דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ ומלחמת הסחר - למי הוא מוותר ולמה?

הממשל האמריקאי מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה, אבל מפתיע כשהוא פוטר מדינות כמו יפן והודו; בעוד שהתעשייה הגלובלית מנסה לנווט בין ההגבלות החדשות, ישראל עשויה להרוויח מהמהלך - עם הסכם סחר חופשי מול ארה"ב, היא עשויה להפוך ליעד מבוקש עבור יצרנים בינלאומיים שמנסים לעקוף את המכסים

ד"ר אדם רויטר | (6)

מלחמת הסחר שהשית טראמפ על מדינות יריבות וידידותיות כאחת, מיקדה את תשומת הלב לרכיב העיקרי שלה, "מלחמת המכסים". זו לא אמורה באמת כ"כ להפתיע, הוא הכריז שיעשה זאת עוד הרבה לפני שזכה בבחירות. יש לומר שבין הכרזותיו לפני הבחירות לבין מעשיו, קיים מתאם גבוה ביותר, כאשר ראוי לציין בנושא ספציפי זה שרוב החוקרים מעריכים שמלחמת הסחר עלולה יותר לפגוע כלכלית מאשר לעזור לתוצר האמריקני. ימים יגידו.

מעניין גם לציין שממשל ביידן לא רק שלא ביטל את המכסים שטראמפ הטיל בכהונתו הראשונה אלא אף הוסיף עליהם. משמע, גירעון הסחר של ארה"ב היה נושא שהטריד גם את המפלגה הדמוקרטית.

באופן מפתיע משהו, בעיניים ישראליות, עשויות להגיע דווקא הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. שוב, גם במקרה זה, ימים יגידו.

לא פחות מכך מעניין שיש מדינות שטראמפ החליט שלא לפגוע בהן, על אף גירעונות סחר גדולים שיש לארה"ב מולן. תיכף נגיע לזה.

 

תוכנית ההוגנות ההדדית

לאחרונה פורסמה תוכנית המכונה ע"י הבית הלבן "תוכנית ההוגנות וההדדיות" “FAIR AND RECIPROCAL PLAN”, שהבית הלבן הכריז שמטרתה "תשאף לתקן חוסר איזון ארוך שנים בסחר הבינלאומי ולהבטיח הוגנות בכל הטווח. חלפו הימים של ניצול אמריקה: תוכנית זו תציב את העובד האמריקני במקום הראשון, תשפר את התחרותיות שלנו בכל תחום בתעשייה, תפחית את הגירעון המסחרי שלנו ותחזק את הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו."

הבית הלבן הוסיף בהצהרתו ש"אמריקה לא תסבול יותר שיטות סחר בלתי הוגן: ארה"ב היא אחת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, אך שותפי הסחר שלנו שומרים על השווקים שלהם סגורים ליצוא שלנו. חוסר ההדדיות הזה אינו הוגן ותורם לגירעון הסחר השנתי הגדול והמתמשך שלנו."

במסגרת ההודעה הובאו דוגמאות ספציפיות: דוח מ-2019 מצא כי על פני 132 מדינות ויותר מ-600,000 קווי מוצרים, יצואנים מארצות הברית מתמודדים עם מכסים גבוהים יותר (מאשר ארה"ב גובה ממדינות אלו) בשני שלישים מהמקרים. האיחוד האירופי מטיל מכס של 10% על מכוניות מיובאות מארה"ב בעוד זו מטילה מכס של 2.5% בלבד. שותפי סחר גובים מחברות אמריקאיות "מס שירותים דיגיטליים", כאשר קנדה וצרפת גובות כל אחת מעל 500 מיליון דולר בשנה מחברות אמריקאיות ויתר המדינות עוד יותר ממיליארד דולר בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מכיוון שמלחמת מכסים מייצרת תגובות נגד, באופן אפקטיבי מעדיף הממשל האמריקני להתמקד כמובן במדינות מולן יש לארה"ב את הגרעון המסחרי הגדול ביותר. להלן גרף המסכם את מצב גירעונות הסחר הגדולים ביותר שיש לארה"ב מול מדינות בעולם:

 

ניתן לראות באופן לא מפתיע שסין ולאחריה מקסיקו "מככבות" בראש הרשימה. אחריהן הודו, גרמניה, יפן, קנדה ודרום קוריאה. בניגוד לרוחות שהתלהטו מאד בין ארה"ב לקנדה, מתברר שגירעון הסחר מול האחרונה אינו דרמטי, רחוק מכך. מדוע בכ"ז להיכנס להתכתשות מולה? זה קשור כנראה לרצון להחזיר מפעלי פלדה ואלומיניום לארה"ב, כאלו שנדדו לקנדה בעשורים האחרונים וחשובים לקהל הבוחרים ממעמד ה"צווארון הכחול" שתומך בטראמפ וגם לצבא האמריקני שאינו מעוניין להתבסס במוצרים חשובים אלו על יבוא, אפילו לא מקנדה.

