יעלון: עלות הלחימה בשטחים נפלה ב-60% תוך שנתיים

"הוצאנו כ-40% בעלויות לחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002. הרבה בזכות טכנולוגית המידע", כך אומר הרמטכ"ל היוצא, רא"ל יעלון בכנס אילא
חזי שטרנליכט |

כשהוא נואם בפני באי כנס איל"א (האיגוד הישראל לטכנולוגית המידע) שיבח הרמטכ"ל היוצא, רא"ל -- (בוגי) יעלון את המהפכה הגדולה שהביא התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בצבא. "הוצאנו כ-40% בעלויות הלחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002" אומר הרמטכ"ל. לדבריו, שימוש מושכל בטכנולוגית המידע חסך שימוש משאבים רבים. ב-2004 היה שימוש מועט יותר במשאבים יקרים כגון אנשי מילואים ורק"מ (רכב קרבי ממונע).

הרמטכ"ל הסביר כי השימוש שביצע הצבא במהפיכת המידע הובילה לירידה חדה של 60% בעלות הלחימה בשטחים בתוך שנתיים. עוד סיפור שסיפר רא"ל יעלון היה קשור בעברו הצבאי הרחוק. הוא סיפר על תצלומי אויר שקיבל כשהיה עליו לפתוח צירים במבצע של"ג (מלחמת לבנון) ב-82'. התצלומים היו באיחור של יממה, ואז זה עוד נחשב ללוקסוס.

אחר כך, כשנפגש עם קצינים בכירים מהצבא הבריטי שהשתתפו באותן שנים במלחמה באיי פוקלנד, הם סיפרו לו שרמת המידע שהיתה להם כשהגיעו לאיים היתה פחותה בהרבה ושהיה עליהם לגייס מידע בשיטות הישנות (משקפות, תצפיות, סיורים). היום זוכים מפקדי האוגדות לשבת במרכז מידע שמקבל את התמונה מכל זירות הלחימה בשטח.

איגוד האינטרנט הישראלי לטכנולוגית המידע (איל"א) התכנס הבוקר בתל אביב לכינוס השנתי שלו. השנה חוגג האיגוד את יובל ה-40 שלו, ונשאו באירוע דברים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, אריה סקופ, שנבחר לפני כ-3 חודשים לתפקד כיו"ר הנהלת אילא. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, שמסר שהפירות שאנו קוטפים היום הם תוצאה של השקעה במחקר ופיתוח בעבר. הוא דיבר נגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות בע"מ), עמירם שור, אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא. לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר.

לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב ל-1 מיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.

שור אמר כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.