיות, ממשל טראמפ והנשיא זלנסקי חתמו מרחוק על מזכר הבנות בנושא פיתוח משאבי טבע באוקראינה – צעד ראשון לקראת הסכם כולל שצפוי, לפי טראמפ, להיחתם עוד השבוע. מדובר במהלך מדיני-כלכלי רגיש במיוחד, שבו ארה"ב תקבל עדיפות בגישה למשאבים כמו ליתיום, טיטניום ומתכות נדירות, בתמורה להמשך הסיוע הצבאי.

המזכר נתפס באוקראינה כמהלך כפוי, אך מתבקש – ניסיון להציל את התמיכה האמריקאית החיונית, דווקא ברגע שבו העייפות מהמלחמה מתחילה לחלחל לוושינגטון. גורמים באוקראינה ציינו כי מדובר בצעד "בלתי נמנע מבחינה גיאופוליטית".

מאחורי הקלעים של הלחץ

לפי מקורות המעורבים במו"מ, זלנסקי סירב בעבר לתנאים דומים במהלך פגישה מתוחה עם טראמפ בבית הלבן בפברואר האחרון. אך עם הירידה הדרמטית בתרומות האזרחיות והחשש מהאטת קווי האספקה האמריקאיים – קייב הבינה שלא ניתן עוד להתעקש.

הצדדים שבו לשולחן המו״מ לאחר שארה״ב הגישה הצעה חדשה שכללה מסלול פיתוח משותף של תשתיות כרייה, הסכם מסגרת לעשור קדימה, והקמה של קרן השקעות דו-לאומית לשיקום כלכלי של אוקראינה בתמורה לזכויות קדימה בפיתוח שדות מינרלים.

בין עקרונות למציאות

המבקרים רואים במזכר הזה כניעה לכל דבר. תושבים באוקראינה הפגינו לאחרונה מחוץ לשגרירות ארה"ב בקייב, בטענה שהמדינה הופכת לקולוניה כלכלית של וושינגטון. מנגד, נציגי הממשל בארה"ב טוענים כי מדובר בצעד מתבקש – תשלום הוגן על מאות מיליארדי הדולרים שהוזרמו למדינה מאז תחילת הפלישה הרוסית.

הקונגרס עשוי לדרוש פרטים נוספים לפני שיאשר את ההסכם, ובאוקראינה כבר ברור שכל הסכם סופי יידרש לאישור הפרלמנט. לפי ההדלפות, ההסכם כולל מנגנוני בקרה אמריקאיים על זכייני הפקה, החזרי מס מועדפים למשקיעים אמריקאים, ותיעדוף לחברות אנרגיה ותשתית מארה"ב.

שוק המינרלים – קלף בינלאומי

המאבק על מינרלים קריטיים הפך בשנים האחרונות לחזית כלכלית בין ארה"ב לסין. לא במקרה טראמפ בוחר לדרוש נתח ממאגרי אוקראינה – מדינה עשירה בליתיום ומתכות נדירות שהופכות לבסיס של כל טכנולוגיית הסוללות והאלקטרוניקה המתקדמת.

חיבור כזה בין אינטרסים ביטחוניים, גיאו-פוליטיקה ותעשיות מתקדמות ממחיש איך מלחמה מקומית הופכת לכלי בידיים של מעצמות כלכליות

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עושה חשבון 19/04/2025 09:26
    הגב לתגובה זו
    רק מוח יהודי ממציא יש מאין . כעת ארהב מושקעת באוקראינה ותגן על האינטרסים שלה מול רוסיה.
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט

אקמן מגייס כספים לאחת הקרנות ובמקביל רוצה להנפיק את החברה המנהלת בוול סטריט; מה צפוי להיות השווי וגם - הדרך של אקמן לצמרת

עמית בר |
נושאים בכתבה ביל אקמן

ביל אקמן מכין את פרשינג סקוויר קפיטל (Pershing Square Capital Management) להנפקה ציבורית בתחילת 2026. כך מדווח הפייננשל טיימס. מדובר למעשה בגוף שמנהל קרנות להשקעות שמנהלות כסף של אחרים, זו פעילות קרובה מאוד לקרנות גידור שנהנים מדמי הניהול השוטפים. ההערכה היא שהקרן תצא לשוק לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר. 

מהדיווח עולה כי למעשה אקמן נערך לשני גיוסים - של החברה המנהלת את הקרנות ושל קרן השקעה חדשה שתצא לציבור במקביל. לפרשינג סקוויר יש נכסים בהיקף של כ‑20–21 מיליארד דולר נכון לאמצע 2025.

ניסיון קודם של אקמן להנפיק לפני כשנה וחצי נדחה. היעד המקורי של כ‑25 מיליארד דולר צומצם משמעותית ואז ההנפקה בוטלה.


הדרך של ביל אקמן לפסגת ההשקעות

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה. הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.