טסים לחופש בחו"ל? תיזהרו שלא יעבדו עליכם; פער של מעל 100% בביטוח החופשות בין החברות
ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל, זה לא סוד. מחירי החופשות בחוץ לארץ זולים יותר באתרים הקרובים לישראל מהעלויות של חופשה בארץ, ולכן חופשה בחו"ל בשנים האחרונות הפכה לחיסכון כספי לישראלים שנוסעים לנופש עם המשפחה בחו"ל. כבר לא מדובר בפינוק של עשירים כמו בעבר.
אתר WOBI בדק את עלויות הביטוח לטסים לחופשה בחו"ל הקיץ וגילה פער של יותר מ-100% במחיר ביטוח הנסיעה לחו"ל. כך בהשוואת מחיר ביטוח לחופשה של 10 ימים בתאילנד, לזוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה עמדה על 178 דולר בעוד שההצעה היקרה ביותר עמדה על 358 דולר.
הצעות הביטוח משקפות פער של יותר מפי 2, פער של 180 דולר לביטוח הכולל ביטוח בסיס, תוספת כבודה, איתור וחילוץ, צד ג', ספורט אתגרי, ביטול השתתפות עצמית לרכב שכור, קיצור או ביטול הנסיעה.
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צילום: FREEPIK
בהשוואה נוספת שערכו באתר לביטוח נסיעה שכולל את אותם הסעיפים בנוסף להרחבת דברי ערך ל-2 פריטים (מחשב נייד + טלפון נייד), לחופשה של 11 ימים בהולנד, של זוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר עמדה על 224 דולר, בעוד הצעה היקרה ביותר עמדה על 423 דולר, פער של 88%, דהיינו 199 דולר בין הצעות חברות הביטוח.
מדובר בפערים לא קטנים גם כאשר מדובר בחופשה קצרה יותר לזוג ללא ילדים, שנוסע לאיטליה למשך 4 ימים, בהשוואת המחיר לביטוח שכולל כבודה ואת סעיף קיצור-ביטול, הצעת הביטוח הזול ביותר עמדה על 25 דולר לעומת 60 דולר שהייתה ההצעה היקרה ביותר פער של 140%, 35 דולר עבור אותה ההצעה.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
צילום: PEXELS
פערים עצומים בכיסוי של מאות אחוזים
גם בתנאי כיסויי הביטוח עולים פערים ולאו דווקא לטובת הביטוח היקר יותר אלא בדיוק להיפך באופן מפתיע. הביטוחים היקרים יותר נותנים לכם כיסוי קטן יותר באופן משמעותי.
בסעיף כיסוי טיפולי החירום בשיניים, חברת הביטוח שמציעה את הביטוח היקר יותר, מגבילה את סכום הכיסוי לטיפול חירום בשיניים עד לסכום של 550 דולר, בעוד שהחברה עם מחיר הביטוח הזול ביותר, מאפשרת כיסוי עד לסכום 1,500 דולר וחברה נוספת, אינה מגבילה את סכום הכיסוי.
כמו כן, בסעיף 'דברי ערך', אחת החברות עם הצעת הביטוח הזולה יותר, מאשרת כיסוי של עד 2,000 דולר במקרה של אבדן או גניבת הטלפון הנייד, בעוד שהחברה עם הצעת הביטוח היקרה יותר מגבילה את סכום הכיסוי ל-800 דולר כלומר, פער של 1,200 דולר בכיסוי עצמו.
קרן לובינסקי, חתמת ראשית בחברת Wobi: "חשוב לשים לב לא לבחון רק את עלות הביטוח אלא גם את הכיסויים עצמם להשוות בין - עלות הביטוח, גובה הכיסוי וגובה ההשתתפות העצמית. רכישת הביטוח המתאים ביותר עשויה להיות קריטית במקרה בו נדרשים להפעיל את הביטוח, כך שמאוד חשוב לבדוק, להשוות ולוודא חסכון כספי וכיסוי מיטבי לכל ימי החופשה".
- 2.zev 31/07/2023 15:36הגב לתגובה זוהאם נלקח בחשבון הגיל של המבוטח
- 1.אחד העם 11 31/07/2023 09:50הגב לתגובה זואיזו חברה נותנת הכיסוי הרחב ביותר ?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
