גד סואן: הרגולציה בישראל "ממאיסה את החיים"
"ישראל היא מדינת רווית רגולציה כמעט בכל תחום כלכלי ועסקי – תקשורת, נדל"ן, תעשייה, מסחר, השקעות, הון סיכון ומו"פ. עודף הרגולציה פוגע בכושר התחרות של המשק הישראלי". כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עו"ד גד סואן, בהרצאה במכון להשתלמויות עורכי הדין, שהתקיימה באוניברסיטת ת"א.
לדברי גד סואן, לא בכדי פורח בארץ שוק של "מאכערים", הן לעניין מרכז ההשקעות, הן לעניין המדען הראשי וקרנות השיווק, והן לצורך מגעים עם שלטונות המס ורשויות אחרות, שהרי אזרח מן השורה מתקשה לכלכל את צעדיו בים ההוראות, התקנות, החוקים והצווים. לדבריו, לא מעט עורכי דין ורואי חשבון וסתם "מאכערים" מתפרנסים היטב מעודף הביורוקרטיה והרגולציה של המשק.
סואן קבל על כך שהדיבורים של שר האוצר, בנימין נתניהו, על הצורך לפשט את התהליכים, להקטין את הרגולציה ולצמצם את הביורקרטיה נשארים בגדר דיבורים ואינם מחלחלים למערכת הציבורית. טענותיהם של משקיעים זרים על עודף הביורוקרטיה והרגולציה בכל הקשור להשקעות בישראל נשמעות שוב ושוב.
סואן הוסיף: "כשבוחנים את שוק ההון רואים שגם בתחום זה הרגולציה 'חוגגת'. השטף הבלתי פוסק של הוראות, כללים, תקנות וחוקים, שמוטלים חדשות לבקרים על החברות הציבוריות מטיל עליהן נטל כבד, הן מבחינה ארגונית והן מבחינה כספית, עד שמנהלים רבים מתלוננים שהוא "ממאיס עליהם את החיים".
(המשך בעמ' הבא)
מנכ"ל איגוד החברות הציג שורה של תיקוני חקיקה והוראות עליהם החליטה רשות ני"ע בשנה האחרונה ובהם: שינוי מודל הדיווח העסקי, דיווח על אימוץ קוד אתי, דיווח על פעילות מבקרי הפנים, דיווח על רכישת נכסים, דיווח על אומדנים חשבונאיים קריטיים, סיווג התחייבויות העלולות להיפרע בשל הפרת אמות מידה פיננסית כהתחייבות מיידיות והדיווח הכרוך בצידן, פרשנות מרחיבה לנושא "עניין אישי", דיווח על מינוי דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית, החמרת הקריטריונים לאישור עסקאות באסיפה כללית עם רוב מיוחד והרחבת דרישות הגילוי בנוגע להערכות שווי.
הוא הביא כדוגמא אבסורדית את התקנה שהוצאה ע"י רשות ני"ע, שאין כמותה בחו"ל, לפיה חברה ציבורית צריכה לפרסם בדוחותיה השנתיים את גובה הסכומים שתרמה בשנה החולפת ואת מדיניות התרומות שלה. "חברה שתורמת למטרה זו או אחרת יכולה מיוזמתה, לצורכי הסברה או שיווק, לפרסם שהיא תורמת למטרות חברתיות ותבוא עליה הברכה. אך האם צריך לחייב חברה לפרסם דבר שכזה ? למי זה נחוץ ? אולי כדי ששורה של מוסדות צדקה יידעו מי ומי התורמים ויידעו למי לפנות ?למוסדות התקינה והחקיקה פתרונים".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
