מחקר של בנק ישראל: עלייה בשכר מובילה גם לעליית מחירים
בנק ישראל פרסם היום מחקר שבוחן את הקשר בין אינפלציית השכר למחירים בשוק העבודה בישראל בין 2006 ל-2022. המחקר מתמקד בשאלה כיצד עליות בשכר משפיעות על מחירי מוצרים ושירותים בענפי המשק, ולהפך – כיצד עליות מחירים משפיעות על השכר. ממצאי המחקר מציגים את התמסורת הדו-כיוונית שבין שכר למחירים, ומצביעים על כך שהקשרים ההדדיים בין השניים התחזקו משמעותית מאז משבר הקורונה.
בשנים האחרונות, לאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה, נצפה זינוק באינפלציה העולמית וגם בישראל. לצד זאת, שוק העבודה התאפיין במחסור בכוח עבודה - מצב שהוביל לעליות שכר בענפים שונים במשק. המציאות הזו חידשה את הדיון על הקשר בין השכר לאינפלציה – האם עליות בשכר מובילות בהכרח לעליית מחירים, והאם אנו עדים לספירלת שכר-מחירים בלתי נשלטת?
השכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים צילום: freepik
המחקר החדש מבנק ישראל מצא שיש קשר ישיר בין עלייה בשכר לעליית מחירים, אם כי האפקט מוגבל יחסית. כך לדוגמה, עלייה של 10% בשכר החודשי מביאה לעלייה מצטברת במחירים בטווח של 1%-3% בשנה שלאחר מכן. עם זאת, ההשפעה נוטה לדעוך בהדרגה לאחר 12 חודשים.
ספירלה של שכר-מחירים
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתבסס על נתונים ענפיים שנאספו מכל מיני שנים, ומנתח את ההשפעה של השינויים בשכר על מחירים ברמת הענף. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה ההפוכה – כיצד שינויים במחירי מוצרים משפיעים על רמות השכר.
אחד מהממצאים המרכזיים של המחקר מצביע על כך שהשכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים. כלומר, כשמחירי המוצרים עולים מעבר לציפיות, השכר מתעדכן בהתאם לאחר כשנה. נתון זה משלים את התמונה של ספירלת שכר-מחירים, שבה עליית שכר גורמת לעליית מחירים, והעלייה במחירים גורמת בתורה לעליית שכר.
המחקר מצא כי בענפים שבהם יש תחרות גבוהה על עובדים, נרשמה השפעה חזקה יותר של עליית השכר על המחירים. כמו כן, חוקים שנוגעים להעלאת שכר המינימום השפיעו באופן ישיר על מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
המחקר גם מצביע על כך שמשבר הקורונה הוביל להידוק הקשר בין שכר ומחירים. לפני המשבר, הקשר היה חלש יותר, אך לאחר היציאה ממנו, נצפו עדויות לכך שהשפעת עליות שכר על המחירים התחזקה. בתקופה זו, גם ההשפעה של עליות מחירים על השכר היתה חזקה יותר - מה שמעיד על לחצים אינפלציוניים מוגברים מצד שוק העבודה.
נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא ההשפעה של העלאות שכר המינימום על המחירים. בענפים עם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום, נרשמה השפעה חזקה של העלאות שכר המינימום על עליות מחירים. כך לדוגמה, העלאה של 10% בשכר המינימום מובילה לעלייה של 2% במחירי מוצרים ושירותים בענף שבו שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה. זו תופעה המצביעה על כך שהעלאות שכר המינימום עשויות להוביל לעליית מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש כוח עבודה נמוך יחסית.
ההשפעה של עליית השכר על המחירים מוגבלת יחסית
למרות ההשפעה של עליות שכר על המחירים, המחקר מצביע על כך שההשפעה הכוללת של עליית השכר על המחירים נחשבת מוגבלת יחסית. אחת הסיבות לכך היא שבחלק מהענפים, החברות מצליחות לספוג חלק מעלויות השכר מבלי לגלגל את כל העלות לצרכנים. כך לדוגמה, בענפים כמו תעשייה ומסחר קמעונאי, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קביעת המחיר, כמו תחרות מקומית ובינלאומית, שמפחיתים את האפשרות לגלגל עליות שכר באופן ישיר לצרכן.
כמו כן, בענפים מסוימים כמו שירותי בריאות וחינוך, השכר לא תמיד מושפע ישירות משינויים באינפלציה, מה שמחליש את הקשר בין השניים. אלה הם ענפים שבהם המחירים נקבעים לעתים על ידי הממשלה או גופים רגולטוריים, מה שמגביל את השפעת השכר על המחירים.
המחקר מציג גם את ההשפעה ההפוכה – מהמחירים אל השכר. במקרה הזה, כשהמחירים עולים באופן בלתי צפוי, השכר מגיב לאחר זמן מה, אך השפעת המחירים על השכר נחלשת עם הזמן. כלומר, בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית ואינה חזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותהאיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.
