בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

"במבחן האחריות נכשלנו, הבנקים חייבים להיכנס מתחת לאלונקה"

ועדת הכספים של הכנסת דנה היום בנושא מתן הפיצויים בעקבות הלחימה, זאת לאחר שמסקר של פורום העסקים הקטנים והבינוניים עלה ש-78% מהעסקים נמצאים בבעיה תזרימית קשה כתוצאה מהלחימה
רוי שיינמן | (2)

""בצוק איתן חודש אל תוך המלחמה הביאו לוועדה תקנות ושאלות של פיצוי, עכשיו בגלל שהאירוע הוא גדול ומשמעותי יותר, אנחנו כבר מאמצע שבוע שעבר עובדים", כך פתח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את הדיון של ועדת הכספים בנושא מתן הפיצויים. קולות קבים נשמעים במדינה לגבי אי התפקוד של הממשלה בשלל נושאים הנוגעים לשיקום הנפגעים, כאשר האמון בממשלה או במוסדותיה נמצא בשפל.

ועדיין, בדיון של ועדת הכספים עלו גם צעדים פרקטיים שיצאו לפועל בקרוב: "זה יהיה מאוד דומה למעגל האחרון בקורונה - על בסיס השוואת מחזורים שיתן מענה על הוצאות קבועות ולשכר עובדים. אנחנו יושבים עם משרד הכלכלה ומול המגזר העסקי, נצא למתווה עוד השבוע. היתרון הוא שהמנגנונים כבר קיימים,רק צריך לדייק אותם". 

סמוטריץ' גם התייחס לצעדים שכבר נעשו: "הסיוע המיידי שנתנו בדרום פועל: דחייה של תשלומי מע"מ, של ביטוח לאומי, של תשלומי ביטוח ואנחנו עובדים על דחיית כל המועדים, לא יהיה אדם שיסתבך עם ביטוח לאומי, מע"מ או משהו אחר כי הוא בצו 8 או מפונה או מסיבה דומה". 

סמוטריץ' גם הזכיר את תפקידם של הבנקים, לראייתו, בתמיכה בנפגעים: "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה בהקשר הזה, ואני לא רוצה להגיד מה יקרה אם לא. אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה". 

"קיבלנו החלטה על מענק מידי בסדר גודל של 80 מיליון שקל למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ופיצוי. הפינוי אינו בעיה כלכלית, יש כסף לפינוי. זו לא החלטה של כסף, זו החלטת מדיניות שנגזרת מהרבה מאוד שיקולים. נתנו גם מענקים ראשונים לעיריות מתוך הבנה של הצורך". הוסיף סמוטריץ', אך דבריו נקטעו לאור התפרצות לדבריו על ידי ראש עירית אשקלון תומר גלאם.

""תפנו את מי שבלי מיגון, אם לא מגינתם את מי שביקשנו במשך שנים, אז תפנו." אמר גלאם, "הוציאו הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון שקל, עוד לא קיבלה. 7 שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה. תכניסו את אשקלון לעוטף, היא חלק מהעוטף לצערי. העסקים סגורים, עיר רפאים, ההפסדים מגיעים למאות מיליוני שקלים. ובכל מקרה מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון שעלות הפינוי היא 300 מיליון?"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מורן 16/10/2023 22:03
    הגב לתגובה זו
    הוא להפסיק את הביזה הנוראית של קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית.
  • 1.
    תודה לביג -שטראס פוסק ואחרים שעזרו בכמחה מליונים למחאה (ל"ת)
    ברק 2 16/10/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.