דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ ומלחמת הסחר - למי הוא מוותר ולמה?

הממשל האמריקאי מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה, אבל מפתיע כשהוא פוטר מדינות כמו יפן והודו; בעוד שהתעשייה הגלובלית מנסה לנווט בין ההגבלות החדשות, ישראל עשויה להרוויח מהמהלך - עם הסכם סחר חופשי מול ארה"ב, היא עשויה להפוך ליעד מבוקש עבור יצרנים בינלאומיים שמנסים לעקוף את המכסים

ד"ר אדם רויטר | (6)

מלחמת הסחר שהשית טראמפ על מדינות יריבות וידידותיות כאחת, מיקדה את תשומת הלב לרכיב העיקרי שלה, "מלחמת המכסים". זו לא אמורה באמת כ"כ להפתיע, הוא הכריז שיעשה זאת עוד הרבה לפני שזכה בבחירות. יש לומר שבין הכרזותיו לפני הבחירות לבין מעשיו, קיים מתאם גבוה ביותר, כאשר ראוי לציין בנושא ספציפי זה שרוב החוקרים מעריכים שמלחמת הסחר עלולה יותר לפגוע כלכלית מאשר לעזור לתוצר האמריקני. ימים יגידו.

מעניין גם לציין שממשל ביידן לא רק שלא ביטל את המכסים שטראמפ הטיל בכהונתו הראשונה אלא אף הוסיף עליהם. משמע, גירעון הסחר של ארה"ב היה נושא שהטריד גם את המפלגה הדמוקרטית.

באופן מפתיע משהו, בעיניים ישראליות, עשויות להגיע דווקא הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. שוב, גם במקרה זה, ימים יגידו.

לא פחות מכך מעניין שיש מדינות שטראמפ החליט שלא לפגוע בהן, על אף גירעונות סחר גדולים שיש לארה"ב מולן. תיכף נגיע לזה.

 

תוכנית ההוגנות ההדדית

לאחרונה פורסמה תוכנית המכונה ע"י הבית הלבן "תוכנית ההוגנות וההדדיות" “FAIR AND RECIPROCAL PLAN”, שהבית הלבן הכריז שמטרתה "תשאף לתקן חוסר איזון ארוך שנים בסחר הבינלאומי ולהבטיח הוגנות בכל הטווח. חלפו הימים של ניצול אמריקה: תוכנית זו תציב את העובד האמריקני במקום הראשון, תשפר את התחרותיות שלנו בכל תחום בתעשייה, תפחית את הגירעון המסחרי שלנו ותחזק את הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו."

הבית הלבן הוסיף בהצהרתו ש"אמריקה לא תסבול יותר שיטות סחר בלתי הוגן: ארה"ב היא אחת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, אך שותפי הסחר שלנו שומרים על השווקים שלהם סגורים ליצוא שלנו. חוסר ההדדיות הזה אינו הוגן ותורם לגירעון הסחר השנתי הגדול והמתמשך שלנו."

במסגרת ההודעה הובאו דוגמאות ספציפיות: דוח מ-2019 מצא כי על פני 132 מדינות ויותר מ-600,000 קווי מוצרים, יצואנים מארצות הברית מתמודדים עם מכסים גבוהים יותר (מאשר ארה"ב גובה ממדינות אלו) בשני שלישים מהמקרים. האיחוד האירופי מטיל מכס של 10% על מכוניות מיובאות מארה"ב בעוד זו מטילה מכס של 2.5% בלבד. שותפי סחר גובים מחברות אמריקאיות "מס שירותים דיגיטליים", כאשר קנדה וצרפת גובות כל אחת מעל 500 מיליון דולר בשנה מחברות אמריקאיות ויתר המדינות עוד יותר ממיליארד דולר בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מכיוון שמלחמת מכסים מייצרת תגובות נגד, באופן אפקטיבי מעדיף הממשל האמריקני להתמקד כמובן במדינות מולן יש לארה"ב את הגרעון המסחרי הגדול ביותר. להלן גרף המסכם את מצב גירעונות הסחר הגדולים ביותר שיש לארה"ב מול מדינות בעולם:

 

ניתן לראות באופן לא מפתיע שסין ולאחריה מקסיקו "מככבות" בראש הרשימה. אחריהן הודו, גרמניה, יפן, קנדה ודרום קוריאה. בניגוד לרוחות שהתלהטו מאד בין ארה"ב לקנדה, מתברר שגירעון הסחר מול האחרונה אינו דרמטי, רחוק מכך. מדוע בכ"ז להיכנס להתכתשות מולה? זה קשור כנראה לרצון להחזיר מפעלי פלדה ואלומיניום לארה"ב, כאלו שנדדו לקנדה בעשורים האחרונים וחשובים לקהל הבוחרים ממעמד ה"צווארון הכחול" שתומך בטראמפ וגם לצבא האמריקני שאינו מעוניין להתבסס במוצרים חשובים אלו על יבוא, אפילו לא מקנדה.

