מיוצ'ה פראדה ודונטלה ורסאצ'ה; קרדיט: רשתות חברתיות
מיוצ'ה פראדה ודונטלה ורסאצ'ה; קרדיט: רשתות חברתיות

עסקת ענק בעולם האופנה - פראדה רוכשת את ורסאצ'ה ב-1.4 מיליארד דולר

שני מותגי העל מתאחדים כשפראדה תרכוש את ורסאצ'ה שהוחזקה עד כה על ידי קבוצת קפרי האמריקאית שויתרה על החלום להתחרות ב-LVMH; האם המומנטום חוזר למותגי העל האיטלקיים?

רוי שיינמן |

שני מותגי על איטלקים בעולם האופנה מתאחדים - פראדה רוכשת את וראצ'ה מידיה של קבוצת קפרי האמריקאית בתמורה ל-1.4 מיליארד דולר, במה שמסמן מצד אחד את תחילת הניסיון של פראדה לבנות קבוצת על חדשה בעולם האופנה ואת הסוף של ניסיון דומה של הקבוצה האמריקאית.


ורסאצ'ה תצטרף לשורה של מותגים נוספים שבבעלות פראדה כמו מיו מיו, לונה רוסה ומרקזי, כולם מותגים איטלקים שרוצים להחזיר עטרה ליושנה בעולם האופנה.


הרכישה גם מוסיפה גיוון לפורטפוליו של פראדה שמצרפת מותג מבוסס ומוכר אבל גם כזה עם סגנון שונה מזה של פראדה עצמה ושל המותגים האחרים. אנדריאה גרה, מנכ"ל קבוצת פראדה, אמר שהרכישה תוסיף "מימד חדש, שונה ומשלים לקבוצה". פראדה תממן את העסקה בחוב כשהיא צפויה ללוות מעל ל-1 מיליארד דולר מתאגידים בנקאיים, כשהעסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של השנה בכפוף לאישורים רגולטוריים.


רוכבת על ההצלחה

קבוצת פראדה בלטה בשנה שעברה בשוק מותגי היוקרה על רקע מגמה כללית בתחום של ירידה במכירות. החברה דיווחה על הכנסות של 5.4 מיליארד אירו בשנת 2024, עלייה של 17%, בין היתר בזכות הביצועים המרשימים של מותג מיו מיו, שרשם זינוק של 93% במכירות.


מנגד, קבוצת קפרי האמריקאית, שמחזיקה גם במותגים מייקל קורס וג’ימי צ’ו, פרסמה תחזית לפיה ההכנסות של ורסאצ’ה צפויות לרדת ל-810 מיליון דולר בשנה הפיסקלית הנוכחית, לעומת 1 מיליארד דולר בשנת 2024. ורסאצ’ה הפכה למועמדת בולטת לרכישה מאז שהניסיון של קבוצת טייפסטרי, שבבעלותה המותגים קואוץ’ וקייט ספייד, לרכוש את קפרי, נחסם על ידי הרגולטור האמריקאי.


"ורסאצ'ה דורש שינוי עמוק מהיסוד", כתב לוקה סולקה, אנליסט בכיר בחברת המחקר ברנשטיין. הוא הוסיף גם כי "בהתחשב ברזומה של פראדה בכל הקשור לרכישות, יש עוד הרבה מה לשפר". בשנת 1999 רכשה פראדה את המותגים ג'יל סנדר והלמוט לאנג, אך הניסיון להעתיק את הקסם של מיוצ’ה פראדה ובעלה, פטריציו ברטלי, לא צלח: הלמוט לאנג נמכרה כבר ב-2005, וג'יל סנדר נמכרה שנה לאחר מכן.


למרות ששני המותגים האיטלקיים ונחשבים לאייקונים, ורסאצ'ה ופראדה מייצגים תפיסות עולם שונות. ורסאצ'ה נבנה על בסיס של זוהר ובנוי יותר על אלמנטים של גבריות. פראדה, לעומת זאת, ממוקדת בנשיות ונוקטת גישה קיצונית יותר לגבי מהו יופי. ועדיין, לפי דבריו של ברטלי, לשני המותגים יש מכנה משותף ברור: "אנחנו מחויבים ליצירתיות, למסורת אומנותית ולעבודת יד. אנחנו גם מבינים את העוצמה של מותג, כמו המשולש ההפוך של פראדה והראש של מדוזה של ורסאצ'ה - וגם מאמינים בחשיבות המשפחתיות".


ורסאצ'ה חוזרת לידיים משפחתיות

מיוצ’ה פראדה שמרה לאורך השנים על קשר קרוב עם דונטלה ורסאצ'ה, שנכנסה לתפקיד הניהול לאחר רצח אחיה ג'יאני בשנת 1997. דונטלה אמנם פרשה בחודש שעבר מתפקיד המעצבת הראשית של המותג לאחר כמעט 30 שנה, אך נותרה שגרירה רשמית של ורסאצ'ה, והדגישה לא פעם את תחושת השליחות שלה לשמור על מורשת אחיה. לפי הדיווחים, היא "מאושרת" מהעובדה שהמותג שוב שייך למשפחה איטלקית.


למרות שקבוצת פראדה נסחרת בבורסה של הונג קונג, פטריציו ברטלי ממשיך לכהן כיו"ר, ובנם לורנצו ברטלי משמש כמנהל השיווק הראשי ונחשב ליורש הפוטנציאלי של החברה, שהוקמה בשנת 1913 על ידי סבה של מיוצ'ה. גם המעצב שמונה לאחרונה להוביל את ורסאצ’ה, דריו ויטאלה, לא זר בחברה, הוא עבד במשך 14 שנה ב-מיו מיו לצד מיוצ'ה פראדה, והתקדם עד לתפקיד סגנה לפני שעבר לורסאצ'ה.


לעומת השושלת הארוכה של פראדה, לקפרי היסטוריה קצרה בהרבה. החברה הוקמה רק בשנת 2018, כשמייקל קורס רכש את ורסאצ'ה ב-2.1 מיליארד דולר, זמן קצר לאחר שרכש גם את ג'ימי צ'ו. מנכ"ל החברה דאז, ג’ון איידול, התגאה ואמר כי "העסקה מסמלת את הצעד הבא בהפיכתנו לאחת מקבוצות היוקרה הגדולות בעולם". החברה שמה לעצמה כיעד להתחרות בקבוצת ענק LVMH שמחזיקה בין היתר במותג לואי ויטון, אך לא הצליחה להגשים את החזון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).