משפחה/סטיה מסדרי הדין ע"י בית המשפט לענייני משפחה

@ סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לפיו: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"@ בית המשפט העליון (כב' הש' א' רובינשטיין) קבע כי ככלל על בית משפט לענייני משפחה לילך בדרך של תקנות סדר הדין האזרחי ואילו השימוש בסעיף 8 הנ"ל יעשה במשורה@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בין המבקש ואחיו, המשיב, התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה יחס למבנה שהיה שייך לשניהם. במסגרת ההליכים, לבקשת המבקש, הוציא בית המשפט לענייני משפחה, בנוכחות צד אחד, צו מניעה כנגד המשיב, אשר אסר עליו להיכנס למבנה או להפריע לשימוש במבנה, וחייב את המבקש בהפקדת ערבון בסך 10,000 ש"ח. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי, כי מאחר וההחלטה פוגעת בזכויותיו של המשיב והיא ניתנה במעמד צד אחד וללא שנשמעו טענתוי ו, הרי שלפי כללי הצדק הטבעי, מן הראוי שהצו יבוטל והבקשה למתן צו מניעה תשמע מתחילתה, בנוכחות שני הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המבקש, בית המשפט לענייני משפחה רשאי היה לדון בבקשה לצו מניעה זמני כפי שעשה, נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לו בסעיף 8(א).

דיון משפטי:

כב' הש' א' רובינשטיין:

תקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי משניתן צו במעמד צד אחד, "יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו". במקרה הנדון, הצו ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שבימ"ש קמא נימק מדוע הוא ראה לנכון לשמוע את הבקשה במעמד צד אחד, ובלא שנקבע מועד לדון בבקשה, בנוכחות שני הצדדים. גם אם רשאי בית המשפט לענייני משפחה, על פי דין, לסטות מסדרי הדין הרגילים "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק", כלשון סעיף 8, יעשה הדבר במשורה. כך, בדומה, נקבע בתקנה 258ב(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בגדרי התקנות העוסקות בענייני משפחה: "בית המשפט רשאי לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות אלה...ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". מתקנה זו משתמע, כי ככלל דרך המלך בה על בית המשפט לענייני משפחה לילך היא הדרך של תקנות סדר הדין האזרחי. הרציונל העומד מאחורי הדברים הוא כי נושאי המשפחה, על מורכבותם, רגישותם האנושית ובעייתיותם הטבועה, מצדיקים גמישות יתר על הרגיל בסדרי הדין ואף בדיני הראיות. כך נקבע בסעיף 8 ותקנה 258ב(ג),כי יש ליתן שיקול דעת לבית המשפט לענייני משפחה לסטיה מדיני הראיות ומתקנות סדר הדין. עם זאת, שיקול הדעת ניתן במסגרת תקנות סדרי הדין הכלליות, ויש לילך בנתיב שהותווה בהן, לשם הגשמתם של סדרי דין נאותים. לפיכך מקום בו הוחלט אחרת, כפי שבענייננו, צריך שיהא טעם בנסיבות להליכה בדרך זו. לכן, אם מצא בית המשפט לענייני משפחה שסטייה מהתקנות תתרום לעשיית משפט צדק, רשאי הוא לפעול בהתאם לכך, אך עליו לעשות כן על פי סיבה וטעם. על כן, משקבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה במקרה דנן פגעה בזכויותיו של המשיב, אין מקום להתערב בפסיקתו.

הבקשה נדחית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.