אך יותר מעניין לראות ברשימה מספר מדינות שלארה"ב גירעון סחר גדול מולן, אך אינן נכללות ברשימת המכסים שממשל טראמפ הטיל: הודו ויפן בעיקר אך גם דרום קוריאה. אז מה קורה כאן?

ההסבר נעוץ במשחק השחמט העולמי שמתקיים בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ רואה חשיבות גדולה בשמירת קשרים מצוינים עם מדינות גדולות וחשובות העוינות את סין ומצויות במרחב הימי או היבשתי שיחסית קרוב אליה. הודו וסין הן שתי מעצמות יריבות. ליפן יחסים מורכבים מאד עם סין והיו בשנים האחרונות מספר מקרים בהן היו התכתשויות אוויריות וימיות בין כוחות הצבא הסיניים והיפניים. את דרום קוריאה ניתן להגדיר כמעט כמדינת חסות אמריקנית, כי ארה"ב מגנה עליה במטריה אטומית מול צפון קוריאה, כאשר זו האחרונה מקורבת מאד לסין ונחשבת כבעלת הברית החזקה ביותר שלה. סיבה נוספת היא שדרום קוריאה (29%) ויפן (15%) הן אחרי סין (50%) יצרניות אוניות צי הסוחר הגדולות בעולם וארה"ב תלויה בהן בתחום כה חשוב זה. סיבה נוספת היא שיפן ודרום קוריאה הן בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם ואלו חשובים מאד לארה"ב במסגרת "מלחמת השבבים".

 

בעיניים ישראליות - ההשלכות עלינו

מדובר במלחמות בין ענקים וישראל היא גמד בסיפור הזה. מלחמת הסחר והמכסים עלולה לייצר בעיות לתעשיות ישראליות מאד מסוימות המייצאות לארה"ב (בעיקר אלומיניום), אך מדובר במספר חברות קטן מאד. מול ממשל אמריקני כה אוהד, ששר האוצר שלו צוטט כאומר ש"זהו זמן קריטי לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות... ואת תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית" הדברים כנראה יפתרו.

מצד שני עשויות להגיע הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.




ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מפעלים יצרניים 17/03/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    כאן יודעים לייצר בכמויות רק תוכנה
  • 5.
    כבר יעדיפו להשקיע ישירות בארהב במקום בארץ (ל"ת)
    חן 17/03/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קפלניסט 16/03/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    ועקשנות במלחמה העיקשת מול ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 3.
    מישל 16/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    לגבי השקעות של כל העולם בישראל ....נחיה ונראה הלוואי אך לקראו לטראמפ מטורף וכל מיני שמות גנאי אחרים בגלל ההפסדים בשוק ההון זה להיות חזיר כפוי טובה לאחר כל מה שהוא עושה לנו.
  • 2.
    החיים 16/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    כאשר יש נשיאלדעתי הגרוע בהסטוריה האמרקאיתשהופך את ההחלטות כל כמה ימיםומטרתו כאוס....מי בדיוק ישקיע במפעל כשהוא לא יודע מה יהיה מחר ולא עוד כמה שניםאי אפשר לבנות מדיניות ולהשקיע בצפייה שפסיכופט יעזור לך
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    אילו חברות דרום מזרח אסיה יפתחו מפעלים בישראל וישלמו שכר ישראלי.לאדם רויטר יש ראיה סלקטיבית.למשל ניתן להסתכל על הרשימה של המדינות שהחוב של ארהב אליהן הוא הכי גדול ולראות שזה די חופף את הגודל של הכלכלות שלהן. מלבד מקסיקו שממוקמת פה גבוה מדי אבל הסיבה לכך ברורה.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה חוזים

השווקים ממשיכים את ראלי סוף השנה במסחר דל יחסית, כשברקע אופטימיות לגבי הצמיחה הכלכלית בארצות הברית עם ציפייה לשיפור ברווחיות החברות ב-2026. במקביל, הדולר נמצא ברמות נמוכות יחסית מול סל המטבעות, מה שתומך בסחורות ובמיוחד במתכות יקרות. 

מדד מניות עולמי של MSCI עלה קלות במסחר באסיה ונמצא בדרך ליום שביעי רצוף של עליות עם עלייה של כ0.3%. חלק מהשווקים באסיה, כולל אוסטרליה והונג קונג, סגורים לרגל החגים. במילים אחרות, מדובר בראלי שמתרחש במסחר דליל.

