טסים לחופש בחו"ל? תיזהרו שלא יעבדו עליכם; פער של מעל 100% בביטוח החופשות בין החברות
ישראלים אוהבים לטוס לחו"ל, זה לא סוד. מחירי החופשות בחוץ לארץ זולים יותר באתרים הקרובים לישראל מהעלויות של חופשה בארץ, ולכן חופשה בחו"ל בשנים האחרונות הפכה לחיסכון כספי לישראלים שנוסעים לנופש עם המשפחה בחו"ל. כבר לא מדובר בפינוק של עשירים כמו בעבר.
אתר WOBI בדק את עלויות הביטוח לטסים לחופשה בחו"ל הקיץ וגילה פער של יותר מ-100% במחיר ביטוח הנסיעה לחו"ל. כך בהשוואת מחיר ביטוח לחופשה של 10 ימים בתאילנד, לזוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר שהתקבלה עמדה על 178 דולר בעוד שההצעה היקרה ביותר עמדה על 358 דולר.
הצעות הביטוח משקפות פער של יותר מפי 2, פער של 180 דולר לביטוח הכולל ביטוח בסיס, תוספת כבודה, איתור וחילוץ, צד ג', ספורט אתגרי, ביטול השתתפות עצמית לרכב שכור, קיצור או ביטול הנסיעה.
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צילום: FREEPIK
בהשוואה נוספת שערכו באתר לביטוח נסיעה שכולל את אותם הסעיפים בנוסף להרחבת דברי ערך ל-2 פריטים (מחשב נייד + טלפון נייד), לחופשה של 11 ימים בהולנד, של זוג הורים ו-2 ילדים, ההצעה הזולה ביותר עמדה על 224 דולר, בעוד הצעה היקרה ביותר עמדה על 423 דולר, פער של 88%, דהיינו 199 דולר בין הצעות חברות הביטוח.
מדובר בפערים לא קטנים גם כאשר מדובר בחופשה קצרה יותר לזוג ללא ילדים, שנוסע לאיטליה למשך 4 ימים, בהשוואת המחיר לביטוח שכולל כבודה ואת סעיף קיצור-ביטול, הצעת הביטוח הזול ביותר עמדה על 25 דולר לעומת 60 דולר שהייתה ההצעה היקרה ביותר פער של 140%, 35 דולר עבור אותה ההצעה.
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
צילום: PEXELS
פערים עצומים בכיסוי של מאות אחוזים
גם בתנאי כיסויי הביטוח עולים פערים ולאו דווקא לטובת הביטוח היקר יותר אלא בדיוק להיפך באופן מפתיע. הביטוחים היקרים יותר נותנים לכם כיסוי קטן יותר באופן משמעותי.
בסעיף כיסוי טיפולי החירום בשיניים, חברת הביטוח שמציעה את הביטוח היקר יותר, מגבילה את סכום הכיסוי לטיפול חירום בשיניים עד לסכום של 550 דולר, בעוד שהחברה עם מחיר הביטוח הזול ביותר, מאפשרת כיסוי עד לסכום 1,500 דולר וחברה נוספת, אינה מגבילה את סכום הכיסוי.
כמו כן, בסעיף 'דברי ערך', אחת החברות עם הצעת הביטוח הזולה יותר, מאשרת כיסוי של עד 2,000 דולר במקרה של אבדן או גניבת הטלפון הנייד, בעוד שהחברה עם הצעת הביטוח היקרה יותר מגבילה את סכום הכיסוי ל-800 דולר כלומר, פער של 1,200 דולר בכיסוי עצמו.
קרן לובינסקי, חתמת ראשית בחברת Wobi: "חשוב לשים לב לא לבחון רק את עלות הביטוח אלא גם את הכיסויים עצמם להשוות בין - עלות הביטוח, גובה הכיסוי וגובה ההשתתפות העצמית. רכישת הביטוח המתאים ביותר עשויה להיות קריטית במקרה בו נדרשים להפעיל את הביטוח, כך שמאוד חשוב לבדוק, להשוות ולוודא חסכון כספי וכיסוי מיטבי לכל ימי החופשה".
- 2.zev 31/07/2023 15:36הגב לתגובה זוהאם נלקח בחשבון הגיל של המבוטח
- 1.אחד העם 11 31/07/2023 09:50הגב לתגובה זואיזו חברה נותנת הכיסוי הרחב ביותר ?
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
