עמיר פרץ ובועז לוי
צילום: העשייה האווירית

בצל המלחמה: תע"א עם הרבעון הרווחי בתולדותיה - 159 מיליון דולר

התעשייה האווירית מסכמת רבעון חזק נוסף עם צמיחה של כ-15% בהכנסות שעמדו על 1.42 מיליארד דולר; ה-EBITDA של החברה ברבעון השני הגיע לכ-234 מיליון דולר, גידול של כ-60% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד
איתן גרסטנפלד | (4)

התעשייה האווירית רושמת רבעון חזק נוסף עם צמיחה של כ-15% בהכנסות שעמדו על 1.42 מיליארד דולר. בשורה התחתונה נרשם זינוק של 115% שהביא את רווחי החברה לכ-159 מיליון דולר, הסכום הרבעוני הגבוה ביותר אי פעם.

מכירות החברה ברבעון השני של 2024 עמדו על 1.42 מיליארד דולר, גידול של כ-13% בהשוואה לכ-1.26 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה החברה גידול של כ-115% ברווח הנקי שעמד על כ-159 מיליון דולר, בהשוואה לכ-74 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של החברה ברבעון השני הגיע לכ-234 מיליון דולר, גידול של כ-60% בהשוואה לכ-146 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי צמח בכ-31% ועמד על לכ-281 מיליון דולר (המהווים כ- 20% מהמכירות), בהשוואה לכ-215 מיליון דולר (המהווים כ- 17% מהמכירות), ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי עמד על כ-163 מיליון דולר (המהווים כ-11% מהמכירות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ-88 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (המהווים כ-7% מהמכירות).

יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "התוצאות העסקיות של התעשייה האווירית הן סיבה לגאווה עבור העובדות והעובדים שלנו, אך גם עבור אזרחי ישראל כולם. אנו ממלאים בחרדת קודש את משימתנו הלאומית, החשובה ביותר, למען ביטחון המדינה יום יום, שעה שעה, ולצד זה מוודאים כי הרצף העסקי לא יפגע והפעילות מול לקוחותינו תישמר ותחזק את מעמדה של ישראל בעולם. המספרים העולים מן הדו״חות החציוניים מספרים סיפור ישראלי על מצוינות ללא פשרות שמביאה כ-150 מדינות בעולם לבחור במערכות התעשייה האווירית, כי הן הכי טובות. התעשייה האווירית על עובדיה ומנהליה משקיעים מעצמם ללא מגבלות 24/7, והמסר שלנו לכל אזרח הוא שיש על מי לסמוך."

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התוצאות הכספיות של החברה נמצאות בשנים האחרונות בעלייה מתמדת והן משקפות את העשייה המשמעותית ורחבת ההיקף גם מול מערכת הביטחון הישראלית וגם מול לקוחותינו בחו"ל, כפי שבא גם לידי ביטוי בחתימה על חוזים רחבי היקף, המגדילים באופן משמעותי את צבר ההזמנות של החברה. התעשייה האווירית רואה ערך עליון בשמירת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, ולנוכח נחיצות זו, הגדלנו ברבעון הנוכחי את ההשקעה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות אשר מספקות מענה לדרישות הלוחמים בשטח ולפיתוח מוצרי העתיד של החברה. מאז פרוץ המלחמה, לקחו מערכות החברה חלק משמעותי בפעילות המבצעית בכלל הזירות באוויר, בים, ביבשה ובחלל, וזאת הודות לעובדות ועובדי החברה אשר פועלים בימים אלו ביתר שאת. דווקא בימים מורכבים אלה, אנו גאים בשמירה על מעמדנו עם הדירוג המקסימלי ilAAA שהוענק לנו על ידי חברת מעלות S&P."

עסקת עתק עם מדינה ידידותית

בתחילת השבוע חתמה התעשייה האווירית על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה, בהיקף של 1.9 מיליארד דולר. החברה לא מפרסמת מי הלקוחה שרוכשת את המערכות, אך הדבר נעשה באמצעות מערכת הביטחון.

