בנק ישראל לא יעלה היום את הריבית - אך ההעלאה מתקרבת
היום (16:00) ימסור בנק ישראל את הודעת הריבית. לפי כל התחזיות, בנק ישראל אינו צפוי להעלות את הריבית בהחלטתו היום, אך ישנה חשיבות לדברי ההסבר שילוו את ההחלטה, שכן גוברות הערכות על העלאת ריבית אפשרית בפעם הבאה שתתכנס הוועדה המוניטרית ותמסור את החלטת הריבית הבאה ב-11 באפריל או ב-23 במאי.
רונן מנחם, כלכלן ראשי של בנק מזרחי טפחות, מצביע על מספר שינויים מאז החלטת הריבית הקודמת שעשויים לרמז על העלאת ריבית קרובה. נתוני התמ"ג והתעסוקה השתפרו מאד, וברבעון האחרון של השנה הגיעו לקצב שנתי של 16.6%, נתון גבוה יותר מכל הערכות המוקדמות. בתוך כך שיעור בלתי מועסקים ירד ל-5.5% בלבד מכוח העבודה. בניכוי השלכות הקורונה ירד שיעור האבטלה ל-3.7% ומתקרב לרמת לפני פרוץ המשבר.
בנוסף, השפעת האומיקרון מתפוגגת כשההגבלות השונות הולכות ומוסרות, ובתחילת החודש הבא הן תוקלנה משמעותית, זאת בניגוד למצב בהחלטת הריבית הקודמת. כמו כן האינפלציה עולה ובחודש שעבר אף עקפה במעט את יעד האינפלציה והגיעה ל-3.1% בשיעור שנתי, וגם מדד המחירים ליצרן עלה. גם ציפיות האינפלציה עלו וכעת הן מתקרבות לגבול העליון של יעד האינפלציה, כך שהאינפלציה מרימה את ראשה, אם כי עדיין רחוקה מהמצב בארצות הברית וגוש האירו. גורמים נוסף בהם חל שינוי הם התחזקות הדולר מול השקל שגבר מאז הודעת הריבית האחרונה, וכן עליית מחירי הדיור.
על סמך מכלול הנתונים טוען מנחם כי בנק ישראל עשוי לאותת על שינוי גישה ומעבר קרוב למדיניות מרחיבה פחות, בדומה לעמיתיו בעולם.
גם הראל פיננסים סבורים כי בנק ישראל ימתין עם העלאת הריבית. אך לדעתו בנק ישראל ימתין עם העלאה עד לאחר התחלת העלאות הריבית בארצות הברית הצפויה בחודש הבא, וזאת במסגרת מאמצי בנק ישראל לבלום את התחזקות השקל.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלני בנק הפועלים צופים אף הם העלאת ריבית בקרוב ואומרים שתיתכן יותר מהעלאה אחת, אך סבורים שהעלאות הריבית בישראל יהיו מתונות יותר ביחס לארצות הברית. "מכלל הנתונים, ובכלל זה העליה המהירה במחירי הנדל"ן, במדד מחירי היצרן ובסך האשראי במשק, מהווים סיכון להמשך עליית מחירים. שוק העבודה אינו מעכב עוד העלאות ריבית, וגם נתון הצמיחה לשנת 2021 מחזק את הצורך במדיניות פחות מרסנת. שער החליפין הוא עדיין שיקול, אך בהינתן שהפד עומד בפני שורה של העלאות ריבית, זה יאפשר גם לבנק ישראל להתחיל להעלות ריבית לקראת אמצע השנה הנוכחית, ואולי אף קודם" כתבו כלכלני הבנק.
- 7.כלכלן 21/02/2022 16:00הגב לתגובה זוהיום כל אחד עם 100 שקל בחשבון עם אגו נפוח רוצה דירה חדשה ולוקח הלוואות ומשכנתא מכל הבא ליד. המטומטמים לא מבינים שהם עצמם תורמים לעליית המחירים. הממשלה רואה את זה ולא מעוניינת להעלות ריבית כי הם מבינים שאנשים ימשכנו את סבתא שלהם ויקנו בכל מחיר... ולממשלה נשאר רק לחגוג על המיסים.. כשאנטישמים ציירו קריקטורה של יהודי מחכך ידיים מתוך תאוות בצע הם כנראה צדקו איפשהו...
- 6.אלי 21/02/2022 13:41הגב לתגובה זולא ברור איך בקלחת הרותחת של מחירי הדיור, הוא החליט לאפשר מסלול של שני שליש פריים, כל מה שעשתה הממשלה, שיווקה 120000 יחידות בשנת 2021, העלתה מס רכישה למשקיעים, מגרילה 30000 דירות כדי להקטין להבות, הוא החליט דווקא לשפוך עוד שמןלמה הוא עשה את זה? מה המניע? הרי הוא לא דאג לצעירים שכן תיכף הם ישלמו הרבה יותר כשריבית תעלהלחקור את הנגיד
- כמה שאתה צודק !! תגובה חכמה. (ל"ת)כלכלן 21/02/2022 15:51הגב לתגובה זו
- 5.לא יעלה בגללהמשכנתאת (ל"ת)משה 21/02/2022 13:16הגב לתגובה זו
- 4.יובל 21/02/2022 13:16הגב לתגובה זורבותאי אין משבר דיור כי הכל יזום ומתוכנן על ידי הממשלה והאוצר ואין טעם לפרט ובנק ישראל הוא חלק מהתוכנית הזו ולכן הקביעות שלו לגבי המדד אין להם קשר לא להיתייקרויות ולא שיטות שהיו פעם הוא חלק מהפוליטיקה והמצב העכשוי והעתידי ושום דבר לא מכתיב לו לכן ההערכה שאין שינויים במדד ואין תוספת יוקר ואין ריבית ואין חשש שהמשכנתאות יפגעו זו שיטה ישראלית חדשה בעולם והיא לא תלויה בכלום והמבין יבין
- 3.אנונימי 21/02/2022 12:58הגב לתגובה זומוצנח של ביבי, דואג לטייקונים
- 2.נגידי השקר 21/02/2022 12:11הגב לתגובה זועל מזבח הדולר.אפסים כמו הריבית
- 1.למה הוא מחכה?? האינפלציה משתוללת והנגיד ישן!! (ל"ת)אורן 21/02/2022 12:07הגב לתגובה זו
- כלכלן 21/02/2022 16:01הגב לתגובה זושוק הנדל"ן הזוי ונוסק ברמה לא הגיונית והעם הטיפש ממשיך לקנות ולמשכן את עצמו לדעת. העליות האלה מכניסות מיליארדים רבים למדינת היהודים החזירית. אם הממשלה הקפיטליסטית תעלה ריבית זה יפגע לה בהכנסות. ימח שמם...
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
