InterSight החלה לשווק מערך רייטינג אינטרנט בישראל
חברת InterSight מקבוצת שילוב מחקרים ותכנון אסטרטגי, השיקה השבוע מערכת מדידה של קמפיינים באינטרנט שתשווק תחת השם e-Rate. המערכת נבנתה על בסיס תוכנת B-effective שנרכשה מחברת GREY INTERACTIVE של קבוצת אדלר-חומסקי.
השירות החדש מיועד לחברות אינטראקטיב, משרדי פרסום, מפרסמים ואתרי אינטרנט והוא יספק נתוני חשיפה, ואפקטיביות של קמפיינים באינטרנט, כמו גם יכולת ניתוח והשוואה של הקמפיינים השונים. השירות החדש מודד הקמפיינים השונים בזמן אמת ומאפשר לכל מפרסם ופרסומאי לראות את הנתונים בזמן אמת. בעתיד הקרוב תספק החברה גם שירותי תכנון מדיה ומגוון שירותי ערך מוסף לחברות אינטראקטיב ומפרסמים.
לדברי מנכ"ל InterSight איתי אוליניק, "השירות החדש מהווה מהפכה בכך שלראשונה, גוף אובייקטיבי מבצע מדידה של קמפיינים באינטרנט ומציע את השירות לכל הגופים בשוק". לדבריו, "מערכת ה-e-Rate היא רק צעד ראשון בשורה מוצרים וטכנולוגיות שחברת InterSight עומדת להציע וכי החברה שמה לעצמה למטרה להוביל ולפתח את שוק המחקר והמדידה באינטרנט בישראל".
ערן ארדן, מנכ"ל משותף ב-GREY INTERACTIVE אמר, "אני רואה פריצת דרך במכירת המערכת למכון מחקר, מהלך שמטרתו להוביל לבניית סטנדרט לבחינת אפקטיביות קמפיינים והמדדים להצלחתם, דבר שיביא להגדלת תקציבי הפרסום באינטרנט".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
