אילון מאסק X
צילום: רשתות חברתיות

טסלה מאבדת גובה: אילון מאסק שוב מאבד פוקוס?

הניסיון להשתלט על OpenAI ב-97 מיליארד דולר, לצד תפקידו החדש בממשל טראמפ והמשבר במכירות באירופה ובסין, מעמיקים את החששות מ"תסמונת טוויטר" חדשה

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה טסלה אילון מאסק


מניית טסלה Tesla 3.56%  ממשיכה לאבד גובה ביום המסחר הרביעי ברציפות, כאשר המשקיעים חוששים מהתנהלותו של אלון מאסק והשפעתה על החברה. הירידה החדה האחרונה במניה מגיעה על רקע ניסיונו של מאסק להשתלט על OpenAI, יוצרת ChatGPT, בעסקה שמוערכת ב-97 מיליארד דולר.


הונו של מאסק צנח מתחת ל-400 מיליארד דולר בפעם הראשונה מזה חודשיים, כשמניית טסלה, המהווה כ-60% מעושרו, איבדה יותר מ-27% מערכה מאז שיאה באמצע דצמבר. המכירות בגרמניה צנחו ב-59% לרמתן הנמוכה ביותר מאז 2021, בעוד שבסין נרשמה ירידה של 11.5% בהשוואה לשנה שעברה, על רקע תחרות גוברת מצד יצרנית הרכב המקומית BYD. נתונים אלה מצטרפים לירידה כוללת של כ-1% במכירות טסלה בשנת 2024.


מאסק יורה לכל הכיוונים

תפקידו החדש של מאסק במנהל היעילות הממשלתית (DOGE) בממשל טראמפ, לצד ניהול חברות כמו SpaceX ו-xAI, מעורר דאגה בקרב המשקיעים לגבי יכולתו להתמקד בניהול טסלה. החששות גברו עוד יותר לאור הדיווח על הצעת הרכישה הלא מבוקשת של OpenAI.


אנליסט אופנהיימר, קולין רוש, כתב בדוח שפורסם כי "בעוד שטסלה שינתה את המיקוד שלה להיות שחקנית בתחום הבינה המלאכותית הפיזית, אנו רואים בהצעת מאסק לרכישת OpenAI הסחת דעת מהאתגרים של טסלה."


החברה ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בשנה הקרובה, כולל פיתוח מוניות רובוטיות והשקת דגם חשמלי חדש במחיר נמוך יותר. המשקיעים חוששים שמעורבותו הפוליטית של מאסק והתנהלותו הציבורית עלולות להרחיק לקוחות ועובדים פוטנציאליים.


תגובתו של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, להצעת הרכישה הייתה חדה וברורה: "לא תודה". מאסק הגיב וכינה את אלטמן "רמאי". המתח בין השניים משקף מחלוקת עמוקה על אופן התנהלות OpenAI והמעבר שלה ממלכ"ר לחברה למטרות רווח.


המשקיעים זוכרים את רכישת טוויטר

המשקיעים זוכרים היטב את השפעת רכישת טוויטר על מניית טסלה. מאז ההכרזה על הרכישה באפריל 2022 ועד להשלמת העסקה באוקטובר, איבדה המניה כ-33% מערכה. למרות שחלק מהירידה יכול להיות מיוחס לתנודות בשוק הרחב, הזיכרון של אותה תקופה עדיין טרי בקרב המשקיעים.

קיראו עוד ב"גלובל"


החשש המרכזי נוגע למקור המימון לרכישת OpenAI. מאסק נאלץ למכור מניות טסלה כדי לממן את רכישת טוויטר, והמשקיעים חוששים מתרחיש דומה. מכירות גדולות של מניות על ידי בעלי עניין בדרך כלל משפיעות לרעה על מחיר המניה.


למרות הירידות האחרונות, מניית טסלה עדיין רושמת עלייה של כ-86% ב-12 החודשים האחרונים. עם זאת, מתחילת השנה המניה ירדה ב-13%, וכ-18% מאז השבעת טראמפ.


טסלה - יותר מיצרנית רכב

טסלה עברה טרנספורמציה בעיני המשקיעים מיצרנית רכב לחברת טכנולוגיה המפתחת יישומי בינה מלאכותית. החברה מייצרת לא רק מכוניות אלא גם רובוטים, ומפתחת את התוכנה הנדרשת להפעלתם.


התקווה שקרבתו של מאסק לנשיא טראמפ תועיל לטסלה טרם התממשה. השינויים המצופים בסובסידיות למכוניות חשמליות ובתקנות לרכב אוטונומי עדיין לא יצאו לפועל. מאסק הקדיש חלק ניכר מזמנו לוושינגטון מאז ההשבעה, מוביל מאמצי התייעלות במשרד DOGE, כולל קיצוצים בסיוע החוץ ובחינת נתוני התשלומים של משרד האוצר.


אנליסטים מ-Robert W. Baird הביעו ספקנות גוברת לגבי עסקי המוניות הרובוטיות של טסלה, במיוחד לאור העובדה שהחברה הסירה את תחזיות הנפח בדוח הרבעוני האחרון שלה. המשקיעים צופים המשך תנודתיות במניית טסלה בעתיד הקרוב. עתיד ההצעה לרכישת OpenAI אינו ברור, אך השפעתה על מניית טסלה כבר מורגשת בשוק.


ההשפעה של פעילויותיו הפוליטיות של מאסק על טסלה נותרת נושא שנוי במחלוקת. בעוד שיש לו תומכים בחוגים מסוימים, התנהלותו הציבורית מעוררת חששות לגבי השפעתה על תדמית החברה ויכולתה למשוך לקוחות ועובדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טסלה תרד עוד 40 אחוז. (ל"ת)
    אסולין 12/02/2025 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליטאי 11/02/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
    שטו.
  • 2.
    ליטאי 11/02/2025 19:32
    הגב לתגובה זו
    ותפסיק מהנדסי AI חרדים בהנהלה וExec.
  • 1.
    החיים 11/02/2025 19:23
    הגב לתגובה זו
    מתי שהוא או שהרווח צריך לעלותאו המניה להתרסקכל אחד וההימור שלואני בחוץ מעדיף חלוומות כשאני ישן
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.