טראמפ ומלחמת הסחר - למי הוא מוותר ולמה?
הממשל האמריקאי מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה, אבל מפתיע כשהוא פוטר מדינות כמו יפן והודו; בעוד שהתעשייה הגלובלית מנסה לנווט בין ההגבלות החדשות, ישראל עשויה להרוויח מהמהלך - עם הסכם סחר חופשי מול ארה"ב, היא עשויה להפוך ליעד מבוקש עבור יצרנים בינלאומיים
שמנסים לעקוף את המכסים
מלחמת הסחר שהשית טראמפ על מדינות יריבות וידידותיות כאחת, מיקדה את תשומת הלב לרכיב העיקרי שלה, "מלחמת המכסים". זו לא אמורה באמת כ"כ להפתיע, הוא הכריז שיעשה זאת עוד הרבה לפני שזכה בבחירות. יש לומר שבין הכרזותיו לפני הבחירות לבין מעשיו, קיים מתאם גבוה ביותר, כאשר ראוי לציין בנושא ספציפי זה שרוב החוקרים מעריכים שמלחמת הסחר עלולה יותר לפגוע כלכלית מאשר לעזור לתוצר האמריקני. ימים יגידו.
מעניין גם לציין שממשל ביידן לא רק שלא ביטל את המכסים שטראמפ הטיל בכהונתו הראשונה אלא אף הוסיף עליהם. משמע, גירעון הסחר של ארה"ב היה נושא שהטריד גם את המפלגה הדמוקרטית.
באופן מפתיע משהו, בעיניים ישראליות, עשויות להגיע דווקא הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. שוב, גם במקרה זה, ימים יגידו.
לא פחות מכך מעניין שיש מדינות שטראמפ החליט שלא לפגוע בהן, על אף גירעונות סחר גדולים שיש לארה"ב מולן. תיכף נגיע לזה.
- משפחת טראמפ מחקה כמיליארד דולר בגלל הנפילות בקריפטו
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכנית ההוגנות ההדדית
לאחרונה פורסמה תוכנית המכונה ע"י הבית הלבן "תוכנית ההוגנות וההדדיות" “FAIR AND RECIPROCAL PLAN”, שהבית הלבן הכריז שמטרתה "תשאף לתקן חוסר איזון ארוך שנים בסחר הבינלאומי ולהבטיח הוגנות בכל הטווח. חלפו הימים של ניצול אמריקה: תוכנית זו תציב את העובד האמריקני במקום הראשון, תשפר את התחרותיות שלנו בכל תחום בתעשייה, תפחית את הגירעון המסחרי שלנו ותחזק את הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו."
הבית הלבן הוסיף בהצהרתו ש"אמריקה לא תסבול יותר שיטות סחר בלתי הוגן: ארה"ב היא אחת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, אך שותפי הסחר שלנו שומרים על השווקים שלהם סגורים ליצוא שלנו. חוסר ההדדיות הזה אינו הוגן ותורם לגירעון הסחר השנתי הגדול והמתמשך שלנו."
במסגרת ההודעה הובאו דוגמאות ספציפיות: דוח מ-2019 מצא כי על פני 132 מדינות ויותר מ-600,000 קווי מוצרים, יצואנים מארצות הברית מתמודדים עם מכסים גבוהים יותר (מאשר ארה"ב גובה ממדינות אלו) בשני שלישים מהמקרים. האיחוד האירופי מטיל מכס של 10% על מכוניות מיובאות מארה"ב בעוד זו מטילה מכס של 2.5% בלבד. שותפי סחר גובים מחברות אמריקאיות "מס שירותים דיגיטליים", כאשר קנדה וצרפת גובות כל אחת מעל 500 מיליון דולר בשנה מחברות אמריקאיות ויתר המדינות עוד יותר ממיליארד דולר בשנה.
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
מכיוון שמלחמת מכסים מייצרת תגובות נגד, באופן אפקטיבי מעדיף הממשל האמריקני להתמקד כמובן במדינות מולן יש לארה"ב את הגרעון המסחרי הגדול ביותר. להלן גרף המסכם את מצב גירעונות הסחר הגדולים ביותר שיש לארה"ב מול מדינות בעולם:
ניתן לראות באופן לא מפתיע שסין ולאחריה מקסיקו "מככבות" בראש הרשימה. אחריהן הודו, גרמניה, יפן, קנדה ודרום קוריאה. בניגוד לרוחות שהתלהטו מאד בין ארה"ב לקנדה, מתברר שגירעון הסחר מול האחרונה אינו דרמטי, רחוק מכך. מדוע בכ"ז להיכנס להתכתשות מולה? זה קשור כנראה לרצון להחזיר מפעלי פלדה ואלומיניום לארה"ב, כאלו שנדדו לקנדה בעשורים האחרונים וחשובים לקהל הבוחרים ממעמד ה"צווארון הכחול" שתומך בטראמפ וגם לצבא האמריקני שאינו מעוניין להתבסס במוצרים חשובים אלו על יבוא, אפילו לא מקנדה.
