ה-FDA אישר את ה-fenofibrate של טבע
ענקית הגנריקה הישראלית, טבע, הודיעה היום (ב'), כי קיבלה מה-FDA אישור לייצור ושיווק של טבליות fenofibrate במינון של 54 מ"ג ו-160 מ"ג.
מדובר בגירסה גינרית לטבליות הטריקור של אבולט לאברטורייס שנועדו לצורך טיפול בבעיות של יתר כולסטרול ויתר טריגליצרידים בדם. מכירות המוצר נאמדות בכ-800 מיליון דולר.
אולם ברקע לאישור של רשות המזון והתרופות האמריקנית מהיום נמצא מאבק עיקש ומתמשך שמנהלות שתי החברות - טבע ואבוט.
לאחרונה פסק ביהמ"ש של דלוואר, כי בקשת טבע לאישור טבליות ה-fenofibrate לא גרמה להפרת אחד מהפטנטים של לאבוט. במארס 2004 העניק ה-FDA אישור מותנה לטבע לייצור ושיווק התרופה, כאשר לפני פסיקת ביהמ"ש נאלצה טבע להמתין במשך 30 חודשים ביחס לפטנט, אולם כאמור, החלטת ביהמ"ש הבהירה, כי המתנה זו היתה לחינם שכן טבע לא הפרה למעשה את הפטנט.
יש לציין, כי חלק מההתניה עדיין קיימת באשר לשני פטנטים נוספים אשר ביהמ"ש צפוי לספק על מעמדם הקנייני החלטה נוספת ב-6 ליוני הקרוב.
בטבע מאשמים היום את אבוט, כי במהלך תקופת ההתדיינות ותקופת ההמתנה שנגזרה על טבע על ידי ה-FDA הפסיקה אבוט לשווק את הטבליות במינונים של 54 מ"ג ו-160 מ"ג והמירה את טבליות ה-fenofibrate למינונים של 48 מ"ג ו-154 מ"ג. בטבע מציינים היום, כי זו היא הפעם השניה שאבוט ממירה את המוצר, לאחר שבצעה כבר המרה אחת ב-2001.
בטבע מסרו היום, כי הגישו לביהמ"ש בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שהחברה תוכל לכלול גם בקשה למתן סעד בדמות פיצוי של פי שלושה מן הפיצויים המקוריים להם זכאית החברה, כולל אובדן הרווחים בכל תקופת ההמתנה וכמובן שכר טרחת עו"ד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
