מתקפת סייבר
צילום: copilot - microsoft

"44% מהארגונים בישראל חוו עלייה בתקיפות סייבר מאז תחילת המלחמה"

מסקר של יוניקורן הסייבר פנטרה עולה כי כמעט מחצית מהארגונים הישראלים חוו עלייה בניסיונות תקיפת סייבר עליהם מאז תחילת המלחמה; עם זאת, החברות הישראליות חוו פחות פריצות בפועל: "מה שעשוי להעיד על הערכות ורמת מוגנות גבוהות יותר לפריצות סייבר בישראל לעומת שאר העולם"
רוי שיינמן |

בשנת 2024, חברות ישראליות השקיעו יותר באבטחת מידע מאשר חברות בעולם. כך עולה מדו"ח של יוניקורן הסייבר פנטרה, המפתחת פלטפורמת אימות אבטחת סייבר ובדיקות חדירות אוטומטיות. החברה ערכה את הסקר בקרב 500 חברות המעסיקות 1,000 עובדים ומעלה, בארץ ובעולם (צפון אמריקה, אירופה, מזרח אסיה וישראל).

על-פי הדו"ח, חברות ישראליות חוו פחות פריצות בהשוואה לחברות בעולם כולו, מה שעשוי להעיד על הערכות ורמת מוגנות גבוהות יותר לפריצות סייבר בישראל לעומת שאר העולם. 51% מהארגונים בעולם העידו כי התמודדו עם פריצות בפועל למערכות המידע הארגוניות, לעומת 32% מהארגונים בישראל. יחד עם זאת, 44% מהארגונים בישראל העידו כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר הם התמודדו עם עליה בתדירות ניסיונות התקיפה על מערכות המידע שלהם.

לפי הסקר, כ-44% מהארגונים בישראל חוו עליה בניסיונות תקיפת סייבר עליהם מאז תחילת המלחמה, כאשר 8% דיווחו על עלייה משמעותית. 

קרדיט: פנטרה

קרדיט: פנטרה

עלייה זו בתקיפות עולה בקנה אחד עם הדו"ח של הרשות הלאומית להגנת הסייבר שמצא כי מאז תחילת המלחמה, מספר מתקפות הסייבר שישראל חוותה היה גבוה פי 2.5 מאשר בשנים קודמות. בעוד ש-44% ממנהלי אבטחת המידע דיווחו על עלייה בתדירות התקיפות מאז תחילת המלחמה, רק 2% מהמשיבים דיווחו על פריצה מאז 7 באוקטובר 2023.

 

הישראלים משקיעים יותר בהגנת סייבר וחווים פחות פריצות בפעול

למרות העלייה בניסיונות התקיפה, מהדוח עולה כי רק 32% מהארגונים הישראליים שנבדקו דיווחו כי חוו פריצה כתוצאה מתקיפות סייבר במהלך 24 החודשים האחרונים, נמוך מהממוצע העולמי שעומד על 51%. 94% ממנהלי אבטחת המידע שדיווחו על פריצה ציינו כי הייתה השפעה על סודיות, שלמות ו/או זמינות סביבות ה-IT שלהם, בעוד שרק 6% דיווחו כי לא הייתה השפעה משמעותית כתוצאה מהפריצה.

קרדיט: פנטרה

קרדיט: פנטרה

פער בולט בין ישראל לשאר העולם נרשם בגובה ההשקעה בהגנות סייבר. בעוד ארגונים בישראל מטמיעים בממוצע 65 פתרונות אבטחה, הממוצע העולמי עומד על 53 כלי סייבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד עולה מהמחקר, כי למרות המגמה המדוברת של קונסולידציה בענף הסייבר וצמצום מספר ספקי הפתרונות, 64% ממנהלי אבטחת המידע הישראלים דווקא עיבו את מערך הגנת הסייבר הארגוני בכלים נוספים במהלך 2024. המגמה עומדת בהלימה לתקציבים המוקצים להגנות הסייבר ולראייה מגמת הצמצום וההקפאה של תקציבי סייבר מתונה יותר בישראל מאשר בשאר העולם: 50% מהחברות בארץ לעומת 36% מהחברות בעולם העידו שב-2024, התקציבים שלהן גדלו משמעותית.

 

ההנהלה והדירקטוריונים יותר מעורבים בארץ

עם העליה במספר אירועי הסייבר בעולם על הנזקים הכספיים והפגיעה התדמיתית שהם גרמו, ועם ההשפעה של אירועים אלה על האחריות האישית של נושאי משרה בחברות, ניתן לראות גידול גם ברמת המעורבות של ההנהלה והדירקטוריונים ברמת המוכנות של הארגונים שלהם.

על-פי המחקר של פנטרה כ-50% ממנהלי אבטחת המידע בעולם מדווחים להנהלת ודירקטוריון החברה על מצב אבטחת המידע ומוכנותה להתמודד עם תקיפות סייבר באופן שוטף. בישראל רמת המעורבות של נושאי המשרה גבוהה אף יותר: כ-60% מהדירקטורים וחברי ההנהלה מתעניינים בנתונים על מוכנות החברות להתקפות סייבר.

ההנחיה החדשה של הרשות להגנת הפרטיות תחייב את הדירקטוריון לפקח על אבטחת המידע בארגוניהם, מה שעשוי לתמוך בהמשך מגמת העליה במעורבות דירקטוריונים בתחום סיכוני הסייבר בארגונים בשנים הקרובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.