לאחר מאבק ממושך: אדלטק וזורלו ישלמו לדוראד כחצי מיליארד שקל
הסכסוך סביב תחנת הכוח הפרטית דוראד, שהחל ב-2016 לאחר התביעה שהגישו דורי אנרגיה וקצא"א (37%) הגיע לסיומו. הבורר יצחק ענבר קבע כי זורלו (25%) ואדלטק (18.75%) יחזירו לדוראד כ-130 מיליון דולר וכן הוצאות משפט בסך של 30 מיליון שקל.
בינואר 2016 הגישו דורי אנרגיה וקצא"א תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי החברות אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת הכוח הפרטית דוראד מאחורי גבם של יתר בעלי המניות - במטרה לנפח את סכום חוזה ההקמה של התחנה. אדלקום וזורלו לקחו את ההפרש בין המחיר האמיתי למנופח ב-"דלת האחורית" ושלשלו לכיסן כ-140 מיליון דולר על חשבונה של דוראד.
מאדלטק הגיבו לפרסום ואמרו: "אדלטק קיבלה את החלטת הבורר, תלמד אותה ותשקול את צעדיה. כבר עתה ניכר כי ההחלטה כוללת מספר קביעות אשר מחייבות בחינה חוזרת. יודגש כי על פי הסכם הבוררות, ככל שיוגש ערעור, ומעיון ראשוני בהחלטה – הסיכויים לכך גבוהים - מעמדו של פסק הבורר שניתן היום הינו כשל החלטת ביניים בלבד. רק ההחלטה בערעור, אשר ידון בפני כב' השופט בדימ' אשר גרוניס, תחשב לפסק בורר סופי. יובהר ויודגש כי קבוצת אדלטק איתנה פיננסית וערוכה לכל תרחיש אם וככל וימצא בערעור שהיא אכן חבה בתשלום".
ב-2019 דרשו החברות אדלקום וזורלו לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל שהייתה אמורה לשמש כבוררת, מאחר שהתייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת תיק 1270. בתיק נטען כי עד המדינה בתיקי נתניהו, ניר חפץ, הציע לגרסטל לתמוך בה ובתמורה היא תסגור את תיקי החקירה של שרה נתניהו בפרשת המעונות. התיק נסגר על ידי המשטרה ובית המשפט העליון אכן פסל לבסוף את גרסטל מלשמש כבוררת.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
