דונלד טראמפ
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

טראמפ ומלחמת הסחר - למי הוא מוותר ולמה?

הממשל האמריקאי מטיל מכסים כבדים על סין, מקסיקו וקנדה, אבל מפתיע כשהוא פוטר מדינות כמו יפן והודו; בעוד שהתעשייה הגלובלית מנסה לנווט בין ההגבלות החדשות, ישראל עשויה להרוויח מהמהלך - עם הסכם סחר חופשי מול ארה"ב, היא עשויה להפוך ליעד מבוקש עבור יצרנים בינלאומיים שמנסים לעקוף את המכסים

ד"ר אדם רויטר | (6)

מלחמת הסחר שהשית טראמפ על מדינות יריבות וידידותיות כאחת, מיקדה את תשומת הלב לרכיב העיקרי שלה, "מלחמת המכסים". זו לא אמורה באמת כ"כ להפתיע, הוא הכריז שיעשה זאת עוד הרבה לפני שזכה בבחירות. יש לומר שבין הכרזותיו לפני הבחירות לבין מעשיו, קיים מתאם גבוה ביותר, כאשר ראוי לציין בנושא ספציפי זה שרוב החוקרים מעריכים שמלחמת הסחר עלולה יותר לפגוע כלכלית מאשר לעזור לתוצר האמריקני. ימים יגידו.

מעניין גם לציין שממשל ביידן לא רק שלא ביטל את המכסים שטראמפ הטיל בכהונתו הראשונה אלא אף הוסיף עליהם. משמע, גירעון הסחר של ארה"ב היה נושא שהטריד גם את המפלגה הדמוקרטית.

באופן מפתיע משהו, בעיניים ישראליות, עשויות להגיע דווקא הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. שוב, גם במקרה זה, ימים יגידו.

לא פחות מכך מעניין שיש מדינות שטראמפ החליט שלא לפגוע בהן, על אף גירעונות סחר גדולים שיש לארה"ב מולן. תיכף נגיע לזה.

 

תוכנית ההוגנות ההדדית

לאחרונה פורסמה תוכנית המכונה ע"י הבית הלבן "תוכנית ההוגנות וההדדיות" “FAIR AND RECIPROCAL PLAN”, שהבית הלבן הכריז שמטרתה "תשאף לתקן חוסר איזון ארוך שנים בסחר הבינלאומי ולהבטיח הוגנות בכל הטווח. חלפו הימים של ניצול אמריקה: תוכנית זו תציב את העובד האמריקני במקום הראשון, תשפר את התחרותיות שלנו בכל תחום בתעשייה, תפחית את הגירעון המסחרי שלנו ותחזק את הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו."

הבית הלבן הוסיף בהצהרתו ש"אמריקה לא תסבול יותר שיטות סחר בלתי הוגן: ארה"ב היא אחת הכלכלות הפתוחות ביותר בעולם, אך שותפי הסחר שלנו שומרים על השווקים שלהם סגורים ליצוא שלנו. חוסר ההדדיות הזה אינו הוגן ותורם לגירעון הסחר השנתי הגדול והמתמשך שלנו."

במסגרת ההודעה הובאו דוגמאות ספציפיות: דוח מ-2019 מצא כי על פני 132 מדינות ויותר מ-600,000 קווי מוצרים, יצואנים מארצות הברית מתמודדים עם מכסים גבוהים יותר (מאשר ארה"ב גובה ממדינות אלו) בשני שלישים מהמקרים. האיחוד האירופי מטיל מכס של 10% על מכוניות מיובאות מארה"ב בעוד זו מטילה מכס של 2.5% בלבד. שותפי סחר גובים מחברות אמריקאיות "מס שירותים דיגיטליים", כאשר קנדה וצרפת גובות כל אחת מעל 500 מיליון דולר בשנה מחברות אמריקאיות ויתר המדינות עוד יותר ממיליארד דולר בשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מכיוון שמלחמת מכסים מייצרת תגובות נגד, באופן אפקטיבי מעדיף הממשל האמריקני להתמקד כמובן במדינות מולן יש לארה"ב את הגרעון המסחרי הגדול ביותר. להלן גרף המסכם את מצב גירעונות הסחר הגדולים ביותר שיש לארה"ב מול מדינות בעולם:

 

ניתן לראות באופן לא מפתיע שסין ולאחריה מקסיקו "מככבות" בראש הרשימה. אחריהן הודו, גרמניה, יפן, קנדה ודרום קוריאה. בניגוד לרוחות שהתלהטו מאד בין ארה"ב לקנדה, מתברר שגירעון הסחר מול האחרונה אינו דרמטי, רחוק מכך. מדוע בכ"ז להיכנס להתכתשות מולה? זה קשור כנראה לרצון להחזיר מפעלי פלדה ואלומיניום לארה"ב, כאלו שנדדו לקנדה בעשורים האחרונים וחשובים לקהל הבוחרים ממעמד ה"צווארון הכחול" שתומך בטראמפ וגם לצבא האמריקני שאינו מעוניין להתבסס במוצרים חשובים אלו על יבוא, אפילו לא מקנדה.

