דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ ומלחמת הסחר - למי הוא מוותר ולמה?

הממשל האמריקאי מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה, אבל מפתיע כשהוא פוטר מדינות כמו יפן והודו; בעוד שהתעשייה הגלובלית מנסה לנווט בין ההגבלות החדשות, ישראל עשויה להרוויח מהמהלך - עם הסכם סחר חופשי מול ארה"ב, היא עשויה להפוך ליעד מבוקש עבור יצרנים בינלאומיים שמנסים לעקוף את המכסים

ד"ר אדם רויטר | (6)

מלחמת הסחר שהשית טראמפ על מדינות יריבות וידידותיות כאחת, מיקדה את תשומת הלב לרכיב העיקרי שלה, "מלחמת המכסים". זו לא אמורה באמת כ"כ להפתיע, הוא הכריז שיעשה זאת עוד הרבה לפני שזכה בבחירות. יש לומר שבין הכרזותיו לפני הבחירות לבין מעשיו, קיים מתאם גבוה ביותר, כאשר ראוי לציין בנושא ספציפי זה שרוב החוקרים מעריכים שמלחמת הסחר עלולה יותר לפגוע כלכלית מאשר לעזור לתוצר האמריקני. ימים יגידו.

מעניין גם לציין שממשל ביידן לא רק שלא ביטל את המכסים שטראמפ הטיל בכהונתו הראשונה אלא אף הוסיף עליהם. משמע, גירעון הסחר של ארה"ב היה נושא שהטריד גם את המפלגה הדמוקרטית.

באופן מפתיע משהו, בעיניים ישראליות, עשויות להגיע דווקא הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. שוב, גם במקרה זה, ימים יגידו.

לא פחות מכך מעניין שיש מדינות שטראמפ החליט שלא לפגוע בהן, על אף גירעונות סחר גדולים שיש לארה"ב מולן. תיכף נגיע לזה.

 

תוכנית ההוגנות ההדדית

לאחרונה פורסמה תוכנית המכונה ע"י הבית הלבן "תוכנית ההוגנות וההדדיות" “FAIR AND RECIPROCAL PLAN”, שהבית הלבן הכריז שמטרתה "תשאף לתקן חוסר איזון ארוך שנים בסחר הבינלאומי ולהבטיח הוגנות בכל הטווח. חלפו הימים של ניצול אמריקה: תוכנית זו תציב את העובד האמריקני במקום הראשון, תשפר את התחרותיות שלנו בכל תחום בתעשייה, תפחית את הגירעון המסחרי שלנו ותחזק את הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו."

הבית הלבן הוסיף בהצהרתו ש"אמריקה לא תסבול יותר שיטות סחר בלתי הוגן: ארה"ב היא אחת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, אך שותפי הסחר שלנו שומרים על השווקים שלהם סגורים ליצוא שלנו. חוסר ההדדיות הזה אינו הוגן ותורם לגירעון הסחר השנתי הגדול והמתמשך שלנו."

במסגרת ההודעה הובאו דוגמאות ספציפיות: דוח מ-2019 מצא כי על פני 132 מדינות ויותר מ-600,000 קווי מוצרים, יצואנים מארצות הברית מתמודדים עם מכסים גבוהים יותר (מאשר ארה"ב גובה ממדינות אלו) בשני שלישים מהמקרים. האיחוד האירופי מטיל מכס של 10% על מכוניות מיובאות מארה"ב בעוד זו מטילה מכס של 2.5% בלבד. שותפי סחר גובים מחברות אמריקאיות "מס שירותים דיגיטליים", כאשר קנדה וצרפת גובות כל אחת מעל 500 מיליון דולר בשנה מחברות אמריקאיות ויתר המדינות עוד יותר ממיליארד דולר בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מכיוון שמלחמת מכסים מייצרת תגובות נגד, באופן אפקטיבי מעדיף הממשל האמריקני להתמקד כמובן במדינות מולן יש לארה"ב את הגרעון המסחרי הגדול ביותר. להלן גרף המסכם את מצב גירעונות הסחר הגדולים ביותר שיש לארה"ב מול מדינות בעולם:

