גד סואן: הרגולציה בישראל "ממאיסה את החיים"
"ישראל היא מדינת רווית רגולציה כמעט בכל תחום כלכלי ועסקי – תקשורת, נדל"ן, תעשייה, מסחר, השקעות, הון סיכון ומו"פ. עודף הרגולציה פוגע בכושר התחרות של המשק הישראלי". כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, בהרצאה במכון להשתלמויות עורכי הדין, שהתקיימה באוניברסיטת ת"א.
לדברי גד סואן, לא בכדי פורח בארץ שוק של "מאכערים", הן לעניין מרכז ההשקעות, הן לעניין המדען הראשי וקרנות השיווק, והן לצורך מגעים עם שלטונות המס ורשויות אחרות, שהרי אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים. לדבריו, לא מעט עורכי דין ורואי חשבון וסתם "מאכערים" מתפרנסים היטב מעודף הביורוקרטיה והרגולציה של המשק.
סואן קבל על כך שהדיבורים של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הצורך לפשט את התהליכים, להקטין את הרגולציה ולצמצם את הביורקרטיה נשארים בגדר דיבורים ואינם מחלחלים למערכת הציבורית. טענותיהם של משקיעים זרים על עודף הביורוקרטיה והרגולציה בכל הקשור להשקעות בישראל נשמעות שוב ושוב.
סואן הוסיף: "כשבוחנים את שוק ההון רואים שגם בתחום זה הרגולציה 'חוגגת'. השטף הבלתי פוסק של הוראות, כללים, תקנות וחוקים, שמוטלים חדשות לבקרים על החברות הציבוריות מטיל עליהן נטל כבד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כספית, עד שמנהלים רבים מתלוננים שהוא "ממאיס עליהם את החיים".
(המשך בעמ' הבא)
מנכ"ל איגוד החברות הציג שורה של תיקוני חקיקה והוראות עליהם החליטה רשות ני"ע בשנה האחרונה ובהם: שינוי מודל הדיווח העסקי, דיווח על אימוץ קוד אתי, דיווח על פעילות מבקרי הפנים, דיווח על רכישת נכסים, דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים, סיווג התחייבויות העלולות להיפרע בשל הפרת אמות מידה פיננסית כהתחייבות מיידיות והדיווח הכרוך בצידן, פרשנות מרחיבה לנושא "עניין אישי", דיווח על מינוי דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית, החמרת הקריטריונים לאישור עסקאות באסיפה כללית עם רוב מיוחד והרחבת דרישות הגילוי בנוגע להערכות שווי.
הוא הביא כדוגמא אבסורדית את התקנה שהוצאה ע"י רשות ני"ע, שאין כמותה בחו"ל, לפיה חברה ציבורית צריכה לפרסם בדוחותיה השנתיים את גובה הסכומים שתרמה בשנה החולפת ואת מדיניות התרומות שלה. "חברה שתורמת למטרה זו או אחרת יכולה מיוזמתה, לצורכי הסברה או שיווק, לפרסם שהיא תורמת למטרות חברתיות ותבוא עליה הברכה. אך האם צריך לחייב חברה לפרסם דבר שכזה ? למי זה נחוץ ? אולי כדי ששורה של מוסדות צדקה יידעו מי ומי התורמים ויידעו למי לפנות ?למוסדות התקינה והחקיקה פתרונים".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