אך יותר מעניין לראות ברשימה מספר מדינות שלארה"ב גירעון סחר גדול מולן, אך אינן נכללות ברשימת המכסים שממשל טראמפ הטיל: הודו ויפן בעיקר אך גם דרום קוריאה. אז מה קורה כאן?

ההסבר נעוץ במשחק השחמט העולמי שמתקיים בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ רואה חשיבות גדולה בשמירת קשרים מצוינים עם מדינות גדולות וחשובות העוינות את סין ומצויות במרחב הימי או היבשתי שיחסית קרוב אליה. הודו וסין הן שתי מעצמות יריבות. ליפן יחסים מורכבים מאד עם סין והיו בשנים האחרונות מספר מקרים בהן היו התכתשויות אוויריות וימיות בין כוחות הצבא הסיניים והיפניים. את דרום קוריאה ניתן להגדיר כמעט כמדינת חסות אמריקנית, כי ארה"ב מגנה עליה במטריה אטומית מול צפון קוריאה, כאשר זו האחרונה מקורבת מאד לסין ונחשבת כבעלת הברית החזקה ביותר שלה. סיבה נוספת היא שדרום קוריאה (29%) ויפן (15%) הן אחרי סין (50%) יצרניות אוניות צי הסוחר הגדולות בעולם וארה"ב תלויה בהן בתחום כה חשוב זה. סיבה נוספת היא שיפן ודרום קוריאה הן בין יצרניות השבבים הגדולות בעולם ואלו חשובים מאד לארה"ב במסגרת "מלחמת השבבים".

 

בעיניים ישראליות - ההשלכות עלינו

מדובר במלחמות בין ענקים וישראל היא גמד בסיפור הזה. מלחמת הסחר והמכסים עלולה לייצר בעיות לתעשיות ישראליות מאד מסוימות המייצאות לארה"ב (בעיקר אלומיניום), אך מדובר במספר חברות קטן מאד. מול ממשל אמריקני כה אוהד, ששר האוצר שלו צוטט כאומר ש"זהו זמן קריטי לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש לשתי המדינות... ואת תפקידה של ישראל כשותפה כלכלית מרכזית" הדברים כנראה יפתרו.

מצד שני עשויות להגיע הזדמנויות גדולות בדמות מפעלים יצרניים אירופאיים ודרום מזרח אסייתיים שיבנו כאן, כדי לעקוף ולהתחמק מהמכסים הללו, כי לישראל הסכם סחר חופשי עם ארה"ב.




ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מפעלים יצרניים 17/03/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    כאן יודעים לייצר בכמויות רק תוכנה
  • 5.
    כבר יעדיפו להשקיע ישירות בארהב במקום בארץ (ל"ת)
    חן 17/03/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קפלניסט 16/03/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    ועקשנות במלחמה העיקשת מול ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה.
  • 3.
    מישל 16/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    לגבי השקעות של כל העולם בישראל ....נחיה ונראה הלוואי אך לקראו לטראמפ מטורף וכל מיני שמות גנאי אחרים בגלל ההפסדים בשוק ההון זה להיות חזיר כפוי טובה לאחר כל מה שהוא עושה לנו.
  • 2.
    החיים 16/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    כאשר יש נשיאלדעתי הגרוע בהסטוריה האמרקאיתשהופך את ההחלטות כל כמה ימיםומטרתו כאוס....מי בדיוק ישקיע במפעל כשהוא לא יודע מה יהיה מחר ולא עוד כמה שניםאי אפשר לבנות מדיניות ולהשקיע בצפייה שפסיכופט יעזור לך
  • 1.
    אנונימי 16/03/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    אילו חברות דרום מזרח אסיה יפתחו מפעלים בישראל וישלמו שכר ישראלי.לאדם רויטר יש ראיה סלקטיבית.למשל ניתן להסתכל על הרשימה של המדינות שהחוב של ארהב אליהן הוא הכי גדול ולראות שזה די חופף את הגודל של הכלכלות שלהן. מלבד מקסיקו שממוקמת פה גבוה מדי אבל הסיבה לכך ברורה.
זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית

התמתנות האינפלציה בארה״ב מחזקת ציפיות להמשך הורדות ריבית, בעוד הידוק בהיצע ומתיחות בוונצואלה דוחפים את מחירי המתכות היקרות כלפי מעלה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב פלטינה

מחירי המתכות היקרות ממשיכים למשוך תשומת לב, כאשר הזהב מתבסס סמוך לרמות שיא והפלטינה מציגה תנודתיות חריגה כלפי מעלה. השילוב בין נתוני מאקרו מתונים בארה״ב לבין חוסר יציבות גיאו־פוליטית מחזק מחדש את מעמדן של המתכות כנכסי מקלט.

