התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2022
תיק הנכסים הפיננסים החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מעדכנת כי ברביע השלישי של שנת 2022 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ירדה בכ-11 מיליארד שקל (0.23%-), לרמה של כ-4.82 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.8% ועמד בסוף הרביע על כ-280%, זאת כתוצאה משילוב של עלייה בתוצר וירידה ביתרת תיק הנכסים. יחס זה חזר לרמה הממוצעת שאפיינה אותו לפני משבר הקורונה.
במהלך הרביע השלישי ההתפתחות ברכיבי תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו ירידות ביתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם (3.6%-), ביתרת ההשקעות בחו"ל (3%-). לעומת זאת, יתרת המזומן והפיקדונות, יתרת האג"ח החברות ויתרת "הנכסים האחרים" עלו.
יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם ירדה במהלך הרביע בכ-32 מיליארד שקל (3.6%-) ועמדה בסופו על כ-852 מיליארד שקל. הירידה נבעה מהירידה באג"ח ממשלתיות סחירות (כ-38 מיליארד שקל), על רקע פירעונות נטו וירידות מחירים, שהתקזזה במעט כתוצאה מעלייה ביתרת המק"ם וביתרת האג"ח הממשלתיות הלא-סחירות. יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-29 מיליארדי שקל (1.5%) והגיעה לרמה של כ-1.98 טריליון שקל. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-1.3 מיליארד שקל ועמדה בסופו על כ-374 מיליארד שקל, על אף ירידות המחירים. זאת כתוצאה מהשקעות נטו (אומדן של כ-12 מיליארד שקל).
יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-20 מיליארדי שקל (3%-) ועמדה בסופו על כ-647 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מסך תיק הנכסים: יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-32 מיליארד שקל (6%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-471 מיליארד שקל. זאת בעיקר כתוצאה מירידות מחירים וכן ממימושים נטו (אומדן של כ-4 מיליארדישקל), אשר התקזזו במקצת כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר (1.2%). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-12 מיליארד שקל (7.2%) ועמדה בסופו על כ-176 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-13 מיליארד שקל ומפיחות השקל מול הדולר (1.2%), אשר קוזזו בחלקן כתוצאה מירידות מחירים.
- הישראלים מאוהבים - 15% מתיק הנכסים שלהם מושקע ב-S&P
- יתרת הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי עלתה ב-129 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה ירידה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-0.4% (מ-21.7% ל-21.3%) ושל כ-0.4% (מ-13.8% ל-13.4%) בהתאמה.
יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים ירדה ברביע השלישי בכ-23 מיליארד שקל (1%-) ועמדה בסופו על כ-2.25 טריליון שקל (כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). הירידה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות החדשות. הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות – ירידה של כ-25 מיליארד שקל (3.2%-); מניות בחו"ל – ירידה של כ-12.1 מיליארד שקל (9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-3 מיליארד שקל (1.5%).
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
