טראמפ וזלנסקי (X)
טראמפ וזלנסקי (X)

אוקראינה נכנעת ללחץ: טראמפ סוחט הסכם מינרלים תמורת תמיכה צבאית

מזכר הבנות שנחתם בין אוקראינה לארה"ב פותח את הדלת להסכם מקיף; טראמפ מצליח לקבל תמורה בעד התמיכה באוקראינה

רוי שיינמן | (1)

אחרי חודשים של מתיחות וירידות הדדיות, ממשל טראמפ והנשיא זלנסקי חתמו מרחוק על מזכר הבנות בנושא פיתוח משאבי טבע באוקראינה – צעד ראשון לקראת הסכם כולל שצפוי, לפי טראמפ, להיחתם עוד השבוע. מדובר במהלך מדיני-כלכלי רגיש במיוחד, שבו ארה"ב תקבל עדיפות בגישה למשאבים כמו ליתיום, טיטניום ומתכות נדירות, בתמורה להמשך הסיוע הצבאי.

המזכר נתפס באוקראינה כמהלך כפוי, אך מתבקש – ניסיון להציל את התמיכה האמריקאית החיונית, דווקא ברגע שבו העייפות מהמלחמה מתחילה לחלחל לוושינגטון. גורמים באוקראינה ציינו כי מדובר בצעד "בלתי נמנע מבחינה גיאופוליטית".

מאחורי הקלעים של הלחץ

לפי מקורות המעורבים במו"מ, זלנסקי סירב בעבר לתנאים דומים במהלך פגישה מתוחה עם טראמפ בבית הלבן בפברואר האחרון. אך עם הירידה הדרמטית בתרומות האזרחיות והחשש מהאטת קווי האספקה האמריקאיים – קייב הבינה שלא ניתן עוד להתעקש.

הצדדים שבו לשולחן המו״מ לאחר שארה״ב הגישה הצעה חדשה שכללה מסלול פיתוח משותף של תשתיות כרייה, הסכם מסגרת לעשור קדימה, והקמה של קרן השקעות דו-לאומית לשיקום כלכלי של אוקראינה בתמורה לזכויות קדימה בפיתוח שדות מינרלים.

בין עקרונות למציאות

המבקרים רואים במזכר הזה כניעה לכל דבר. תושבים באוקראינה הפגינו לאחרונה מחוץ לשגרירות ארה"ב בקייב, בטענה שהמדינה הופכת לקולוניה כלכלית של וושינגטון. מנגד, נציגי הממשל בארה"ב טוענים כי מדובר בצעד מתבקש – תשלום הוגן על מאות מיליארדי הדולרים שהוזרמו למדינה מאז תחילת הפלישה הרוסית.

הקונגרס עשוי לדרוש פרטים נוספים לפני שיאשר את ההסכם, ובאוקראינה כבר ברור שכל הסכם סופי יידרש לאישור הפרלמנט. לפי ההדלפות, ההסכם כולל מנגנוני בקרה אמריקאיים על זכייני הפקה, החזרי מס מועדפים למשקיעים אמריקאים, ותיעדוף לחברות אנרגיה ותשתית מארה"ב.

שוק המינרלים – קלף בינלאומי

המאבק על מינרלים קריטיים הפך בשנים האחרונות לחזית כלכלית בין ארה"ב לסין. לא במקרה טראמפ בוחר לדרוש נתח ממאגרי אוקראינה – מדינה עשירה בליתיום ומתכות נדירות שהופכות לבסיס של כל טכנולוגיית הסוללות והאלקטרוניקה המתקדמת.

חיבור כזה בין אינטרסים ביטחוניים, גיאו-פוליטיקה ותעשיות מתקדמות ממחיש איך מלחמה מקומית הופכת לכלי בידיים של מעצמות כלכליות

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עושה חשבון 19/04/2025 09:26
    הגב לתגובה זו
    רק מוח יהודי ממציא יש מאין . כעת ארהב מושקעת באוקראינה ותגן על האינטרסים שלה מול רוסיה.
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".