הזהב נסחר כעת סביב 4,360 דולר לאונקיה, מעט מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם באוקטובר. העליות הגיעו לאחר שמדד האינפלציה בארה״ב הצביע על התמתנות בקצב עליית המחירים, כאשר ליבת מדד המחירים לצרכן עלתה בנובמבר בקצב השנתי האיטי ביותר מאז תחילת 2021.


הריבית צפויה לרדת

הנתונים חיזקו את ההערכה כי סביבת הריבית האמריקאית תמשיך להתרכך גם בשנה הקרובה. בלב השיח עומדת מדיניות הפדרל ריזרב, שלחאורנה ביצע את הפחתת הריבית השלישית ברציפות. אף שבכירי הבנק מאותתים זהירות לגבי המשך הדרך, השווקים כבר מגלמים הסתברות של כ־25% להפחתת ריבית נוספת בינואר, וכמעט מתמחרים במלואה הפחתה עד אפריל 2026. ירידת תשואות האג"ח הממשלתיות תומכת במתכות שאינן מניבות ריבית.

עבור משקיעים רבים, הזהב משמש גם ככלי גידור מפני שחיקה ריאלית של ערך הכסף. מגמה זו בולטת במיוחד על רקע עלייה מתמשכת ברכישות מצד בנקים מרכזיים והזרמות הון לקרנות סל מגובות זהב, שתרמו לעלייה החדה במחיר המתכת לאורך השנה.


הפלטינה בולטת אף יותר

הפלטינה רשמה שישה ימי עליות רצופים, ומחירה התקרב לרמה של 2,000 דולר לאונקיה - שיא שלא נראה מאז 2008. מדובר במהלך חריג בענף, שבו הפלטינה נחשבת לרוב לפחות דומיננטית מהזהב. אחת הסיבות המרכזיות למהלך היא הידוק ההיצע בשווקים הפיננסיים, בעיקר בלונדון. בנקים וגופים פיננסיים החלו להעביר מלאי מתכת לארה״ב, בין היתר כהיערכות לאפשרות של החלת מכסים או מגבלות סחר, מה שמצמצם את הזמינות בשוק המקומי.

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
סקירה

אורקל מטפסת 7%, אנבידיה מוסיפה 3.6%; המדדים עולים עד 1.2%

המסחר בוול סטריט מתנהל כשמדדי הדגל בעליות עד 0.8%; המשקיעים ערוכים לתנודיות גבוהה, כשהיום פוקעים במקביל אופציות על מניות, אופציות על מדדי מניות, חוזים עתידיים על מדדי מניות וחוזים עתידיים על מניות בודדות; נייקי נופלת, למרות תוצאות טובות מהצפוי; אורקל עולה לאחר תחזיות אנליסטים מעודכנות שקובעות מחיר של 250 דולר במהלך 2026; איזו מחברות הקרוזים מרימה את הסקטור ומזנקת לאחר העלאת תחזיות?

צוות גלובל |

וול סטריט נפתחה בעליות קלות, והמשקיעים מתכוננים לתנודתיות אפשרית על רקע יום פקיעה משמעותי. הנאסד״ק עולה ב-1.2%, ה-S&P מתחזק ב-0.9%, ואילו הדאו עולה 0.7%.

אתמול ננעלה וול סטריט בעליות, לאחר שהמשקיעים הגיבו בחיוב לתחזית של מיקרון ולנתון CPI שהיה נמוך משמעותית מהצפוי. השאלה היא האם העליות יתפתחו ל-"ראלי סנטה", או שמדובר בעיקר בסגירת פוזיציות שורט לפני ירידה נוספת. אם השוק יצליח להתאושש מנקודה זו, הדבר עשוי לסלול את הדרך לראלי רחב יותר, לקראת שיאים חדשים ב-2026. 

תשואות האג״ח הממשלתיות של ארה״ב עלו, כשתשואת האג״ח ל-10 שנים עלתה ב-2 נקודות בסיס ל-4.15%, ואילו התשואה לשנתיים עלתה בנקודת בסיס אחת ל-3.48%.

הזהב ללא שינוי, וכרגע מיוצב על כ-4,330 דולר לאונקיה. במקביל, מחירי הנפט נעים כלפי מעלה בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות, עם עלייה כ-0.9% ב-WTI לאזור 56.5 דולר.

מאקרו

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל