תמורת 60 מליון שקל: פלסאון רוכשת שליטה בחברת פתרונות ההשקיה גלקון
יצרנית המוצרים הטכניים מפלסטיק, חברת פלסאון תעשיות 0% , רוכשת את השליטה בחברת גלקון. התמורה: 60 מיליון שקל. פלסאון נמצאת בשליטת קיבוץ מעגן מיכאל (69%) וגלקון בשליטה של קיבוץ כפר בלום.
לאחר הרכישה פלסאון תחזיק ב-60% מהמניות של חברת גלקון. על פי הדוח, 40% מהרכישה, 23.5 מיליון שקל, יהיו דרך הקצאת מניות לפלסאון. היתרה, 36.5, יהיה דרך רכישת מניות קיימות בתוך החברה.
גלקון עוסקת בפתרונות השקיה ממוחשבים. היא מתמחה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לשימוש בגינות ביתיות, בגינון מקצועי ומוניציפאלי, בחקלאות ובתשתיות קרקע. פלסאון תעשיות עוסקת בייצור ושיווק מוצרי חיבור לצנרת להובלת מים וגז. כמו כן, היא מספקת מוצרים לענף הלול ומוצרים סניטריים. מדובר באחת החברות הגדולות בישראל בענף תעשיית הפלסטיק.
בדוח צוין כי החברה מתכננת לממן את העסקה ממקורות עצמיים. בנוסף, עד למועד השלמת העסקה, יוחלט האם לממן את העסקה גם באמצעות קבלת אשראי מבנקים.
עוד צוינו בדוח, הנתונים הכספיים של חברת גלקון. לפי הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי, החברה רשמה ירידה משמעותית של 50% ברווח הנקי - 17.9 מיליון לעומת 34 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, הרווח התפעולי של החברה ירד ל-3.4 מיליון שקל (בששת החודשים הראשונים של השנה). בשנת 2021 החברה רשמה רווח תפעולי של 10.5 מיליון שקל ולכן היא צפויה לחוות ירידה השנה. בשנת 2020 הסתכם הרווח התפעולי ב-9.4 מיליון שקל.
בשנה האחרונה צנחה מניית פלסאון ב-40% למחיר של 13.7 שקל למניה. גם הדוחות הכספיים שהציגה החברה ברבעון השלישי הראו ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון השלישי של 2022 (17.9 מיליון שקל) לעומת 34 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021. בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירד הרווח הנקי של החברה ב-37% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (76 מיליון שקל). את עיקר השחיקה ברווחים מסבירים בחברה עקב הגידול בעלויות ההובלה בשנה האחרונה.
מניית פלסאון רשמה השנה ירידה של 37%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