על פי הדיווח, מדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment), מה שמאפשר לממשלות להאיץ עסקאות מבלי להידרש לרגולציה מורכבת. עסקה מאין זו, התבצעה במסגרת מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר. היות והתעשייה האווירית לא חושפת את הלקוח, ייתכן שמדובר בעסקה מול גרמניה או מול מדינה ידידותית נוספת.

מערכות ההגנה האווירית של החברה, זכו לעניין רב במהלך המלחמה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית בחודש אפריל. במהלכה הצליחה ישראל יחד עם השותפות שלה להפיל 99% ממעל 330 כטב"מים וטילים ששוגרו מאיראן, בין היתר הודות לשכבה של מערכות הגנה מבית היוצר של התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות לצד כמובן - טייסי חיל האוויר והצוותים בקרקע.

קיראו עוד ב"בארץ"

חץ 3. קרדיט: התעשייה האווירית.

יום לאחר האירוע, התראיין לביזפורטל מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, והעריך "שההצלחה של הכלים של התע"א, מול מתקפה כל כך מורכבת, תגרום ללקוחות שלנו לרצות להצטייד במערכות נוספות שלנו". לדבריו, "מדינת ישראל הפגינה בתקיפה "מערכת הגנה רב גזרתית ורב שכבתית, שמביאה לידי ביטוי את הטכנולוגיה הכי טובה שיש למדינת ישראל.  אנו מאוד גאים להיות חוד החנית של הטכנולוגיה הזו, בדמות המערכת  שנתנה אתמול מענה כנגד איומים בליסטיים (חץ 2 וחץ 3). כשמסתכלים היום על התמונה, מבינים שמדובר בכמויות אדירות מהסוג שטרם נראה, ואני חושב שאף מדינה לא התמודדה עם דבר כזה בעבר, בטח שלא בהצלחה כל כך גדולה".

לקראת הנפקה?

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בשלבים של רישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אלא שביצע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

מנגד, מי שמקדם את המהלך בחודשים האחרונים הוא ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה. על אף הבקשה של קוינט, לפחות בשלב זה נדמה שבמשרד הביטחון מעדיפים לחכות עם ההחלטה לתקופה אחרת ולהתמקד בתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת המדינה.

בראיון ליבזפורטל, עם פרסום תוצאותיה השנתיות של החברה, שפך לוי אור על ההתקדמות של המהלך - "אנו עושים את כל ההכנות להנפקה. אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות (שנמצאת תחת השר דוד אמסלם). מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה בכל אופן מוכנה וערוכה להנפקה".

בינתיים, בצל המלחמה רשמה התעשייה האווירית את הרבעון הרווחי ביותר בתולדות החברה - הרווח עלה ב-48% לסך של כ-135 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על כ-1.43 מיליארד דולר,  קפיצה של כ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במקביל, צבר ההזמנות של החברה זינק ל-19 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הפרסים והלבנונים מחכים לראש המוסד דג שמן. בקטר ויע 14/08/2024 23:47
    הגב לתגובה זו
    הפרסים והלבנונים מחכים לראש המוסד דג שמן. בקטר ויעשו לו כיפה אדומה. חייבים שאנחנו לא נפול לזה אסור להאמין להם.
  • 3.
    שמעון 14/08/2024 23:02
    הגב לתגובה זו
    מנהלי החברה חייבים לחיזהר ולא להיסתאב, לא לקחת שכר מופרז.זה יגרום לעזיבה של העובדים הטובים ולמרמור אצל שאר העובדים
  • 2.
    רם 14/08/2024 18:53
    הגב לתגובה זו
    חשוב לתגמל את העובדים, בדגש על הטלנטים. אני בדקתי אפשרות להצטרף וויתרתי בשל פער עצום לסניור בתעשיה מול השוק הפרטי. כן יש לקדם הפרטה עם אופציות לעובדים - דגש למהנדסים המוכשרים, דבר שיההוה אטרקציה נוספת להצטרף..
  • 1.
    מייק1 14/08/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף אפשר להתגאות עם התוצאות העסקיות של החברה הנובעת מהתמדה ועבודה של העובדים. חזקו ואמצו.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.