הקרב על הרייטינג: חדשות 12 בולטת במהדורות, מי בפריים טיים?
נתוני הרייטינג מציגים שוב את הקרב העיקש על צופי החדשות בישראל. חדשות 12 של קשת ממשיכה להוביל את המהדורות עם פער עצום של 17.3% רייטינג ו-437 אלף צופים. למרות הירידה בנתוני חדשות 13 (5.4% ו-152 אלף צופים), רשת שומרת על מקום שלישי אחרי הרייטינג העקבי שמציג ערוץ 14, עם נתון מרשים של 8.7% ו-238 אלף צופים. מנגד, כאן 11 עם 4.7% ממשיכה לשדר רחוקה מלהשפיע על המגרש המרכזי.
טבלת רייטינג
פריים טיים: הכוכב הבא לעומת השאר
בפריים טיים, קשת ממשיכה לשחק במגרש משלה עם הכוכב הבא שמוביל את הטבלה עם 18.7% רייטינג ו-476 אלף צופים. התוכנית מזכירה לכל מי ששכח מי שולט בפריים טיים בישראל. מנגד, משחקי השף של רשת (8.1%) ו-קופה ראשית של כאן 11 (8.9%) מפגינות ביצועים סבירים אך לא מאיימות על ההובלה.
- 5.צדקיהו 19/12/2024 00:36הגב לתגובה זוהתחקירים של דרוקר-מצויינים.
- 4.רק 14 (ל"ת)מני 18/12/2024 21:49הגב לתגובה זו
- סמיר 19/12/2024 00:34הגב לתגובה זוכל השבוע 12
- 3.חתואל 18/12/2024 12:04הגב לתגובה זולמען גיוס החרדים לצה"ל. המתועבים מנסים להשתמט.
- קפלניסט 19/12/2024 00:38הגב לתגובה זויביא לגיוס החרדים המשתמטים
- 2.בת אל 18/12/2024 12:03הגב לתגובה זוסיקור מאוזן
- מתושלח 19/12/2024 00:39הגב לתגובה זואלטרנטיבה ראויה
- מאוזן לפי קפלן (ל"ת)לירון 18/12/2024 21:49הגב לתגובה זו
- 1.משה זיכמך 18/12/2024 09:59הגב לתגובה זורק ערוץ 14 ניגמלתי מהשטויות והשקרים של ערוץ 12
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
