ולא נעבור ל..פרסומות: תוכנה ישראלית תסנן תשדירים

קבוצת סטודנטים מישראל פתיחה אותה. תזהה פרסומות בזמן הקלטה ותעצור את ההקלטה - בסוף מקבץ הפרסומות התוכנה תמשיך את ההקלטה כרגיל. האם זהו מות הזפזופ?
חזי שטרנליכט |

בעוד הברנז'ה הפרסומית מתכנסת בזכרון יעקב, מתפרסם היום כי סטודנטים מהמכללה למנהל פתחו תוכנה ייחודית, לדבריהם, שיכולה לסנן פרסומות טלוויזיה בזמן אמת. התוכנה הנקראת iRecord יכולה להשתלב בוידאו, ב-DVD המקליט, ואפילו במקליט הוידאו (PVR) הקיים, לדברי הסטודנטים.

על מנת להשמיש את המכשירים הנ"ל באופן עצמאי ובלתי תלוי, iRecord עושה שימוש במשדר/מקלט אינפרא אדום וע"י כך יש לה את היכולת ללמוד איך להקליט ואיך לעצור הקלטה של כל מכשיר ללא תלות ביצרן המכשיר. במקרה של ממיר דיגיטלי התוכנה תבחר גם את הערוץ המתאים.

התוכנה הזאת מצטרפת למגמה ההולכת וגוברת של אמצעים אלקטורניים להקלטת שידורי טלוויזיה תוך סינון הפסקות הפרסומות. כיום ניתן להקליט באמצעות מכשירי ה-tivo את המהדורות בשידור חי, להצטרף אליהן לאחר פרק זמן, ולצפות בהן תוך כדי דילוג על הפרסומות.

הסטודנטים גורסים כי בעת זיהוי פרסומות בזמן הקלטה התוכנה שלהם תעצור את ההקלטה וברגע שנגמרו הפרסומות התוכנה תמשיך את ההקלטה כרגיל. כמו כן בעת צפייה, כלומר כאשר לא מתבצעת הקלטה, לפי בחירתו של המשתמש התוכנה תוכל להשתיק את הטלוויזיה בזמן הפרסומות. אלגוריתם זיהוי הפרסומות מתבצע בזמן אמת על תמונת הטלוויזיה המוזנת דרך כרטיס לוכד וידאו.

פיתוח מעניין נוסף הוא יצירת התקשרות קבועה של התוכנה עם שרת אינטרנט מיועד בעזרת שם משתמש וסיסמא. דבר זה מאפשר שליטה מלאה מרחוק קביעת תוכניות הקלטה ממחשב מרוחק בנוחות של אתר אינטרנט ידידותי. כל זאת ע"י כניסה עם אותו שם וסיסמא לאתר האינטרנט המתווך המיועד. כלומר, תתאפשר הקלטת טלויזיה מהרשת מבלי להיות בבית, רעיון לא רע בכלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).