דונלד טראמפ
צילום: טוויטר

טראמפ פותח חזית חדשה: סנקציות על רוכשי נפט מונצואלה

נשיא ארה"ב הודיע על "מכס משני" שייכנס לתוקף בתחילת אפריל, במטרה ללחוץ על מדינות להימנע מהתנהלות כלכלית עם משטרו של ניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה בשל מה שהוא מכנה "איום ביטחוני"

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך להפעיל לחץ כלכלי על וונצואלה - הפעם באמצעות מס חדש שצפוי לפגוע גם במדינות אחרות. בצעד שנוי במחלוקת, הודיע טראמפ כי החל מה-2 באפריל יוטל מכס בגובה 25% על כל מדינה שתרכוש נפט או גז מוונצואלה ותנהל במקביל סחר עם ארה"ב. לדבריו, המהלך בא בעקבות הזרמת מהגרים "בעלי אופי אלים" מהמדינה הדרום-אמריקאית לתוך גבולות ארצות הברית.


המכס החדש, שמוגדר כמכס משני - "secondary tariff", צפוי להשפיע לא רק על וונצואלה, אלא גם על מדינות אחרות הרוכשות ממנה אנרגיה ומשווקות מוצרים לארצות הברית. טראמפ מבהיר כי מדובר במהלך שמטרתו כפולה: לחץ על משטרו של נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו מצד אחד, והפחתת האיומים הביטחוניים מונצואלה מצד שני. מהלך זה מצטרף להחלטה מוקדמת יותר החודש, בה טראמפ ביטל רישיון בן 30 ימים לחברת האנרגיה האמריקאית שברון, שאפשר לה לפעול בוונצואלה ולייצא ממנה נפט מאז 2022. הסיבה הרשמית: כישלון של מדורו לקדם רפורמות דמוקרטיות, ובעיקר אי-החזרת מהגרים ממוצא ונצואלי ששהו בארה"ב.


ההחלטה מעוררת דאגה בקרב מדינות באמריקה הלטינית, אך גם באירופה ובאסיה, שחלקן רואות בנפט הוונצואלי מקור זול ואסטרטגי. חברות האנרגיה שבנו על שיתוף פעולה עם המדינה המתמודדת עם משבר כלכלי עמוק, עלולות למצוא עצמן תחת מגבלות חדשות אם הן רוצות להמשיך לקיים סחר עם הכלכלה האמריקאית. המהלך גם עשוי לפגוע ביציבות שוק האנרגיה העולמי, שעלול לספוג לחצים אם זרימת הנפט מוונצואלה תוגבל עוד יותר. ייתכן שהתגובה למדיניות טראמפ לא תאחר לבוא, במיוחד מצד מדינות שמחויבות לאספקת אנרגיה מגוונת ואינן רוצות להיכנע ללחץ אמריקאי חד-צדדי.


טראמפ מאיים, וול סטריט נזהרת: מה באמת צפוי ב"יום השחרור" המכסים?


הציפייה למועד ה-2 באפריל, מועד כניסת מכסי טראמפ לתוקף, ממשיכה להעיק על וול סטריט, אך בימים האחרונים מתנהל מאחורי הקלעים מאמץ לרכך את האווירה. גורמים בכירים בממשל טראמפ מנסים לשכנע את השווקים כי ייתכן שהיקף הסנקציות יהיה מצומצם יותר ממה שהוצג עד כה, במיוחד כשמדובר במכסים הדדיים כלפי מדינות שנחשבות "עוינות כלכלית". עם זאת, הנשיא טראמפ עצמו ממשיך לשדר מסרים תקיפים כאשר האיום האחרון שלו הוא כאמור, הטלת מכסים על כל מדינה שרוכשת נפט מוונצואלה.


בסוף השבוע האחרון פורסמו דיווחים לפיהם הממשל האמריקאי שוקל לצמצם את רשימת המדינות והענפים שעליהם יחולו המכסים שייכנסו לתוקף בשבוע הבא. הדיווחים הללו שימשו כניסיון להרגיע את השווקים, שעד כה הגיבו בירידות חדות על רקע החשש מהתנגשות כלכלית רחבה. ואכן, המדדים המרכזיים בוול סטריט, S&P 500, דאו ג'ונס ונאסד"ק - פתחו את השבוע בעליות, למרות הכרזתו החדשה של טראמפ בעניין ונצואלה. אבל לא כולם רגועים. 

שחקנים בשוק מזהירים שהבלבול נמשך: מצד אחד, דוברים רשמיים כמו יועצו הכלכלי של טראמפ, קווין האסט, טוענים שמדובר רק ב"קבוצה קטנה של מדינות שמרמות". מצד שני, מסמכים רשמיים מצביעים על כך שהבדיקה של נציג הסחר האמריקאי כללה 20 מדינות, גוש האירו ו-G20, שמייצגים כ-88% מהיקף הסחר האמריקאי. במילים אחרות: גם אם מדובר ב-"15% המדינות הבעייתיות", הן כוללות את רוב השותפות המסחריות המרכזיות של ארה"ב.


טראמפ, כהרגלו, לא מחויב לקו אחיד. ביום שישי האחרון הוא רמז שייתכנו הקלות והפגין גישה מעט מרוככת יותר כשהשתמש במונח "גמישות" בהתייחסות לתוכנית המכסים. עם זאת, המסרים שמגיעים מהבית הלבן נעים בין אזהרות תקיפות לרמיזות על החרגות, מה שיוצר בלבול בשווקים ומקשה על גיבוש תחזיות ברורות. גורמים כמו טרי היינס מ-Pangaea Policy מזהירים מהשפעה לא אחידה של המדיניות החדשה: ענפים מסוימים עלולים להיפגע בצורה קשה, בעוד אחרים עשויים ליהנות מפטורים ממוקדים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

כל זאת קורה כשברקע נישאים עננים נוספים - אי הוודאות סביב תקרת החוב, עתידם של קיצוצי המס, והכיוון שאליו יפנה הפדרל ריזרב. כך או כך, התקופה הקרובה מסתמנת כאחת הסוערות והמורכבות ביותר מבחינת מדיניות כלכלית וגיאופוליטית - לקראת מועד המפתח של 2 באפריל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

שבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט

כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי. 


קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.


אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.


זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.


הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן

ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.

מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.