דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

לאחר מאבק ממושך: אדלטק וזורלו ישלמו לדוראד כחצי מיליארד שקל

בתביעה שהוגשה ב-2016 נטען כי החברות קשרו קשר על מנת לנפח את סכום חוזה ההקמה של התחנה וכך לקחו לכיסן את ההפרש
אדיר בן עמי |

הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד, שהחל ב-2016 לאחר התביעה שהגישו דורי אנרגיה וקצא"א (37%) הגיע לסיומו. הבורר יצחק ענבר קבע כי זורלו (25%) ואדלטק (18.75%) יחזירו לדוראד כ-130 מיליון דולר וכן הוצאות משפט בסך של 30 מיליון שקל.

בינואר 2016 הגישו דורי אנרגיה וקצא"א תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי החברות אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח הפרטית דוראד מאחורי גבם של יתר בעלי המניות - במטרה לנפח את סכום חוזה ההקמה של התחנה. אדלקום וזורלו לקחו את ההפרש בין המחיר האמיתי למנופח ב-"דלת האחורית" ושלשלו לכיסן כ-140 מיליון דולר על חשבונה של דוראד.

מאדלטק הגיבו לפרסום ואמרו: "אדלטק קיבלה את החלטת הבורר, תלמד אותה ותשקול את צעדיה. כבר עתה ניכר כי ההחלטה כוללת מספר קביעות אשר מחייבות בחינה חוזרת. יודגש כי על פי הסכם הבוררות, ככל שיוגש ערעור, ומעיון ראשוני בהחלטה – הסיכויים לכך גבוהים - מעמדו של פסק הבורר שניתן היום הינו כשל החלטת ביניים בלבד. רק ההחלטה בערעור, אשר ידון בפני כב' השופט בדימ' אשר גרוניס, תחשב לפסק בורר סופי. יובהר ויודגש כי קבוצת אדלטק איתנה פיננסית וערוכה לכל תרחיש אם וככל וימצא בערעור שהיא אכן חבה בתשלום".

ב-2019 דרשו החברות אדלקום וזורלו לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל שהייתה אמורה לשמש כבוררת, מאחר שהתייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת תיק 1270. בתיק נטען כי עד המדינה בתיקי נתניהו, ניר חפץ, הציע לגרסטל לתמוך בה ובתמורה היא תסגור את תיקי החקירה של שרה נתניהו בפרשת המעונות. התיק נסגר על ידי המשטרה ובית המשפט העליון אכן פסל לבסוף את גרסטל מלשמש כבוררת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.