סמוטריץ': "העברת התקציב מתעכבת בגלל היועצים המשפטיים"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסיר הבוקר את הכפפות, במה שהוא מכנה "קמפיין השקר נגד 'הכספים הקואליציוניים'". סמוטריץ' כתב את הדברים כשברקע דיווחים על עיכובים בהעברת התקציב. "העברת התקציב בוועדת הכספים מתעכבת בגלל קשיים שמערימים פקידים ויועצים משפטיים על תקציב למרכיבי ביטחון בהתיישבות ביהודה ושומרון. לא מדובר בשקל אחד נוסף אלא ביישום החלטת הממשלה שכבר עברה ובה אושרו כלל תקציבי המלחמה", כתב סמוטריץ' בחשבון הפייסבוק שלו. "חודשיים לתוך מלחמת חרבות ברזל ששינתה לחלוטין את תרחישי הייחוס הביטחוניים גם ביהודה ושומרון, חודשיים אחרי שכולם מבינים שצריך לחזק את מערכות ההגנה האזרחיות, חודשיים אחרי שמאות רבות של מיליוני שקלים (יותר ממיליארד!) הועברו לתקצוב מרכיבי ביטחון וכיתות כוננות בכל רחבי הארץ, חודשיים אחרי ושקל אחד עוד לא הועבר למרכיבי ביטחון בהתיישבות ביהודה ושומרון", הוא המשיך. "ולמה? כי כמה פקידים ויועצים משפטיים החליטו כנראה שהדם של המתיישבים פחות חשוב ושמה שבכל הארץ מוגדר כסף מקצועי ומועבר די בקלות, ביהודה ושומרון מוגדר כסף קואליציוני ודורש שורה של פרוצדורות וחוות דעת שעד כה לא בוצעו". "אם בישראל היתה תקשורת אמיתית היא היתה שואלת איך יתכן שחצי מיליון אזרחים ביהודה ושומרון מופקרים והתקציבים הביטחוניים הנדרשים להם מתעכבים כבר חודשיים. היא היתה תוקפת את הפקידים שמערימים קשיים ולא את הממשלה שמנסה לקדם", סיכם שר האוצר. "אני לא אתן להבחין בין דם לדם ולא אסכים להפלות לרעה חצי מיליון מתיישבים ביהודה ושומרון ולסכן את חייהם. לא במשמרת שלי. כשכל התקציבים שהוקצו בממשלה יכנסו לתוך התקציב שאמור להיות מאושר בימים הקרובים בכנסת התקציב יעבור. מציאות שבה פקידים ויועצים משפטיים מסכלים את מדיניות הממשלה ונמנעים מלהכניס לחוק תקציבים שהממשלה הורתה להם להכניס היא בלתי מתקבלת על הדעת, ובהקשר הנוכחי גם מסכנת חיים. "ושוב, לא מדובר על שקל אחד נוסף. הכל אושר בממשלה וצריך להיות בחוק. מרבית הסכום במשרד הפנים (לתקצוב שוטף של הרשויות כמו שנעשה בכל הארץ) ומיעוטו דרך החטיבה להתיישבות (מרכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה בהתאם לתכנית שהוכנה בפיקוד המרכז). כל מי שאומר משהו אחר פשוט משקר. אני מקווה שביום הקרוב נסיים את כל הפרוצדורות והבירוקרטיות הנוראיות שמעמיסים עלינו הפקידים והיועצים המשפטיים והתקציב כולו יאושר".
- 6.לוחם במילואים 10/12/2023 18:15הגב לתגובה זוהיידה סמוטריץ. לא לוותר אני ומשפחתי לא סוג ב וחיינו גם חשובים. אני מתגורר בשומרון בזכות ולא בחסד. שומר על עם ישראל 24.7 ביחד עם כל משפחתי גם שאני לא במילואים. אם לא אנחנו מיישבים את השומרון יש מדינת חמאס על פאתי ראש העין תוך חמש דקות וכל דביל עם מרגמה 60 מנטרל את נתב"ג . וכן אני כבר 60 ומשהו יום במילואים (הצלתי בפועל אנשים בכפר עזה) וממש מתבאס לראות איך כלום לא השתנה. עדיין אני סוג ב והדם שלי שווה פחות בעינכם. כנראה שאם היה טבח 7.10 בשומרון אף אחד לא היה בא לעזור לנו
- 5.דרור 10/12/2023 17:13הגב לתגובה זוכסף קואליציוני עדיפות ראשונה, כספים למלחמה ולמשרתי מילואים ותושבי הדרום נדחקו לצד.
- המגיב 11/12/2023 19:54הגב לתגובה זו20 מיליארד כל שנה - מחצית מסך הגירעון השנתי
- 4.תפסיק להיות איגיוט ולחשוב שאנחנו כולנו מטומטמים . 10/12/2023 16:35הגב לתגובה זותפסיק להיות איגיוט ולחשוב שאנחנו כולנו מטומטמים . זה הכב שלנו ממסים שאתה גונב לטובת הסקטור שלך . כתה שר אוצר פושע
- 3.מירית 10/12/2023 16:24הגב לתגובה זוהבוזזים הדתיים השתלטו על הקופה.
- המגיב 11/12/2023 19:56הגב לתגובה זו20 מיליארד כל שנה
- 2.שקרן, הפקרתם את הקיבוצים כי הם לא בוחרים שלכם, נבלות! (ל"ת)מישל 10/12/2023 16:19הגב לתגובה זו
- המגיב 11/12/2023 19:55הגב לתגובה זוונפנף את ההתראות שקיבל מצתפיתניות
- 1.טל גת 10/12/2023 15:52הגב לתגובה זואיו"ש - המון מאחזים מבודדים לא חוקיים, לוקחים המון משאבים מהמדינה. ואתה מספר לי סיםורים ומאשים את הפקידים ?
- מונה 10/12/2023 16:22הגב לתגובה זואכן מיותרים. כמו גם התמיכות לאברכים הפרזיטים.
- על איזה משאבים אתה מדבר ???הם לא מקבלים שקל מהמדינה!!! (ל"ת)ר 10/12/2023 16:19הגב לתגובה זו
- זה העוטף שלך.יה מהעבולתגיד תודה זה העוטף שלך.תתעורר (ל"ת)כ.ד 10/12/2023 16:18הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
