ולא נעבור ל..פרסומות: תוכנה ישראלית תסנן תשדירים
בעוד הברנז'ה הפרסומית מתכנסת בזכרון יעקב, מתפרסם היום כי סטודנטים מהמכללה למנהל פתחו תוכנה ייחודית, לדבריהם, שיכולה לסנן פרסומות טלוויזיה בזמן אמת. התוכנה הנקראת iRecord יכולה להשתלב בוידאו, ב-DVD המקליט, ואפילו במקליט הוידאו (PVR) הקיים, לדברי הסטודנטים.
על מנת להשמיש את המכשירים הנ"ל באופן עצמאי ובלתי תלוי, iRecord עושה שימוש במשדר/מקלט אינפרא אדום וע"י כך יש לה את היכולת ללמוד איך להקליט ואיך לעצור הקלטה של כל מכשיר ללא תלות ביצרן המכשיר. במקרה של ממיר דיגיטלי התוכנה תבחר גם את הערוץ המתאים.
התוכנה הזאת מצטרפת למגמה ההולכת וגוברת של אמצעים אלקטורניים להקלטת שידורי טלוויזיה תוך סינון הפסקות הפרסומות. כיום ניתן להקליט באמצעות מכשירי ה-tivo את המהדורות בשידור חי, להצטרף אליהן לאחר פרק זמן, ולצפות בהן תוך כדי דילוג על הפרסומות.
הסטודנטים גורסים כי בעת זיהוי פרסומות בזמן הקלטה התוכנה שלהם תעצור את ההקלטה וברגע שנגמרו הפרסומות התוכנה תמשיך את ההקלטה כרגיל. כמו כן בעת צפייה, כלומר כאשר לא מתבצעת הקלטה, לפי בחירתו של המשתמש התוכנה תוכל להשתיק את הטלוויזיה בזמן הפרסומות. אלגוריתם זיהוי הפרסומות מתבצע בזמן אמת על תמונת הטלוויזיה המוזנת דרך כרטיס לוכד וידאו.
פיתוח מעניין נוסף הוא יצירת התקשרות קבועה של התוכנה עם שרת אינטרנט מיועד בעזרת שם משתמש וסיסמא. דבר זה מאפשר שליטה מלאה מרחוק קביעת תוכניות הקלטה ממחשב מרוחק בנוחות של אתר אינטרנט ידידותי. כל זאת ע"י כניסה עם אותו שם וסיסמא לאתר האינטרנט המתווך המיועד. כלומר, תתאפשר הקלטת טלויזיה מהרשת מבלי להיות בבית, רעיון לא רע בכלל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
