אוטובוס דן נוסעים נהיגה תחבורה ציבורית
צילום: מורן ישעיהו

"תכנית המיליון" של משרד התחבורה אושרה היום בישיבת הממשלה

יומיים לפני פיזורה המתוכנן של הכנסת, הממשלה בבליץ של חוקים ותקנות; תכנית המיליון של משרד התחבורה צפויה להפחית כמיליון נסיעות רכב פרטי ביום
דור עצמון | (2)

ממשלת ישראל אישרה היום רגע לפני פיזור הכנסת המתוכנן את תכנית המיליון של משרד התחבורה בראשות שרת התחבורה מרב מיכאלי. מטרתה העיקרית של התכנית היא להביא  להפחתת 5% מהנסיעות ברכב הפרטי, שהן מיליון נסיעות ביום, תוך שנה.

התוכנית, שגובשה יחד עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים, כוללת עשרות צעדים שיאפשרו את תיקון העיוותים המתמרצים שימוש ברכב פרטי, לצד חיזוק הזרועות המרכיבות את מערך התחבורה הציבורית והאצת פרוייקטים להפחתת הנסיעה ברכב הפרטי. התוכנית מחולקת למספר משפחות תוכן – שיפור מערך התחבורה הציבורית, ביטול תמריצים להחזקת רכב פרטי, שינויים בעולם העבודה והאצת תהליכים.

בין הצעדים:

הקמת 120 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית (נת"צים ונר"תים) בכל רחבי הארץ, אשר יאכפו לראשונה על ידי יחידה לאכיפה בנתיבים יעודיים בין-עירוניים.

שיפור תנאי הנהגות והנהגים, לרבות חיזוק הביטחון האישי, הקמת עוד 100 חדרי מנוחה לנהגות ונהגים נוסף ל-85 שכבר הוקמו, והשקעת כסף מתקציב משרד התחבורה, שמתקיים לגביו בימים אלה שיח ומו"מ, לטובת שיפור תנאי ההעסקה.

עובדות ועובדי המגזר הציבורי יהיו זכאים לסעיף "ניידות", הזהה לרכיב אחזקת הרכב, זאת מבלי להחזיק רכב, צעד שיוביל בפועל לתוספת של כ-1000 ₪ לעובד/ת מדי חודש.

שינויים בעולם העבודה:

תקודם תוכנית לעידוד נסיעות שיתופיות בעשרות מיליונים.

לא נסעת – לא שילמת: קידום מהלך עם רשות שוק ההון להטבות למי שלא עושה שימוש יוממי ברכב הפרטי.

הרחבת העבודה מהבית והקמת מרכזי יוממות.

הוספת תוספות שירות לאזורי תעסוקה.

האצת פרוייקטים:

הרחבת שעות עבודה בפרוייקטי הסעת המונים.

סילוק מהיר של מפגעי דרך, לרבות תאונות וחסמים שונים בכבישים לשחרור התנועה – בשיתוף משטרת ישראל.

מיצוי החדשנות הישראלית באמצעות זירוז ניסויים להטמעת טכנולוגיות תחבורתיות – רמזורים חכמים, מרכזי ניהול תנועה, ספירת רכבים, פרוייקטי רחפנים.

האצת שירותים דיגיטליים בכל משרדי הממשלה – להורדת הצורך בנסיעה לצורך קבלת שירות.

אוריינות תחבורתית לדור העתיד - חינוך לתחבורה ציבורית, רכיבה והליכה כבר מהגן ובית הספר.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח"כ מרב מיכאלי: "תוכנית המיליון" היא בשורה לציבור הישראלי והיא צעד מיידי להורדת העומס והגודש בכבישים. התוכנית הזאת היא דוגמא מושלמת של היפוך הפירמידה שאנחנו מובילות מיומי הראשון במשרד, ששמה את התחבורה הציבורית בראש. הצעדים האלה מתוקצבים מתקציב משרד התחבורה, הם לא מושפעים מהמצב הפוליטי והם ישלימו את הצעדים שכבר עשינו ונעשה. אני שמחה וגאה בתוכנית מקצועית, כוללת ואפקטיבית שתצמצם את השימוש ברכב הפרטי ותסייע בהורדת הפקקים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 27/06/2022 07:32
    הגב לתגובה זו
    תחבורה זמינה הקצעת נתיב בצורה חכמה
  • 1.
    נוסעת 26/06/2022 23:41
    הגב לתגובה זו
    תדירות האוטובוסים מאוד גרועה ולכן אין מנוס מרכב פרטי. אם צריך להמתין 20-30 דקות בין אוטובוס לאוטובוס זה המון סמן יקר. נהגים שעושים מה דבראש שלהם. חוסר איכפתיות של מדרד התחבורה לתלונות הנוסעים וכו. כל אלה גורמים לאנשים להחזיק רכב פרטי
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.