גד סואן: הרגולציה בישראל "ממאיסה את החיים"

על המנהלים והמשקיעים בארץ, כך לפי מנכ"ל החברות הציבוריות. "לא בכדי פורח בארץ שוק של 'מאכערים'" מוסיף סואן, "אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים
אמיר כהן |

"ישראל היא מדינת רווית רגולציה כמעט בכל תחום כלכלי ועסקי – תקשורת, נדל"ן, תעשייה, מסחר, השקעות, הון סיכון ומו"פ. עודף הרגולציה פוגע בכושר התחרות של המשק הישראלי". כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, בהרצאה במכון להשתלמויות עורכי הדין, שהתקיימה באוניברסיטת ת"א.

לדברי גד סואן, לא בכדי פורח בארץ שוק של "מאכערים", הן לעניין מרכז ההשקעות, הן לעניין המדען הראשי וקרנות השיווק, והן לצורך מגעים עם שלטונות המס ורשויות אחרות, שהרי אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים. לדבריו, לא מעט עורכי דין ורואי חשבון וסתם "מאכערים" מתפרנסים היטב מעודף הביורוקרטיה והרגולציה של המשק.

סואן קבל על כך שהדיבורים של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הצורך לפשט את התהליכים, להקטין את הרגולציה ולצמצם את הביורקרטיה נשארים בגדר דיבורים ואינם מחלחלים למערכת הציבורית. טענותיהם של משקיעים זרים על עודף הביורוקרטיה והרגולציה בכל הקשור להשקעות בישראל נשמעות שוב ושוב.

סואן הוסיף: "כשבוחנים את שוק ההון רואים שגם בתחום זה הרגולציה 'חוגגת'. השטף הבלתי פוסק של הוראות, כללים, תקנות וחוקים, שמוטלים חדשות לבקרים על החברות הציבוריות מטיל עליהן נטל כבד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כספית, עד שמנהלים רבים מתלוננים שהוא "ממאיס עליהם את החיים".

(המשך בעמ' הבא)

מנכ"ל איגוד החברות הציג שורה של תיקוני חקיקה והוראות עליהם החליטה רשות ני"ע בשנה האחרונה ובהם: שינוי מודל הדיווח העסקי, דיווח על אימוץ קוד אתי, דיווח על פעילות מבקרי הפנים, דיווח על רכישת נכסים, דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים, סיווג התחייבויות העלולות להיפרע בשל הפרת אמות מידה פיננסית כהתחייבות מיידיות והדיווח הכרוך בצידן, פרשנות מרחיבה לנושא "עניין אישי", דיווח על מינוי דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית, החמרת הקריטריונים לאישור עסקאות באסיפה כללית עם רוב מיוחד והרחבת דרישות הגילוי בנוגע להערכות שווי.

הוא הביא כדוגמא אבסורדית את התקנה שהוצאה ע"י רשות ני"ע, שאין כמותה בחו"ל, לפיה חברה ציבורית צריכה לפרסם בדוחותיה השנתיים את גובה הסכומים שתרמה בשנה החולפת ואת מדיניות התרומות שלה. "חברה שתורמת למטרה זו או אחרת יכולה מיוזמתה, לצורכי הסברה או שיווק, לפרסם שהיא תורמת למטרות חברתיות ותבוא עליה הברכה. אך האם צריך לחייב חברה לפרסם דבר שכזה ? למי זה נחוץ ? אולי כדי ששורה של מוסדות צדקה יידעו מי ומי התורמים ויידעו למי לפנות ?למוסדות התקינה והחקיקה פתרונים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

הדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFTהדמיית פרויקט הרברט סמואל - THE CRAFT

200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב

עוד עסקת ענק מדווחת בעיר תל-אביב: דירה נמכרה ב-58 מיליון שקלים בפרויקט יוקרה על קו החוף של העיר

הדס ברטל |

דירת יוקרה, ששייכת לפרויקט היוקרה הרברט סמואל SIX-8 שעל חוף ימה של תל-אביב, נמכרה בכ-58 מיליון שקלים. משתרעת על פני שטח של כ-275 מ"ר, מה שאומר שהיא נמכרה בכ-200 אלף שקל למ"ר.

פרויקט הרברט סמואל SIX-8 של קבוצת אביב יתנשא לגובה של 19 קומות ויכלול כ-50 דירות. כאשר דירה זו נמצאת בקומה העשירית. הפרויקט נמצא ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, מרכז העיר ונמל יפו. הוא צפוי לשלב מגורים, מלונאות ומסחר בשטח כולל של 18 אלף מ"ר שמתוכו 6,000 מ"ר מיועד למלונאות ומסחר והיתר למגורים. צפי סיום המגדל הוא בעוד כ-3 וחצי שנים.

הדיירים בפרויקט ייהנו משירותי קונסיירז', בריכה על הגג, חדר כושר, ספא ונוף פנורמי לכל רחבי תל אביב, קו הים של תל-אביב ויפו העתיקה.

את התכנון האדריכלי מוביל משרד האדריכלים משה צור, ואילו את עיצוב הפנים והחללים הציבוריים מובילה מעצבת העל הבינלאומית פטרישיה אורקיולה. ששת קומות המסד יכללו מלון בוטיק יוקרתי עם 120 חדרים, שיספק שירותים גם לדיירי הבניין, 500 מ"ר נוספים משטח הבניין ישמש למסחר, שיכללו בית קפה ומסעדה הפונים לטיילת. 

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב  מחזיקה בבעלותה 51% מהפרויקט ומשמשת גם כקבלן המבצע.