אוטובוס דן נוסעים נהיגה תחבורה ציבורית
צילום: מורן ישעיהו

"תכנית המיליון" של משרד התחבורה אושרה היום בישיבת הממשלה

יומיים לפני פיזורה המתוכנן של הכנסת, הממשלה בבליץ של חוקים ותקנות; תכנית המיליון של משרד התחבורה צפויה להפחית כמיליון נסיעות רכב פרטי ביום
דור עצמון | (2)

ממשלת ישראל אישרה היום רגע לפני פיזור הכנסת המתוכנן את תכנית המיליון של משרד התחבורה בראשות שרת התחבורה מרב מיכאלי. מטרתה העיקרית של התכנית היא להביא  להפחתת 5% מהנסיעות ברכב הפרטי, שהן מיליון נסיעות ביום, תוך שנה.

התוכנית, שגובשה יחד עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים, כוללת עשרות צעדים שיאפשרו את תיקון העיוותים המתמרצים שימוש ברכב פרטי, לצד חיזוק הזרועות המרכיבות את מערך התחבורה הציבורית והאצת פרוייקטים להפחתת הנסיעה ברכב הפרטי. התוכנית מחולקת למספר משפחות תוכן – שיפור מערך התחבורה הציבורית, ביטול תמריצים להחזקת רכב פרטי, שינויים בעולם העבודה והאצת תהליכים.

בין הצעדים:

הקמת 120 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית (נת"צים ונר"תים) בכל רחבי הארץ, אשר יאכפו לראשונה על ידי יחידה לאכיפה בנתיבים יעודיים בין-עירוניים.

שיפור תנאי הנהגות והנהגים, לרבות חיזוק הביטחון האישי, הקמת עוד 100 חדרי מנוחה לנהגות ונהגים נוסף ל-85 שכבר הוקמו, והשקעת כסף מתקציב משרד התחבורה, שמתקיים לגביו בימים אלה שיח ומו"מ, לטובת שיפור תנאי ההעסקה.

עובדות ועובדי המגזר הציבורי יהיו זכאים לסעיף "ניידות", הזהה לרכיב אחזקת הרכב, זאת מבלי להחזיק רכב, צעד שיוביל בפועל לתוספת של כ-1000 ₪ לעובד/ת מדי חודש.

שינויים בעולם העבודה:

תקודם תוכנית לעידוד נסיעות שיתופיות בעשרות מיליונים.

לא נסעת – לא שילמת: קידום מהלך עם רשות שוק ההון להטבות למי שלא עושה שימוש יוממי ברכב הפרטי.

הרחבת העבודה מהבית והקמת מרכזי יוממות.

הוספת תוספות שירות לאזורי תעסוקה.

האצת פרוייקטים:

הרחבת שעות עבודה בפרוייקטי הסעת המונים.

סילוק מהיר של מפגעי דרך, לרבות תאונות וחסמים שונים בכבישים לשחרור התנועה – בשיתוף משטרת ישראל.

מיצוי החדשנות הישראלית באמצעות זירוז ניסויים להטמעת טכנולוגיות תחבורתיות – רמזורים חכמים, מרכזי ניהול תנועה, ספירת רכבים, פרוייקטי רחפנים.

האצת שירותים דיגיטליים בכל משרדי הממשלה – להורדת הצורך בנסיעה לצורך קבלת שירות.

אוריינות תחבורתית לדור העתיד - חינוך לתחבורה ציבורית, רכיבה והליכה כבר מהגן ובית הספר.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי: "תוכנית המיליון" היא בשורה לציבור הישראלי והיא צעד מיידי להורדת העומס והגודש בכבישים. התוכנית הזאת היא דוגמא מושלמת של היפוך הפירמידה שאנחנו מובילות מיומי הראשון במשרד, ששמה את התחבורה הציבורית בראש. הצעדים האלה מתוקצבים מתקציב משרד התחבורה, הם לא מושפעים מהמצב הפוליטי והם ישלימו את הצעדים שכבר עשינו ונעשה. אני שמחה וגאה בתוכנית מקצועית, כוללת ואפקטיבית שתצמצם את השימוש ברכב הפרטי ותסייע בהורדת הפקקים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 27/06/2022 07:32
    הגב לתגובה זו
    תחבורה זמינה הקצעת נתיב בצורה חכמה
  • 1.
    נוסעת 26/06/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    תדירות האוטובוסים מאוד גרועה ולכן אין מנוס מרכב פרטי. אם צריך להמתין 20-30 דקות בין אוטובוס לאוטובוס זה המון סמן יקר. נהגים שעושים מה דבראש שלהם. חוסר איכפתיות של מדרד התחבורה לתלונות הנוסעים וכו. כל אלה גורמים לאנשים להחזיק רכב פרטי
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.