תמורת 60 מליון שקל: פלסאון רוכשת שליטה בחברת פתרונות ההשקיה גלקון
יצרנית המוצרים הטכניים מפלסטיק, חברת פלסאון תעשיות 0.39% , רוכשת את השליטה בחברת גלקון. התמורה: 60 מיליון שקל. פלסאון נמצאת בשליטת קיבוץ מעגן מיכאל (69%) וגלקון בשליטה של קיבוץ כפר בלום.
לאחר הרכישה פלסאון תחזיק ב-60% מהמניות של חברת גלקון. על פי הדוח, 40% מהרכישה, 23.5 מיליון שקל, יהיו דרך הקצאת מניות לפלסאון. היתרה, 36.5, יהיה דרך רכישת מניות קיימות בתוך החברה.
גלקון עוסקת בפתרונות השקיה ממוחשבים. היא מתמחה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לשימוש בגינות ביתיות, בגינון מקצועי ומוניציפאלי, בחקלאות ובתשתיות קרקע. פלסאון תעשיות עוסקת בייצור ושיווק מוצרי חיבור לצנרת להובלת מים וגז. כמו כן, היא מספקת מוצרים לענף הלול ומוצרים סניטריים. מדובר באחת החברות הגדולות בישראל בענף תעשיית הפלסטיק.
בדוח צוין כי החברה מתכננת לממן את העסקה ממקורות עצמיים. בנוסף, עד למועד השלמת העסקה, יוחלט האם לממן את העסקה גם באמצעות קבלת אשראי מבנקים.
עוד צוינו בדוח, הנתונים הכספיים של חברת גלקון. לפי הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי, החברה רשמה ירידה משמעותית של 50% ברווח הנקי - 17.9 מיליון לעומת 34 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, הרווח התפעולי של החברה ירד ל-3.4 מיליון שקל (בששת החודשים הראשונים של השנה). בשנת 2021 החברה רשמה רווח תפעולי של 10.5 מיליון שקל ולכן היא צפויה לחוות ירידה השנה. בשנת 2020 הסתכם הרווח התפעולי ב-9.4 מיליון שקל.
בשנה האחרונה צנחה מניית פלסאון ב-40% למחיר של 13.7 שקל למניה. גם הדוחות הכספיים שהציגה החברה ברבעון השלישי הראו ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון השלישי של 2022 (17.9 מיליון שקל) לעומת 34 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021. בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירד הרווח הנקי של החברה ב-37% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (76 מיליון שקל). את עיקר השחיקה ברווחים מסבירים בחברה עקב הגידול בעלויות ההובלה בשנה האחרונה.
מניית פלסאון רשמה השנה ירידה של 37%.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
