גד סואן: הרגולציה בישראל "ממאיסה את החיים"
"ישראל היא מדינת רווית רגולציה כמעט בכל תחום כלכלי ועסקי – תקשורת, נדל"ן, תעשייה, מסחר, השקעות, הון סיכון ומו"פ. עודף הרגולציה פוגע בכושר התחרות של המשק הישראלי". כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, בהרצאה במכון להשתלמויות עורכי הדין, שהתקיימה באוניברסיטת ת"א.
לדברי גד סואן, לא בכדי פורח בארץ שוק של "מאכערים", הן לעניין מרכז ההשקעות, הן לעניין המדען הראשי וקרנות השיווק, והן לצורך מגעים עם שלטונות המס ורשויות אחרות, שהרי אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים. לדבריו, לא מעט עורכי דין ורואי חשבון וסתם "מאכערים" מתפרנסים היטב מעודף הביורוקרטיה והרגולציה של המשק.
סואן קבל על כך שהדיבורים של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הצורך לפשט את התהליכים, להקטין את הרגולציה ולצמצם את הביורקרטיה נשארים בגדר דיבורים ואינם מחלחלים למערכת הציבורית. טענותיהם של משקיעים זרים על עודף הביורוקרטיה והרגולציה בכל הקשור להשקעות בישראל נשמעות שוב ושוב.
סואן הוסיף: "כשבוחנים את שוק ההון רואים שגם בתחום זה הרגולציה 'חוגגת'. השטף הבלתי פוסק של הוראות, כללים, תקנות וחוקים, שמוטלים חדשות לבקרים על החברות הציבוריות מטיל עליהן נטל כבד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כספית, עד שמנהלים רבים מתלוננים שהוא "ממאיס עליהם את החיים".
(המשך בעמ' הבא)
מנכ"ל איגוד החברות הציג שורה של תיקוני חקיקה והוראות עליהם החליטה רשות ני"ע בשנה האחרונה ובהם: שינוי מודל הדיווח העסקי, דיווח על אימוץ קוד אתי, דיווח על פעילות מבקרי הפנים, דיווח על רכישת נכסים, דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים, סיווג התחייבויות העלולות להיפרע בשל הפרת אמות מידה פיננסית כהתחייבות מיידיות והדיווח הכרוך בצידן, פרשנות מרחיבה לנושא "עניין אישי", דיווח על מינוי דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית, החמרת הקריטריונים לאישור עסקאות באסיפה כללית עם רוב מיוחד והרחבת דרישות הגילוי בנוגע להערכות שווי.
הוא הביא כדוגמא אבסורדית את התקנה שהוצאה ע"י רשות ני"ע, שאין כמותה בחו"ל, לפיה חברה ציבורית צריכה לפרסם בדוחותיה השנתיים את גובה הסכומים שתרמה בשנה החולפת ואת מדיניות התרומות שלה. "חברה שתורמת למטרה זו או אחרת יכולה מיוזמתה, לצורכי הסברה או שיווק, לפרסם שהיא תורמת למטרות חברתיות ותבוא עליה הברכה. אך האם צריך לחייב חברה לפרסם דבר שכזה ? למי זה נחוץ ? אולי כדי ששורה של מוסדות צדקה יידעו מי ומי התורמים ויידעו למי לפנות ?למוסדות התקינה והחקיקה פתרונים".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
אילוסטרציה של המשרדים החדשים של אנבידיה בקריית טבעון. קרדיט: אנבידיהאנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
החברה מדווחת על קמפוס חדש שיאכלס יותר מ-10,000 עובדים, בהשקעה של מיליארדי שקלים ועם לוחות זמנים שנפרסים עד תחילת העשור הבא
אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81% , אחת מחברות השבבים והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, מדווחת כי הקמפוס החדש שלה בישראל יוקם בקריית טבעון. מדובר בפרויקט רחב היקף שצפוי לשמש יותר מ-10,000 עובדות ועובדים, עם שטח בנוי כולל של כ-160 אלף מ"ר על פני כ-90 דונם. תחילת העבודות מתוכננת ל-2027 והאכלוס הראשוני צפוי ב-2031. כבר עכשיו ברור שמדובר במהלך שממקם את מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה כעוגן משמעותי בפעילות הגלובלית של החברה.
קמפוס אחד, הרבה מעבר למשרדים
החברה מדווחת שהקמפוס מתוכנן בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה שבקליפורניה ויכלול לא רק משרדים, אלא גם פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה יוקמו מעבדות ומרחבי עבודה משותפים, שמטרתם לחזק שיתופי פעולה פנימיים וגם חיבורים עם סטארטאפים ושותפים מהאקוסיסטם המקומי. ההשקעה, שנאמדת במיליארדי שקלים לאורך כמה שנים, משקפת את ההתרחבות המואצת של פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות אנבידיה מרחיבה בעקביות את פעילותה בישראל. מאז רכישת מלאנוקס ב-2020, שהפכה לבסיס מרכזי של פעילות החברה בארץ, מדווחים על גידול חד בהיקף כוח האדם, פתיחת והרחבת משרדים ביוקנעם, תל אביב
ובאר שבע, והעמקה של פעילות המחקר והפיתוח בתחומי שבבים, רשתות ו-AI. בתוך כך, מרכז הפיתוח הישראלי הפך לאחד הגדולים של אנבידיה מחוץ לארה"ב, עם אלפי עובדים והובלה של פרויקטים שנמצאים בליבת המוצרים הגלובליים של החברה. הקמת הקמפוס בקריית טבעון משתלבת כמהלך המשכי
לאותה מגמה של התרחבות ארוכת טווח בישראל.
