תמורת 60 מליון שקל: פלסאון רוכשת שליטה בחברת פתרונות ההשקיה גלקון
יצרנית המוצרים הטכניים מפלסטיק, חברת פלסאון תעשיות 0.22% , רוכשת את השליטה בחברת גלקון. התמורה: 60 מיליון שקל. פלסאון נמצאת בשליטת קיבוץ מעגן מיכאל (69%) וגלקון בשליטה של קיבוץ כפר בלום.
לאחר הרכישה פלסאון תחזיק ב-60% מהמניות של חברת גלקון. על פי הדוח, 40% מהרכישה, 23.5 מיליון שקל, יהיו דרך הקצאת מניות לפלסאון. היתרה, 36.5, יהיה דרך רכישת מניות קיימות בתוך החברה.
גלקון עוסקת בפתרונות השקיה ממוחשבים. היא מתמחה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לשימוש בגינות ביתיות, בגינון מקצועי ומוניציפאלי, בחקלאות ובתשתיות קרקע. פלסאון תעשיות עוסקת בייצור ושיווק מוצרי חיבור לצנרת להובלת מים וגז. כמו כן, היא מספקת מוצרים לענף הלול ומוצרים סניטריים. מדובר באחת החברות הגדולות בישראל בענף תעשיית הפלסטיק.
בדוח צוין כי החברה מתכננת לממן את העסקה ממקורות עצמיים. בנוסף, עד למועד השלמת העסקה, יוחלט האם לממן את העסקה גם באמצעות קבלת אשראי מבנקים.
עוד צוינו בדוח, הנתונים הכספיים של חברת גלקון. לפי הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי, החברה רשמה ירידה משמעותית של 50% ברווח הנקי - 17.9 מיליון לעומת 34 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, הרווח התפעולי של החברה ירד ל-3.4 מיליון שקל (בששת החודשים הראשונים של השנה). בשנת 2021 החברה רשמה רווח תפעולי של 10.5 מיליון שקל ולכן היא צפויה לחוות ירידה השנה. בשנת 2020 הסתכם הרווח התפעולי ב-9.4 מיליון שקל.
בשנה האחרונה צנחה מניית פלסאון ב-40% למחיר של 13.7 שקל למניה. גם הדוחות הכספיים שהציגה החברה ברבעון השלישי הראו ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון השלישי של 2022 (17.9 מיליון שקל) לעומת 34 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021. בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירד הרווח הנקי של החברה ב-37% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (76 מיליון שקל). את עיקר השחיקה ברווחים מסבירים בחברה עקב הגידול בעלויות ההובלה בשנה האחרונה.
מניית פלסאון רשמה השנה ירידה של 37%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
