השוואת מחירים
צילום: freepik

מחקר של בנק ישראל: עלייה בשכר מובילה גם לעליית מחירים

כך לדוגמה, עלייה של 10% בשכר החודשי מביאה לעלייה מצטברת במחירים בטווח של 1%-3% בשנה שלאחר מכן. עוד עולה מהמחקר כי בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית וחזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים
עוזי גרסטמן |

בנק ישראל פרסם היום מחקר שבוחן את הקשר בין אינפלציית השכר למחירים בשוק העבודה בישראל בין 2006 ל-2022. המחקר מתמקד בשאלה כיצד עליות בשכר משפיעות על מחירי מוצרים ושירותים בענפי המשק, ולהפך – כיצד עליות מחירים משפיעות על השכר. ממצאי המחקר מציגים את התמסורת הדו-כיוונית שבין שכר למחירים, ומצביעים על כך שהקשרים ההדדיים בין השניים התחזקו משמעותית מאז משבר הקורונה.

בשנים האחרונות, לאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה, נצפה זינוק באינפלציה העולמית וגם בישראל. לצד זאת, שוק העבודה התאפיין במחסור בכוח עבודה - מצב שהוביל לעליות שכר בענפים שונים במשק. המציאות הזו חידשה את הדיון על הקשר בין השכר לאינפלציה – האם עליות בשכר מובילות בהכרח לעליית מחירים, והאם אנו עדים לספירלת שכר-מחירים בלתי נשלטת?

השכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים צילום: freepik

המחקר החדש מבנק ישראל מצא שיש קשר ישיר בין עלייה בשכר לעליית מחירים, אם כי האפקט מוגבל יחסית. כך לדוגמה, עלייה של 10% בשכר החודשי מביאה לעלייה מצטברת במחירים בטווח של 1%-3% בשנה שלאחר מכן. עם זאת, ההשפעה נוטה לדעוך בהדרגה לאחר 12 חודשים.

ספירלה של שכר-מחירים

המחקר מתבסס על נתונים ענפיים שנאספו מכל מיני שנים, ומנתח את ההשפעה של השינויים בשכר על מחירים ברמת הענף. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה ההפוכה – כיצד שינויים במחירי מוצרים משפיעים על רמות השכר.

אחד מהממצאים המרכזיים של המחקר מצביע על כך שהשכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים. כלומר, כשמחירי המוצרים עולים מעבר לציפיות, השכר מתעדכן בהתאם לאחר כשנה. נתון זה משלים את התמונה של ספירלת שכר-מחירים, שבה עליית שכר גורמת לעליית מחירים, והעלייה במחירים גורמת בתורה לעליית שכר.

המחקר מצא כי בענפים שבהם יש תחרות גבוהה על עובדים, נרשמה השפעה חזקה יותר של עליית השכר על המחירים. כמו כן, חוקים שנוגעים להעלאת שכר המינימום השפיעו באופן ישיר על מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום.

קיראו עוד ב"בארץ"

המחקר גם מצביע על כך שמשבר הקורונה הוביל להידוק הקשר בין שכר ומחירים. לפני המשבר, הקשר היה חלש יותר, אך לאחר היציאה ממנו, נצפו עדויות לכך שהשפעת עליות שכר על המחירים התחזקה. בתקופה זו, גם ההשפעה של עליות מחירים על השכר היתה חזקה יותר - מה שמעיד על לחצים אינפלציוניים מוגברים מצד שוק העבודה.

נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא ההשפעה של העלאות שכר המינימום על המחירים. בענפים עם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום, נרשמה השפעה חזקה של העלאות שכר המינימום על עליות מחירים. כך לדוגמה, העלאה של 10% בשכר המינימום מובילה לעלייה של 2% במחירי מוצרים ושירותים בענף שבו שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה. זו תופעה המצביעה על כך שהעלאות שכר המינימום עשויות להוביל לעליית מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש כוח עבודה נמוך יחסית.

ההשפעה של עליית השכר על המחירים מוגבלת יחסית

למרות ההשפעה של עליות שכר על המחירים, המחקר מצביע על כך שההשפעה הכוללת של עליית השכר על המחירים נחשבת מוגבלת יחסית. אחת הסיבות לכך היא שבחלק מהענפים, החברות מצליחות לספוג חלק מעלויות השכר מבלי לגלגל את כל העלות לצרכנים. כך לדוגמה, בענפים כמו תעשייה ומסחר קמעונאי, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קביעת המחיר, כמו תחרות מקומית ובינלאומית, שמפחיתים את האפשרות לגלגל עליות שכר באופן ישיר לצרכן.

כמו כן, בענפים מסוימים כמו שירותי בריאות וחינוך, השכר לא תמיד מושפע ישירות משינויים באינפלציה, מה שמחליש את הקשר בין השניים. אלה הם ענפים שבהם המחירים נקבעים לעתים על ידי הממשלה או גופים רגולטוריים, מה שמגביל את השפעת השכר על המחירים.

המחקר מציג גם את ההשפעה ההפוכה – מהמחירים אל השכר. במקרה הזה, כשהמחירים עולים באופן בלתי צפוי, השכר מגיב לאחר זמן מה, אך השפעת המחירים על השכר נחלשת עם הזמן. כלומר, בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית ואינה חזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.