אך יותר מעניין לראות ברשימה מספר מדינות שלארה"ב גירעון סחר גדול מולן, אך אינן נכללות ברשימת המכסים שממשל טראמפ הטיל: הודו ויפן בעיקר אך גם דרום קוריאה. אז מה קורה כאן?

ההסבר נעוץ במשחק השחמט העולמי שמתקיים בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ רואה חשיבות גדולה בשמירת קשרים מצוינים עם מדינות גדולות וחשובות העוינות את סין ומצויות במרחב הימי או היבשתי שיחסית קרוב אליה. הודו וסין הן שתי מעצמות יריבות. ליפן יחסים מורכבים מאד עם סין והיו בשנים האחרונות מספר מקרים בהן היו התכתשויות אוויריות וימיות בין כוחות הצבא הסיניים והיפניים. את דרום קוריאה ניתן להגדיר כמעט כמדינת חסות אמריקנית, כי ארה"ב מגנה עליה במטריה אטומית מול צפון קוריאה, כאשר זו האחרונה מקורבת מאד לסין ונחשבת כבעלת הברית החזקה ביותר שלה. סיבה נוספת היא שדרום קוריאה (29%) ויפן (15%) הן אחרי סין (50%) יצרניות אוניות צי הסוחר הגדולות בעולם וארה"ב תלויה בהן בתחום כה חשוב זה. סיבה נוספת היא שיפן ודרום קוריאה הן בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם ואלו חשובים מאד לארה"ב במסגרת "מלחמת השבבים".

 

בעיניים ישראליות - ההשלכות עלינו

מדובר במלחמות בין ענקים וישראל היא גמד בסיפור הזה. מלחמת הסחר והמכסים עלולה לייצר בעיות לתעשיות ישראליות מאד מסוימות המייצאות לארה"ב (בעיקר אלומיניום), אך מדובר במספר חברות קטן מאד. מול ממשל אמריקני כה אוהד, ששר האוצר שלו צוטט כאומר ש"זהו זמן קריטי לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות... ואת תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית" הדברים כנראה יפתרו.

מצד שני עשויות להגיע הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.




ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מפעלים יצרניים 17/03/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    כאן יודעים לייצר בכמויות רק תוכנה
  • 5.
    כבר יעדיפו להשקיע ישירות בארהב במקום בארץ (ל"ת)
    חן 17/03/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קפלניסט 16/03/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    ועקשנות במלחמה העיקשת מול ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 3.
    מישל 16/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    לגבי השקעות של כל העולם בישראל ....נחיה ונראה הלוואי אך לקראו לטראמפ מטורף וכל מיני שמות גנאי אחרים בגלל ההפסדים בשוק ההון זה להיות חזיר כפוי טובה לאחר כל מה שהוא עושה לנו.
  • 2.
    החיים 16/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    כאשר יש נשיאלדעתי הגרוע בהסטוריה האמרקאיתשהופך את ההחלטות כל כמה ימיםומטרתו כאוס....מי בדיוק ישקיע במפעל כשהוא לא יודע מה יהיה מחר ולא עוד כמה שניםאי אפשר לבנות מדיניות ולהשקיע בצפייה שפסיכופט יעזור לך
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    אילו חברות דרום מזרח אסיה יפתחו מפעלים בישראל וישלמו שכר ישראלי.לאדם רויטר יש ראיה סלקטיבית.למשל ניתן להסתכל על הרשימה של המדינות שהחוב של ארהב אליהן הוא הכי גדול ולראות שזה די חופף את הגודל של הכלכלות שלהן. מלבד מקסיקו שממוקמת פה גבוה מדי אבל הסיבה לכך ברורה.
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