בשוק האג"ח האמריקאי התשואה ל-10 שנים עלתה בכ-2 נקודות בסיס לכ-4.15%. התזוזה הקטנה הזו משקפת את המתיחות שהשוק מתמודד איתה בתקופה האחרונה: נתוני צמיחה חזקים מהצפוי בארצות הברית מקטינים את ההימורים על הורדות ריבית מהירות בתחילת השנה. יותר צמיחה פירושה פחות לחץ מיידי על הפד להקל, גם אם האינפלציה מתמתנת בהדרגה. 

מדד הפחד של וול סטריט, VIX, ירד לרמה הנמוכה ביותר השנה, איתות לכך שהמשקיעים מוכנים לקחת סיכון. עם זאת, רמות תנודתיות נמוכות מאוד לעיתים מעידות גם על שאננות מוגזמת, במיוחד כשהשוק נשען על נרטיב אחד מרכזי.

תופעת ראלי סנטה קלאוס: מציאות או אשליה?

חלק גדול מהאופטימיות נשען על תופעת ראלי סנטה קלאוס - תקופה של סוף השנה והימים הראשונים של השנה החדשה שבה קיימת נטייה לעליות בשוקי המניות. נראה שהמשקיעים מנסים למשוך את המדדים לעוד שיאים, גם אם ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ותוואי הריבית של הפד כבר אינם מתקבלים כמובנים מאליהם. בחלק מהחודש נשמעו חששות לגבי התמחור הגבוה של מניות טכנולוגיה, כולל מניות שמזוהות עם גל הבינה המלאכותית, אך כעת השוק חוזר להתמקד בתחזיות לרווחיות ב-2026. מדובר ב"סיבוב" קלאסי של השוק: פחות דיון על כמה המניות יקרות, יותר דיון על האם החברות יספקו צמיחה שמצדיקה את המחיר. במצב שבו הציפיות גבוהות, גם עונת דוחות כספיים טובה אך לא מצוינת עלולה להיתפס כאכזבה.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה ביציבות; מניות הקוונטים צנחו, פלנטיר ירדה ב-3%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

המסחר בוול סטריט לאחר חג המולד הסתיים ביציבות יחסית, כאשר המדדים המרכזיים נסחרו סמוך לרמות השיא ההיסטוריות שלהם. התנודתיות הייתה מוגבלת ומחזורי המסחר נמוכים בכ־50% מהממוצע החודשי, על רקע חזרת המשקיעים ליום מסחר קצר ודליל. למרות זאת, נתונים המעידים על חוסן כלכלי המשיכו לתמוך בציפיות חיוביות לרווחי החברות. הנאסד״ק ירד ב-0.1%, הדאו וה-S&P סיימו סביב ה-0.

אנבידיה בלטה בעליות לאחר שחתמה על הסכם רישוי עם סטארט־אפ בתחום הבינה המלאכותית, ופריפורט־מקמורן הובילה את מניות חומרי הגלם על רקע זינוק נוסף במחירי הזהב לשיא חדש.

בשוק האג"ח נרשמה פעילות מצומצמת. תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות כמעט שלא השתנו, כאשר אג"ח ל־10 שנים נסחרה סביב 4.14%. עם זאת, שוק האג"ח נמצא בדרכו לשנה הטובה ביותר מאז 2020, לאחר שלוש הורדות ריבית שביצע הפדרל ריזרב. במקביל, הדולר סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז יוני.

המשקיעים ממשיכים לבחון האם השוק יצליח להשלים את “ראלי סנטה קלאוס” המסורתי, הנמשך מחמשת ימי המסחר האחרונים של השנה ועד תחילת השנה החדשה. היסטורית, תקופה חיובית זו נוטה לבשר גם על המשך עליות בינואר ובמהלך השנה שלאחר מכן, והקרבה של המדדים לרמות עגולות הגבירה את ההערכות לניסיון פריצה נוסף כלפי מעלה.

בעוד שוקי המניות, האג"ח והמט"ח נותרו שקטים יחסית, שוק המתכות היקרות המשיך לרשום עליות חדות. זהב, כסף ופלטינה האריכו ראלי היסטורי, שנתמך ברכישות של בנקים מרכזיים, זרימות לקרנות סל וציפיות להמשך הקלה מוניטרית. אנליסטים מציינים כי העליות במתכות אף עקפו את ביצועי שוק המניות מאז תחילת שוק השוורים ב־2022, ומעלים שאלות לגבי רמות התמחור והסיכון גם מחוץ לעולם מניות ה־AI.