חופשה חול
צילום: יחצ ספיריט הפקות עולם

טסים לחופש בחו"ל? תיזהרו שלא יעבדו עליכם; פער של מעל 100% בביטוח החופשות בין החברות

ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל, זה לא סוד. מחירי החופשות בחוץ לארץ זולים יותר באתרים הקרובים לישראל מהעלויות בארץ, אבל מה קורה עם הביטוח? בדיקה שנעשתה לאחרונה גילתה פערים של יותר מ-100% במחירי ביטוח הנסיעה לחו"ל. מה צריך לבדוק?
נחמן שפירא | (2)

ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל, זה לא סוד. מחירי החופשות בחוץ לארץ זולים יותר באתרים הקרובים לישראל מהעלויות של חופשה בארץ, ולכן חופשה בחו"ל בשנים האחרונות הפכה לחיסכון כספי לישראלים שנוסעים לנופש עם המשפחה בחו"ל. כבר לא מדובר בפינוק של עשירים כמו בעבר.

 

אתר WOBI בדק את עלויות הביטוח לטסים לחופשה בחו"ל הקיץ וגילה פער של יותר מ-100% במחיר ביטוח הנסיעה לחו"ל. כך בהשוואת מחיר ביטוח לחופשה של 10 ימים בתאילנד, לזוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה עמדה על 178 דולר בעוד שההצעה היקרה ביותר עמדה על 358 דולר.

הצעות הביטוח משקפות פער של יותר מפי 2, פער של 180 דולר לביטוח הכולל ביטוח בסיס, תוספת כבודה, איתור וחילוץ, צד ג', ספורט אתגרי, ביטול השתתפות עצמית לרכב שכור, קיצור או ביטול הנסיעה.

FREEPIK

 צילום: FREEPIK

בהשוואה נוספת שערכו באתר לביטוח נסיעה שכולל את אותם הסעיפים בנוסף להרחבת דברי ערך ל-2 פריטים (מחשב נייד + טלפון נייד), לחופשה של 11 ימים בהולנד, של זוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר עמדה על 224 דולר, בעוד הצעה היקרה ביותר עמדה על 423 דולר, פער של 88%, דהיינו 199 דולר בין הצעות חברות הביטוח.

מדובר בפערים לא קטנים גם כאשר מדובר בחופשה קצרה יותר לזוג ללא ילדים, שנוסע לאיטליה למשך 4 ימים, בהשוואת המחיר לביטוח שכולל כבודה ואת סעיף קיצור-ביטול, הצעת הביטוח הזול ביותר עמדה על 25 דולר לעומת 60 דולר שהייתה ההצעה היקרה ביותר פער של 140%, 35 דולר עבור אותה ההצעה.

PEXELS

קיראו עוד ב"בארץ"

צילום: PEXELS

פערים עצומים בכיסוי של מאות אחוזים

גם בתנאי כיסויי הביטוח עולים פערים ולאו דווקא לטובת הביטוח היקר יותר אלא בדיוק להיפך באופן מפתיע. הביטוחים היקרים יותר נותנים לכם כיסוי קטן יותר באופן משמעותי.

בסעיף כיסוי טיפולי החירום בשיניים, חברת הביטוח שמציעה את הביטוח היקר יותר, מגבילה את סכום הכיסוי לטיפול חירום בשיניים עד לסכום של 550 דולר, בעוד שהחברה עם מחיר הביטוח הזול ביותר, מאפשרת כיסוי עד לסכום 1,500 דולר וחברה נוספת, אינה מגבילה את סכום הכיסוי. 

 

כמו כן, בסעיף 'דברי ערך', אחת החברות עם הצעת הביטוח הזולה יותר, מאשרת כיסוי של עד 2,000 דולר במקרה של אבדן או גניבת הטלפון הנייד, בעוד שהחברה עם הצעת הביטוח היקרה יותר מגבילה את סכום הכיסוי ל-800 דולר כלומר, פער של 1,200 דולר  בכיסוי עצמו.

 

קרן לובינסקי, חתמת ראשית בחברת Wobi: "חשוב לשים לב לא לבחון רק את עלות הביטוח אלא גם את הכיסויים עצמם להשוות בין - עלות הביטוח, גובה הכיסוי וגובה ההשתתפות העצמית. רכישת הביטוח המתאים ביותר עשויה להיות קריטית במקרה בו נדרשים להפעיל את הביטוח, כך שמאוד חשוב לבדוק, להשוות ולוודא חסכון כספי וכיסוי מיטבי לכל ימי החופשה".

 FREEPIK

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    zev 31/07/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    האם נלקח בחשבון הגיל של המבוטח
  • 1.
    אחד העם 11 31/07/2023 09:50
    הגב לתגובה זו
    איזו חברה נותנת הכיסוי הרחב ביותר ?
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".