 

ניתן לראות באופן לא מפתיע שסין ולאחריה מקסיקו "מככבות" בראש הרשימה. אחריהן הודו, גרמניה, יפן, קנדה ודרום קוריאה. בניגוד לרוחות שהתלהטו מאד בין ארה"ב לקנדה, מתברר שגירעון הסחר מול האחרונה אינו דרמטי, רחוק מכך. מדוע בכ"ז להיכנס להתכתשות מולה? זה קשור כנראה לרצון להחזיר מפעלי פלדה ואלומיניום לארה"ב, כאלו שנדדו לקנדה בעשורים האחרונים וחשובים לקהל הבוחרים ממעמד ה"צווארון הכחול" שתומך בטראמפ וגם לצבא האמריקני שאינו מעוניין להתבסס במוצרים חשובים אלו על יבוא, אפילו לא מקנדה.

אך יותר מעניין לראות ברשימה מספר מדינות שלארה"ב גירעון סחר גדול מולן, אך אינן נכללות ברשימת המכסים שממשל טראמפ הטיל: הודו ויפן בעיקר אך גם דרום קוריאה. אז מה קורה כאן?

ההסבר נעוץ במשחק השחמט העולמי שמתקיים בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ רואה חשיבות גדולה בשמירת קשרים מצוינים עם מדינות גדולות וחשובות העוינות את סין ומצויות במרחב הימי או היבשתי שיחסית קרוב אליה. הודו וסין הן שתי מעצמות יריבות. ליפן יחסים מורכבים מאד עם סין והיו בשנים האחרונות מספר מקרים בהן היו התכתשויות אוויריות וימיות בין כוחות הצבא הסיניים והיפניים. את דרום קוריאה ניתן להגדיר כמעט כמדינת חסות אמריקנית, כי ארה"ב מגנה עליה במטריה אטומית מול צפון קוריאה, כאשר זו האחרונה מקורבת מאד לסין ונחשבת כבעלת הברית החזקה ביותר שלה. סיבה נוספת היא שדרום קוריאה (29%) ויפן (15%) הן אחרי סין (50%) יצרניות אוניות צי הסוחר הגדולות בעולם וארה"ב תלויה בהן בתחום כה חשוב זה. סיבה נוספת היא שיפן ודרום קוריאה הן בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם ואלו חשובים מאד לארה"ב במסגרת "מלחמת השבבים".

 

בעיניים ישראליות - ההשלכות עלינו

מדובר במלחמות בין ענקים וישראל היא גמד בסיפור הזה. מלחמת הסחר והמכסים עלולה לייצר בעיות לתעשיות ישראליות מאד מסוימות המייצאות לארה"ב (בעיקר אלומיניום), אך מדובר במספר חברות קטן מאד. מול ממשל אמריקני כה אוהד, ששר האוצר שלו צוטט כאומר ש"זהו זמן קריטי לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות... ואת תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית" הדברים כנראה יפתרו.

מצד שני עשויות להגיע הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.




ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מפעלים יצרניים 17/03/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    כאן יודעים לייצר בכמויות רק תוכנה
  • 5.
    כבר יעדיפו להשקיע ישירות בארהב במקום בארץ (ל"ת)
    חן 17/03/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קפלניסט 16/03/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    ועקשנות במלחמה העיקשת מול ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 3.
    מישל 16/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    לגבי השקעות של כל העולם בישראל ....נחיה ונראה הלוואי אך לקראו לטראמפ מטורף וכל מיני שמות גנאי אחרים בגלל ההפסדים בשוק ההון זה להיות חזיר כפוי טובה לאחר כל מה שהוא עושה לנו.
  • 2.
    החיים 16/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    כאשר יש נשיאלדעתי הגרוע בהסטוריה האמרקאיתשהופך את ההחלטות כל כמה ימיםומטרתו כאוס....מי בדיוק ישקיע במפעל כשהוא לא יודע מה יהיה מחר ולא עוד כמה שניםאי אפשר לבנות מדיניות ולהשקיע בצפייה שפסיכופט יעזור לך
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    אילו חברות דרום מזרח אסיה יפתחו מפעלים בישראל וישלמו שכר ישראלי.לאדם רויטר יש ראיה סלקטיבית.למשל ניתן להסתכל על הרשימה של המדינות שהחוב של ארהב אליהן הוא הכי גדול ולראות שזה די חופף את הגודל של הכלכלות שלהן. מלבד מקסיקו שממוקמת פה גבוה מדי אבל הסיבה לכך ברורה.
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 1.48%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט סיימה בעליות שערים; אנבידיה עלתה ב-3%, צים קפצה ב-6%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שווקי המניות בוול סטריט רשמו עליות שערים בנפח מסחר דליל יחסית, כאשר המשקיעים עיכלו שורת נתוני מאקרו לקראת חופשת חג המולד. מדד S&P 500 עלה זה היום הרביעי ברציפות, בהובלה ברורה של מניות הטכנולוגיה, למרות שנתוני הכלכלה לא חיזקו את ההערכות להורדות ריבית קרובות מצד הפדרל ריזרב. מחזורי המסחר היו נמוכים בכ־35% מהממוצע החודשי, נתון אופייני לתקופה שלפני החגים. למרות זאת, המדדים המרכזיים המשיכו להתקדם, וה־S&P 500 עלה ב-0.5% וחצה את רמת 6,900 הנקודות. הנאסד״ק טיפס ב-0.6% והדאו ב-0.2%.

בשוק האג"ח נרשמה חולשה באיגרות החוב הקצרות. תשואת האג"ח לשנתיים, הנחשבת רגישה במיוחד לציפיות למדיניות הריבית, נותרה מעל 3.5%, לאחר שנתוני הצמיחה הראו כי הכלכלה האמריקאית התרחבה בקצב המהיר ביותר מזה כשנתיים. בהמשך המסחר נרשמה התאוששות מסוימת באג"ח, על רקע ירידה במדד אמון הצרכנים.

הנתונים מציירים תמונה מעורבת: הכלכלה ממשיכה להתרחב בקצב יציב, אך תחושת הצרכנים פחות אופטימית. בוול-סטריט סבורים כי אם הצרכנים ימשיכו להפגין חוסן גם במהלך עונת החגים והרבעון הרביעי, הדבר עשוי לתמוך בצמיחה ובתחזיות הרווח של החברות.לפי האנליסטים, רווחי החברות ממשיכים להפתיע לטובה, והמשקיעים מקווים שהמגמה תימשך גם בשנת 2026.

במקביל, השווקים נכנסים לתקופה המכונה “ראלי סנטה קלאוס”, שמתחילה רשמית השבוע. לפי נתונים היסטוריים מאז 1950, מדד S&P 500 רשם בתקופה זו תשואה ממוצעת של כ־1.3%, עם תוצאות חיוביות בכ־78% מהמקרים. עם זאת, אנליסטים מדגישים כי מדובר בדפוס היסטורי ולא בהבטחה. נתונים נוספים מראים כי יום המסחר שלאחר חג המולד היה לאורך השנים אחד הימים החזקים ביותר לשוקי המניות, אך גם כאן, ההיסטוריה אינה ערובה להמשך המגמה.


זינקה 88% בדצמבר: מה עומד מאחורי הזינוק במניית רוקט לאב Rocket Lab USA -0.48%   - חוזה ביטחוני בהיקף של 816 מיליון דולר, הרחבת צבר ההזמנות ל־1.4 מיליארד דולר ושיא במספר השיגורים מציבים את רוקט לאב בשורה אחת עם קבלני הביטחון הוותיקים