אוקראינה נכנעת ללחץ: טראמפ סוחט הסכם מינרלים תמורת תמיכה צבאית
מזכר הבנות שנחתם בין אוקראינה לארה"ב פותח את הדלת להסכם מקיף; טראמפ מצליח לקבל תמורה בעד התמיכה באוקראינה
אחרי חודשים של מתיחות וירידות הדדיות, ממשל טראמפ והנשיא זלנסקי חתמו מרחוק על מזכר הבנות בנושא פיתוח משאבי טבע באוקראינה – צעד ראשון לקראת הסכם כולל שצפוי, לפי טראמפ, להיחתם עוד השבוע. מדובר במהלך מדיני-כלכלי רגיש במיוחד, שבו ארה"ב תקבל עדיפות בגישה למשאבים כמו ליתיום, טיטניום ומתכות נדירות, בתמורה להמשך הסיוע הצבאי.
המזכר נתפס באוקראינה כמהלך כפוי, אך מתבקש – ניסיון להציל את התמיכה האמריקאית החיונית, דווקא ברגע שבו העייפות מהמלחמה מתחילה לחלחל לוושינגטון. גורמים באוקראינה ציינו כי מדובר בצעד "בלתי נמנע מבחינה גיאופוליטית".
מאחורי הקלעים של הלחץ
לפי מקורות המעורבים במו"מ, זלנסקי סירב בעבר לתנאים דומים במהלך פגישה מתוחה עם טראמפ בבית הלבן בפברואר האחרון. אך עם הירידה הדרמטית בתרומות האזרחיות והחשש מהאטת קווי האספקה האמריקאיים – קייב הבינה שלא ניתן עוד להתעקש.
הצדדים שבו לשולחן המו״מ לאחר שארה״ב הגישה הצעה חדשה שכללה מסלול פיתוח משותף של תשתיות כרייה, הסכם מסגרת לעשור קדימה, והקמה של קרן השקעות דו-לאומית לשיקום כלכלי של אוקראינה בתמורה לזכויות קדימה בפיתוח שדות מינרלים.
בין עקרונות למציאות
המבקרים רואים במזכר הזה כניעה לכל דבר. תושבים באוקראינה הפגינו לאחרונה מחוץ לשגרירות ארה"ב בקייב, בטענה שהמדינה הופכת לקולוניה כלכלית של וושינגטון. מנגד, נציגי הממשל בארה"ב טוענים כי מדובר בצעד מתבקש – תשלום הוגן על מאות מיליארדי הדולרים שהוזרמו למדינה מאז תחילת הפלישה הרוסית.
- טראמפ מדיה מחלקת טוקן לבעלי המניות - המניה עולה ב-4%
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקונגרס עשוי לדרוש פרטים נוספים לפני שיאשר את ההסכם, ובאוקראינה כבר ברור שכל הסכם סופי יידרש לאישור הפרלמנט. לפי ההדלפות, ההסכם כולל מנגנוני בקרה אמריקאיים על זכייני הפקה, החזרי מס מועדפים למשקיעים אמריקאים, ותיעדוף לחברות אנרגיה ותשתית מארה"ב.
שוק המינרלים – קלף בינלאומי
המאבק על מינרלים קריטיים הפך בשנים האחרונות לחזית כלכלית בין ארה"ב לסין. לא במקרה טראמפ בוחר לדרוש נתח ממאגרי אוקראינה – מדינה עשירה בליתיום ומתכות נדירות שהופכות לבסיס של כל טכנולוגיית הסוללות והאלקטרוניקה המתקדמת.
חיבור כזה בין אינטרסים ביטחוניים, גיאו-פוליטיקה ותעשיות מתקדמות ממחיש איך מלחמה מקומית הופכת לכלי בידיים של מעצמות כלכליות
- שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
- מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
- 1.עושה חשבון 19/04/2025 09:26הגב לתגובה זורק מוח יהודי ממציא יש מאין . כעת ארהב מושקעת באוקראינה ותגן על האינטרסים שלה מול רוסיה.
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
