יעלון: עלות הלחימה בשטחים נפלה ב-60% תוך שנתיים

"הוצאנו כ-40% בעלויות לחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002. הרבה בזכות טכנולוגית המידע", כך אומר הרמטכ"ל היוצא, רא"ל יעלון בכנס אילא
חזי שטרנליכט |

כשהוא נואם בפני באי כנס איל"א (האיגוד הישראל לטכנולוגית המידע) שיבח הרמטכ"ל היוצא, רא"ל -- (בוגי) יעלון את המהפכה הגדולה שהביא התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בצבא. "הוצאנו כ-40% בעלויות הלחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002" אומר הרמטכ"ל. לדבריו, שימוש מושכל בטכנולוגית המידע חסך שימוש משאבים רבים. ב-2004 היה שימוש מועט יותר במשאבים יקרים כגון אנשי מילואים ורק"מ (רכב קרבי ממונע).

הרמטכ"ל הסביר כי השימוש שביצע הצבא במהפיכת המידע הובילה לירידה חדה של 60% בעלות הלחימה בשטחים בתוך שנתיים. עוד סיפור שסיפר רא"ל יעלון היה קשור בעברו הצבאי הרחוק. הוא סיפר על תצלומי אויר שקיבל כשהיה עליו לפתוח צירים במבצע של"ג (מלחמת לבנון) ב-82'. התצלומים היו באיחור של יממה, ואז זה עוד נחשב ללוקסוס.

אחר כך, כשנפגש עם קצינים בכירים מהצבא הבריטי שהשתתפו באותן שנים במלחמה באיי פוקלנד, הם סיפרו לו שרמת המידע שהיתה להם כשהגיעו לאיים היתה פחותה בהרבה ושהיה עליהם לגייס מידע בשיטות הישנות (משקפות, תצפיות, סיורים). היום זוכים מפקדי האוגדות לשבת במרכז מידע שמקבל את התמונה מכל זירות הלחימה בשטח.

איגוד האינטרנט הישראלי לטכנולוגית המידע (איל"א) התכנס הבוקר בתל אביב לכינוס השנתי שלו. השנה חוגג האיגוד את יובל ה-40 שלו, ונשאו באירוע דברים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, אריה סקופ, שנבחר לפני כ-3 חודשים לתפקד כיו"ר הנהלת אילא. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, שמסר שהפירות שאנו קוטפים היום הם תוצאה של השקעה במחקר ופיתוח בעבר. הוא דיבר נגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות בע"מ), עמירם שור, אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא. לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר.

לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב ל-1 מיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.

שור אמר כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.