סולאראדג' מטפסת 9%, סאנדיסק מזנקת 12%; המדדים במגמה מעורבת

וול סטריט פותחת את 2026 בירוק, ומדדי הדגל בעליות קלות; נתוני מכירות הרכב של הסיניות מובילים לעליות במניות ואילו טסלה צפויה לפרסם היום נתוני מסירות; מי יצרנית ציוד השבבים שמזנקת ומדוע ענקית האינטרנט הסינית מטפסת דו ספרתית? אינטל עולה לקראת חשיפת מוצרים חדשים ולאחר רכישה מסיבית שביצעה אנבידיה ומה קורה בסקטור השבבים והזכרון? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

ול סטריט פותחת את שנת 2026 באווירה חיובית, לאחר פגרת החגים, כשמדדי המניות המרכזיים בעליות חדות. הנאסד"ק עולה ב-0.5%, ה-S&P 500 מוסיף כ-0.3% ואילו הדאו בעליות קלות סביב האפס. מדובר בפתיחה אופטימית לשנה חדשה, לאחר שה-S&P 500 סיים את 2025 עם תשואה שנתית מרשימה של כ-16.4%. 

במקביל, שוק האג"ח האמריקאי רושם ירידה מתונה בתשואות: התשואה לאג"ח ל-10 שנים יורדת ל-4.16%, התשואה לשנתיים נסוגה ל-3.47% ואילו האג"ח ל-30 שנה עומדת על כ-4.84%. בהמשך היום צפויים להתפרסם נתוני PMI סופיים לתעשייה וכן עדכון מאזן הפד, שעשויים להשפיע על כיוון המסחר בהמשך.

הזהב והכסף פתחו את 2026 בעליות חדות, בהמשך לזינוק ההיסטורי שנרשם ב-2025, על רקע מתיחות גיאו-פוליטית מתמשכת והתגברות הביקוש לנכסי מקלט. מחיר הזהב עולה בכ-1.2% לרמה של כ-4,370 דולר, בעוד הכסף מזנק בכ-4.4% לכ־74.4 דולר, בין היתר לאחר תיקון לירידות שנגרמו בסוף השנה מהעלאת דרישות הביטחונות של CME. בשוק מציינים כי הכסף עשוי ליהנות במיוחד מסביבת ריבית יורדת, לאור רגישותו למדיניות מוניטרית, נזילות גבוהה ותפקידו הכפול כנכס מקלט וכמתכת תעשייתית, לאחר זינוק של כ-148% במהלך 2025.

מאקרו

נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, החריף את הטון מול איראן לאחר שהצהיר כי ארה״ב מוכנה לסייע למפגינים במדינה אם המשטר יפעל באלימות לדיכוי המחאה, ואף כתב כי וושינגטון “נעולה, חמושה ומוכנה לפעולה”. הדברים נאמרו על רקע גל הפגנות נרחב ברחבי איראן שבמהלכו נהרגו לפחות 7 בני אדם, ומגיע בעקבות קריסת המטבע, יוקר מחיה חמור וסנקציות בינלאומיות. בתגובה איים יו״ר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לריג’אני, כי התערבות אמריקאית תסכן את חיילי ארה״ב ותערער את יציבות האזור כולו. האיומים ההדדיים מצטרפים למתיחות הגוברת סביב תוכנית הגרעין האיראנית ולנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק ובמפרץ, ומגבירים את החשש מהסלמה אזורית.

"אם החזקתם מניות אמריקאיות בתחילת השנה", כותב איש שוק ההון הוותיק של הוול סטריט ג'ורנל, ג'יימס מקינטוש, "הרווחתם כסף טוב. אם החזקתם מניות זרות, אפילו יותר טוב. אם החזקתם אג"ח ממשלתיות, הרווחתם כסף טוב, ואם השקעתם במזומן, התשואה נשארה גבוהה. קשה אומנם היה, בגלל הזעזועים, שלא לעשות כלום בתיק במהלך 2025. היו התעריפים ומלחמות הסחר, הייתה הופעת ה-AI והשפעותיה והחששות לגבי המצב הכלכלי של ארה"ב שזעזעו את המדדים בטירוף ממש, אבל מי שלא נבהל, כיוון שהבין איך טראמפ פועל ולא מכר, אז עבורו שנת 025, הייתה מוצלחת". חברת חלל או רכבות הרים? הסיפור של Sidus Space