ה-FDA אישר את ה-fenofibrate של טבע

בעקבות קביעת ביהמ"ש שלא הפרה טנט של אבוט לתרופה נגד בעיות כולסטרול. טבע מתכוונת לתבוע את אבוט. מכירות התרופה מוערכות בכ-800 מיליון דולר
רם דגן |

ענקית הגנריקה הישראלית, טבע, הודיעה היום (ב'), כי קיבלה מה-FDA אישור לייצור ושיווק של טבליות fenofibrate במינון של 54 מ"ג ו-160 מ"ג.

מדובר בגירסה גינרית לטבליות הטריקור של אבולט לאברטורייס שנועדו לצורך טיפול בבעיות של יתר כולסטרול ויתר טריגליצרידים בדם. מכירות המוצר נאמדות בכ-800 מיליון דולר.

אולם ברקע לאישור של רשות המזון והתרופות האמריקנית מהיום נמצא מאבק עיקש ומתמשך שמנהלות שתי החברות - טבע ואבוט.

לאחרונה פסק ביהמ"ש של דלוואר, כי בקשת טבע לאישור טבליות ה-fenofibrate לא גרמה להפרת אחד מהפטנטים של לאבוט. במארס 2004 העניק ה-FDA אישור מותנה לטבע לייצור ושיווק התרופה, כאשר לפני פסיקת ביהמ"ש נאלצה טבע להמתין במשך 30 חודשים ביחס לפטנט, אולם כאמור, החלטת ביהמ"ש הבהירה, כי המתנה זו היתה לחינם שכן טבע לא הפרה למעשה את הפטנט.

יש לציין, כי חלק מההתניה עדיין קיימת באשר לשני פטנטים נוספים אשר ביהמ"ש צפוי לספק על מעמדם הקנייני החלטה נוספת ב-6 ליוני הקרוב.

בטבע מאשמים היום את אבוט, כי במהלך תקופת ההתדיינות ותקופת ההמתנה שנגזרה על טבע על ידי ה-FDA הפסיקה אבוט לשווק את הטבליות במינונים של 54 מ"ג ו-160 מ"ג והמירה את טבליות ה-fenofibrate למינונים של 48 מ"ג ו-154 מ"ג. בטבע מציינים היום, כי זו היא הפעם השניה שאבוט ממירה את המוצר, לאחר שבצעה כבר המרה אחת ב-2001.

בטבע מסרו היום, כי הגישו לביהמ"ש בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שהחברה תוכל לכלול גם בקשה למתן סעד בדמות פיצוי של פי שלושה מן הפיצויים המקוריים להם זכאית החברה, כולל אובדן הרווחים בכל תקופת ההמתנה וכמובן שכר טרחת עו"ד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.