אך יותר מעניין לראות ברשימה מספר מדינות שלארה"ב גירעון סחר גדול מולן, אך אינן נכללות ברשימת המכסים שממשל טראמפ הטיל: הודו ויפן בעיקר אך גם דרום קוריאה. אז מה קורה כאן?
ההסבר נעוץ במשחק השחמט העולמי שמתקיים בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ רואה חשיבות גדולה בשמירת קשרים מצוינים עם מדינות גדולות וחשובות העוינות את סין ומצויות במרחב הימי או היבשתי שיחסית קרוב אליה. הודו וסין הן שתי מעצמות יריבות. ליפן יחסים מורכבים מאד עם סין והיו בשנים האחרונות מספר מקרים בהן היו התכתשויות אוויריות וימיות בין כוחות הצבא הסיניים והיפניים. את דרום קוריאה ניתן להגדיר כמעט כמדינת חסות אמריקנית, כי ארה"ב מגנה עליה במטריה אטומית מול צפון קוריאה, כאשר זו האחרונה מקורבת מאד לסין ונחשבת כבעלת הברית החזקה ביותר שלה. סיבה נוספת היא שדרום קוריאה (29%) ויפן (15%) הן אחרי סין (50%) יצרניות אוניות צי הסוחר הגדולות בעולם וארה"ב תלויה בהן בתחום כה חשוב זה. סיבה נוספת היא שיפן ודרום קוריאה הן בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם ואלו חשובים מאד לארה"ב במסגרת "מלחמת השבבים".
בעיניים ישראליות - ההשלכות עלינו
מדובר במלחמות בין ענקים וישראל היא גמד בסיפור הזה. מלחמת הסחר והמכסים עלולה לייצר בעיות לתעשיות ישראליות מאד מסוימות המייצאות לארה"ב (בעיקר אלומיניום), אך מדובר במספר חברות קטן מאד. מול ממשל אמריקני כה אוהד, ששר האוצר שלו צוטט כאומר ש"זהו זמן קריטי לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות... ואת תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית" הדברים כנראה יפתרו.
מצד שני עשויות להגיע הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 6.מפעלים יצרניים 17/03/2025 17:48הגב לתגובה זוכאן יודעים לייצר בכמויות רק תוכנה
- 5.כבר יעדיפו להשקיע ישירות בארהב במקום בארץ (ל"ת)חן 17/03/2025 07:47הגב לתגובה זו
- 4.קפלניסט 16/03/2025 21:19הגב לתגובה זוועקשנות במלחמה העיקשת מול ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
- 3.מישל 16/03/2025 13:26הגב לתגובה זולגבי השקעות של כל העולם בישראל ....נחיה ונראה הלוואי אך לקראו לטראמפ מטורף וכל מיני שמות גנאי אחרים בגלל ההפסדים בשוק ההון זה להיות חזיר כפוי טובה לאחר כל מה שהוא עושה לנו.
- 2.החיים 16/03/2025 12:48הגב לתגובה זוכאשר יש נשיאלדעתי הגרוע בהסטוריה האמרקאיתשהופך את ההחלטות כל כמה ימיםומטרתו כאוס....מי בדיוק ישקיע במפעל כשהוא לא יודע מה יהיה מחר ולא עוד כמה שניםאי אפשר לבנות מדיניות ולהשקיע בצפייה שפסיכופט יעזור לך
- 1.אנונימי 16/03/2025 12:44הגב לתגובה זואילו חברות דרום מזרח אסיה יפתחו מפעלים בישראל וישלמו שכר ישראלי.לאדם רויטר יש ראיה סלקטיבית.למשל ניתן להסתכל על הרשימה של המדינות שהחוב של ארהב אליהן הוא הכי גדול ולראות שזה די חופף את הגודל של הכלכלות שלהן. מלבד מקסיקו שממוקמת פה גבוה מדי אבל הסיבה לכך ברורה.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותפגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”
איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.
סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.
במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.
הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.
