יעלון: עלות הלחימה בשטחים נפלה ב-60% תוך שנתיים

"הוצאנו כ-40% בעלויות לחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002. הרבה בזכות טכנולוגית המידע", כך אומר הרמטכ"ל היוצא, רא"ל יעלון בכנס אילא
חזי שטרנליכט |

כשהוא נואם בפני באי כנס איל"א (האיגוד הישראל לטכנולוגית המידע) שיבח הרמטכ"ל היוצא, רא"ל -- (בוגי) יעלון את המהפכה הגדולה שהביא התקשו"ב (תקשורת, שליטה ובקרה) בצבא. "הוצאנו כ-40% בעלויות הלחימה בפלשתינאים ב-2004 ביחס למה שהוצאנו ב-2002" אומר הרמטכ"ל. לדבריו, שימוש מושכל בטכנולוגית המידע חסך שימוש משאבים רבים. ב-2004 היה שימוש מועט יותר במשאבים יקרים כגון אנשי מילואים ורק"מ (רכב קרבי ממונע).

הרמטכ"ל הסביר כי השימוש שביצע הצבא במהפיכת המידע הובילה לירידה חדה של 60% בעלות הלחימה בשטחים בתוך שנתיים. עוד סיפור שסיפר רא"ל יעלון היה קשור בעברו הצבאי הרחוק. הוא סיפר על תצלומי אויר שקיבל כשהיה עליו לפתוח צירים במבצע של"ג (מלחמת לבנון) ב-82'. התצלומים היו באיחור של יממה, ואז זה עוד נחשב ללוקסוס.

אחר כך, כשנפגש עם קצינים בכירים מהצבא הבריטי שהשתתפו באותן שנים במלחמה באיי פוקלנד, הם סיפרו לו שרמת המידע שהיתה להם כשהגיעו לאיים היתה פחותה בהרבה ושהיה עליהם לגייס מידע בשיטות הישנות (משקפות, תצפיות, סיורים). היום זוכים מפקדי האוגדות לשבת במרכז מידע שמקבל את התמונה מכל זירות הלחימה בשטח.

איגוד האינטרנט הישראלי לטכנולוגית המידע (איל"א) התכנס הבוקר בתל אביב לכינוס השנתי שלו. השנה חוגג האיגוד את יובל ה-40 שלו, ונשאו באירוע דברים: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר, אריה סקופ, שנבחר לפני כ-3 חודשים לתפקד כיו"ר הנהלת אילא. פרופ' איתמר רבינוביץ', נשיא אוניברסיטת תל אביב, שמסר שהפירות שאנו קוטפים היום הם תוצאה של השקעה במחקר ופיתוח בעבר. הוא דיבר נגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה.

יו"ר הנהלת אילא היוצא ויו"ר מועצת המנהלים של חברת אי.אן.טי (טכנולוגיות יחודיות חדשות בע"מ), עמירם שור, אמר כי אילא יסייע בידי התעשיות המסורתיות לשדרג עצמן ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההיי טק בישראל על ידי תחכום תהליכי הייצור והמוצר ועידודן להשתלב בתעשיית היצוא. לדבריו, התעשייה המסורתית מגלגלת היום מכירות בהיקף של 16 מיליארד דולר. ייצוא התעשייה המסורתית מסתכם בסכום כולל של 2 מיליארד דולר.

לדבריו אם רק מחצית מהיקף התעשייה ישדרג עצמו באמצעות טכנולוגיה והדבר יגרום להגדלת התפוקה בשיעור של 15% בלבד, נוכל להפיק תפוקה נוספת של 1.2 מיליארד דולר וייצוא של קרוב ל-1 מיליארד דולר ותעסוקה נוספת של אלפי עובדים.

שור אמר כי מעצבי המדיניות הכלכלית וכל העושים במלאכה חייבים לעשות ולהבטיח, שיהיו לנו ארגונים זריזים, יעילים ומתוחכמים, ויפה שעה אחת קודם. שור הוסיף כי אילא סיכמה עם התאחדות התעשיינים לשתף פעולה ולקדם את שידרוג התעשיה המסורתית בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.