שקלים
צילום: freepik

מה יכול לעצור את השקל?

השקל מסרב לעצור ובתקופה האחרונה מתחזק מול כל המטבעות ובמיוחד מול הדולר והאירו. בשבוע האחרון השקל כבר נגע ב-3.04 שקלים לדולר לפני שעלה בחזרה ל-3.09. גם מול האירו הדרמה לא פחות גדולה - האם השקל הלך רחוק מדי?
גיא בית אור | (1)

השקל מסרב לעצור ובתקופה האחרונה מתחזק מול כל המטבעות ובמיוחד מול הדולר והאירו. בשבוע האחרון השקל כבר נגע במסחר התוך יומי ב-3.04 שקלים לדולר לפני שעלה בחזרה ל-3.09. גם מול האירו הדרמה לא פחות גדולה כאשר השקל סגר את שבוע המסחר ב-3.49 שקלים לאירו, שיא של כל הזמנים. השאלה שאנו חייבים לשאול את עצמנו היא האם השקל הלך רחוק מדי?

הסיבות המרכזיות עליהן תמיד מדברים בכל הנוגע לעוצמתו של השקל נוגעות לגורמי הבסיס כמו היצוא החזק של ישראל, בעיקר בענפי ההייטק, אשר תורם גם לעודף המרשים שיש לישראל בחשבון השוטף, ההתאוששות המרשימה של הכלכלה הישראלית או השליטה בגירעון ביחס לעולם. ואכן, גורמי הבסיס תרמו להתחזקות השקל בשנה האחרונה ובמיוחד בחודשים האחרונים. אם מתבוננים על ישראל מול ארצות הברית, נתוני הצמיחה כאן חזקים יותר באופן יחסי, והאינפלציה נמוכה יותר כאשר בפרט בשבועות האחרונים היינו עדים להפתעות אינפלציוניות של ממש בארצות הברית ואירופה, בעוד שמדד אוקטובר בישראל דווקא הפתיע כלפי מטה.

הגורמים הדומיננטיים ביותר שמשפיעים על השקל הם דווקא שוקי המניות העולמיים מגמות הדולר או האירו בעולם והחשיפה של המוסדיים בישראל למט"ח שגם היא מאוד מושפעת מביצועי השווקים. נוסף על כל אלו, יש גם את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח שהייתה חלק מרכזי מהנעשה כאן בשנה האחרונה ובימים אלו תוכנית הרכישות מגיעה לכדי סיום.  חשוב לציין כי אנו עדים עד כה לשנה יחסית נדירה בשוק המניות האמריקני שעלה עד כה ב-26%, עלייה שהייתה להערכתנו הגורם המרכזי ביותר שעומד מאחורי הייסוף של השקל כאשר רק מתחילת הרבעון האחרון מדובר על ייסוף של כ-4.2%. על מנת לסבר לכם את האוזן,

ב-20 השנים האחרונות היו עוד ארבעה מקרים בהם ה-S&P500 סיים את השנה בעליות של כ-20% או יותר ובשנים אלו השקל התחזק בממוצע בכ-5.5% אל מול הדולר כך שבמובן זה, הייסוף של השקל השנה עדיין לא חריג. מה שכן חריג השנה הוא העובדה שהשקל מצליח להתחזק ככה כאשר הדולר בעצמו מתחזק מול רוב המטבעות המרכזיים. רק תחשבו מה היה קורה לשקל בסביבה של דולר עולמי נחלש.

אז למעשה אנחנו מנסים לומר כאן? נכון, מגמות הבסיס ארוכות הטווח תומכות בשקל חזק, אך אנו חיים בטווח הקצר וכאן, לשווקים הגלובליים יש השפעה דומיננטית מרכזית ביותר, במיוחד ב-2021. מהמודל שלנו עולה כי בתנאים הנוכחיים, ערכו ההוגן של השקל צריך לנוע בין 3.07 ל-3.19 מה שאולי עוזר לנו להסביר מדוע ככל הנראה הם התערבו בשבוע שעבר שהשקל כבר נגע ב-3.04.

במבט קדימה, ההערכה שלנו היא שהתנודתיות בשווקים הגלובליים תתגבר

הסיכון לתיקון משמעותי בשווקים גבוה לאור רמות התמחור הנוכחיות, ההאטה הכלכלית עקב משבר שרשראות האספקה ובמהלך הימים האחרונים, נראה כי אנו בכיוון של גל תחלואה נוסף בעולם אשר כבר מוביל מדינות להטיל מגבלות חדשות על הפעילות. להערכתנו, במקרה של תיקון בשווקים, השקל עשוי להיות מפוחת בכ-4.0%-5.0% אחוזים אל מול הדולר. 

ומה עם האירו?

בכל הנוגע לאירו הסיפור פשוט יותר שכן ההתחזקות של השקל מול האירו מגיעה על רקע חולשה גדולה של האירו בעולם. שער החליפין האפקטיבי של האירו ירד מתחילת הרבעון ביותר מ-2.0% וב-5.2% מתחילת השנה. חולשתו של האירו בעולם נובעת, בין היתר מהעובדה שהפעילות הכלכלית שם החלה להתאושש רק לקראת אמצע השנה כאשר באותו זמן ארה"ב ובריטניה כבר היו עמוק בתהליך. בנוסף, בעוד שארה"ב ובריטניה האינפלציה וציפיות האינפלציה מזנקות כבר זמן רב, באירופה האינפלציה התחילה לטפס רק עכשיו ולמעשה, ציפיות האינפלציה בגוש האירו מעוגנות היטב סביב יעד האינפלציה, משהו שכבר לא ניתן לטעון לגבי ארה"ב ובריטניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

זו גם הסיבה שמעשית, המדיניות המוניטארית בגוש האירו אל מול ארה"ב ובריטניה נפרדת כאשר פני ארה"ב ובריטניה הן להעלאות ריבית בעוד שבאירופה, סביר כי המדיניות תישאר ללא שינוי לעוד הרבה מאוד זמן. על כל זה נוסיף את העובדה שבימים אלו אירופה נכנסת אל חודשי החורף וגל התחלואה לא אחר לבוא כאשר מדינות כבר מתחילות להסגר שוב באופן שמטיל שוב פעם ערפל על אופק הפעילות הכלכלית לחודשים הבאים.

ובחזרה לשקל-אירו - כאשר אנו בודקים את הקשרים בין השקל-אירו לבין חוזקו של האירו בעולם והשקל דולר,  מין מודל שווי משקל כללי לשקל, אנו אכן מקבלים תוצאה שתומכת בשקל שמתחזק מול האירו. עם זאת, נראה כי הייסוף האחרון של השקל מול האירו הלך מעט רחוק מדי. בשורה התחתונה, ייסוף השקל במהלך החודשים האחרונים בעולם בא על רקע נתונים כלכליים משופרים בישראל אך נראה כי הדחיפה העיקרית הגיעה מהעליות החזקות בשווקים העולמיים. במבט לחודשים הבאים, המסחר צפוי להיות הרבה יותר תנודתי באופן שישפיע להערכתנו לשלילה על השקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי קורצבנד 21/11/2021 15:50
    הגב לתגובה זו
    כאשר הבורסה תהפוך כיוון הדולר ימריא ימים יגידו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"