יעלון: עלות הלחימה בשטחים נפלה ב-60% תוך שנתיים

"הוצאנו כ-40% בעלויות לחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002. הרבה בזכות טכנולוגית המידע", כך אומר הרמטכ"ל היוצא, רא"ל יעלון בכנס אילא
חזי שטרנליכט |

כשהוא נואם בפני באי כנס איל"א (האיגוד הישראל לטכנולוגית המידע) שיבח הרמטכ"ל היוצא, רא"ל -- (בוגי) יעלון את המהפכה הגדולה שהביא התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בצבא. "הוצאנו כ-40% בעלויות הלחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002" אומר הרמטכ"ל. לדבריו, שימוש מושכל בטכנולוגית המידע חסך שימוש משאבים רבים. ב-2004 היה שימוש מועט יותר במשאבים יקרים כגון אנשי מילואים ורק"מ (רכב קרבי ממונע).

הרמטכ"ל הסביר כי השימוש שביצע הצבא במהפיכת המידע הובילה לירידה חדה של 60% בעלות הלחימה בשטחים בתוך שנתיים. עוד סיפור שסיפר רא"ל יעלון היה קשור בעברו הצבאי הרחוק. הוא סיפר על תצלומי אויר שקיבל כשהיה עליו לפתוח צירים במבצע של"ג (מלחמת לבנון) ב-82'. התצלומים היו באיחור של יממה, ואז זה עוד נחשב ללוקסוס.

אחר כך, כשנפגש עם קצינים בכירים מהצבא הבריטי שהשתתפו באותן שנים במלחמה באיי פוקלנד, הם סיפרו לו שרמת המידע שהיתה להם כשהגיעו לאיים היתה פחותה בהרבה ושהיה עליהם לגייס מידע בשיטות הישנות (משקפות, תצפיות, סיורים). היום זוכים מפקדי האוגדות לשבת במרכז מידע שמקבל את התמונה מכל זירות הלחימה בשטח.

איגוד האינטרנט הישראלי לטכנולוגית המידע (איל"א) התכנס הבוקר בתל אביב לכינוס השנתי שלו. השנה חוגג האיגוד את יובל ה-40 שלו, ונשאו באירוע דברים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, אריה סקופ, שנבחר לפני כ-3 חודשים לתפקד כיו"ר הנהלת אילא. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, שמסר שהפירות שאנו קוטפים היום הם תוצאה של השקעה במחקר ופיתוח בעבר. הוא דיבר נגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות בע"מ), עמירם שור, אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא. לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר.

לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב ל-1 מיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.

שור אמר כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.