יעלון: עלות הלחימה בשטחים נפלה ב-60% תוך שנתיים
כשהוא נואם בפני באי כנס איל"א (האיגוד הישראל לטכנולוגית המידע) שיבח הרמטכ"ל היוצא, רא"ל -- (בוגי) יעלון את המהפכה הגדולה שהביא התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בצבא. "הוצאנו כ-40% בעלויות הלחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002" אומר הרמטכ"ל. לדבריו, שימוש מושכל בטכנולוגית המידע חסך שימוש משאבים רבים. ב-2004 היה שימוש מועט יותר במשאבים יקרים כגון אנשי מילואים ורק"מ (רכב קרבי ממונע).
הרמטכ"ל הסביר כי השימוש שביצע הצבא במהפיכת המידע הובילה לירידה חדה של 60% בעלות הלחימה בשטחים בתוך שנתיים. עוד סיפור שסיפר רא"ל יעלון היה קשור בעברו הצבאי הרחוק. הוא סיפר על תצלומי אויר שקיבל כשהיה עליו לפתוח צירים במבצע של"ג (מלחמת לבנון) ב-82'. התצלומים היו באיחור של יממה, ואז זה עוד נחשב ללוקסוס.
אחר כך, כשנפגש עם קצינים בכירים מהצבא הבריטי שהשתתפו באותן שנים במלחמה באיי פוקלנד, הם סיפרו לו שרמת המידע שהיתה להם כשהגיעו לאיים היתה פחותה בהרבה ושהיה עליהם לגייס מידע בשיטות הישנות (משקפות, תצפיות, סיורים). היום זוכים מפקדי האוגדות לשבת במרכז מידע שמקבל את התמונה מכל זירות הלחימה בשטח.
איגוד האינטרנט הישראלי לטכנולוגית המידע (איל"א) התכנס הבוקר בתל אביב לכינוס השנתי שלו. השנה חוגג האיגוד את יובל ה-40 שלו, ונשאו באירוע דברים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, אריה סקופ, שנבחר לפני כ-3 חודשים לתפקד כיו"ר הנהלת אילא. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, שמסר שהפירות שאנו קוטפים היום הם תוצאה של השקעה במחקר ופיתוח בעבר. הוא דיבר נגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.
יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות בע"מ), עמירם שור, אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא. לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר.
לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב ל-1 מיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.
שור אמר כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
