האבטלה בדרך לקאמבק?

שירות התעסוקה: בחודש מאי נרשמה עלייה של 3.7% במספר דורשי העבודה, עם זאת עוד מוקדם להעריך האם מדובר במגמה או בעלייה נקודתית

דור עצמון |

לצד הבחירות עליהן נתבשרנו, האינפלציה והירידות בבורסות ברחבי העולם, ייתכן כי ישנו דבר נוסף שעלול להעיב על האווירה. שירות התעסוקה מפרסם את נתוני שוק העבודה לחודש מאי מהם עולה כי בהשוואה לחודש אפריל, עלה מספר דורשי העבודה בחודש מאי בכ-5,000 דורשי עבודה, כאשר במהלך החודש הצטרפו  26,453 דורשי עבודה חדשים.

נתונים אלה מגיעים לאחר ירידה עקבית במספר דורשי העבודה אשר החלה עם היציאה מהסגר השלישי, הואצה עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה למי שנרשם כדורש עבודה במהלך הקורונה ונמשכה גם בשלישון הראשון של 2022. עם זאת, בשירות התעסוקה מבהירים כי עוד מוקדם להעריך האם העלייה במספר דורשי העבודה במהלך מאי מלמדת על תחילתה של מגמת עלייה שתאפיין את החודשים הקרובים, ומזכירים כי חודשי הקיץ מאופיינים מידי שנה בעלייה בדורשי העבודה נוכח פיטורים עונתיים, בין היתר של עובדי הוראה.

במהלך מאי האחרון עמד מספר דורשי העבודה על 145.4 אלף, עלייה של 3.7% לעומת 140 אלף בחודש אפריל. למול זאת, מבקשים בשירות התעסוקה להדגיש כי מספר דורשי העבודה במאי עודנו נמוך מזה שעמו נכנסה ישראל למשבר הקורונה (מרץ 2020) אשר עמד על כ- 154.3 אלף. יצוין, כי עיקרה של העלייה במספר דורשי העבודה בחודש מאי נרשמה בעיקר בקרב תובעי האבטלה, לצד עלייה גם במספר דורשי העבודה שאינם תובעים. באשר לתובעי הבטחת ההכנסה, כאן לא נרשמה עלייה אלא האטה בקצב הירידה במספרם.

עלייה של כ-8.5% במספר הצעירים בהשוואה לחודש אפריל

העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקרב דורשי עבודה צעירים שמספרם עלה ב-3,000 בהשוואה לאפריל, שהם כ- 8.5% יותר. ככלל, שיעורם של הצעירים מסך העלייה במספר דורשי העבודה במהלך מאי עומד על כ-60%. עלייה משמעותית זו במספר דורשי העבודה הצעירים הביאה לעליית שיעורם בקרב כלל דורשי העבודה שעמד בחודש מאי על 26.6%.

בשירות התעסוקה מציינים כי העלייה בשיעור הצעירים מסך דורשי העבודה החלה עוד קודם למשבר, ובמהלכו עלה מספרם דרמטית וזאת כתוצאה מהזכאות הגורפת לדמי אבטלה וכמו גם מהעובדה שהענפים שנפגעו יותר מהסגרים אופיינו בשיעור גבוה של עובדים צעירים. כך או כך, שיעורם במאי (26.6%) גבוה משמעותית משיעורם קודם למשבר, שעה שבמאי 2019 עמד על 18.8%.

עלייה במספר דורשות העבודה והחרדים

ככלל, נשים מהוות רוב מסך דורשי העבודה; במהלך היציאה לסגרים שיעורן עלה משמעותית. במהלך חודש מאי האחרון, הן מספר דורשי העבודה והן מספר דורשות העבודה עלה, אך בעצימות שונה – מספר הגברים עלה בכ-1,700 ואילו מספר הנשים עלה בכ-3,300, דבר שהוביל לעלייה בשיעורן ל-53.6% במאי. עלייה של כ-500 אנשים נרשמה בקרב יהודים חרדים.

בערבים הערביות והמעורבות המצוקה גדולה יותר

למרות שבמהלך חודש מאי ירד מספר דורשי העבודה הערבים בכ-150 בהשוואה למספרם בחודש אפריל, הערים הערביות והמעורבות בראש רשימת דורשי העבודה. בשתי ערים בלבד עמד במאי שיעור דורשי העבודה על 10% ומעלה – אום אל פחם (10.7%) ורהט (10%), כאשר אחריהן ברשימה סכנין (8.2), עכו (עיר מעורבת, 7.2%) ודימונה, העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, סוגרת את החמישייה הראשונה עם 7.2%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.