מה יכול לעצור את השקל?
השקל מסרב לעצור ובתקופה האחרונה מתחזק מול כל המטבעות ובמיוחד מול הדולר והאירו. בשבוע האחרון השקל כבר נגע במסחר התוך יומי ב-3.04 שקלים לדולר לפני שעלה בחזרה ל-3.09. גם מול האירו הדרמה לא פחות גדולה כאשר השקל סגר את שבוע המסחר ב-3.49 שקלים לאירו, שיא של כל הזמנים. השאלה שאנו חייבים לשאול את עצמנו היא האם השקל הלך רחוק מדי?
הסיבות המרכזיות עליהן תמיד מדברים בכל הנוגע לעוצמתו של השקל נוגעות לגורמי הבסיס כמו היצוא החזק של ישראל, בעיקר בענפי ההייטק, אשר תורם גם לעודף המרשים שיש לישראל בחשבון השוטף, ההתאוששות המרשימה של הכלכלה הישראלית או השליטה בגירעון ביחס לעולם. ואכן, גורמי הבסיס תרמו להתחזקות השקל בשנה האחרונה ובמיוחד בחודשים האחרונים. אם מתבוננים על ישראל מול ארצות הברית, נתוני הצמיחה כאן חזקים יותר באופן יחסי, והאינפלציה נמוכה יותר כאשר בפרט בשבועות האחרונים היינו עדים להפתעות אינפלציוניות של ממש בארצות הברית ואירופה, בעוד שמדד אוקטובר בישראל דווקא הפתיע כלפי מטה.
הגורמים הדומיננטיים ביותר שמשפיעים על השקל הם דווקא שוקי המניות העולמיים מגמות הדולר או האירו בעולם והחשיפה של המוסדיים בישראל למט"ח שגם היא מאוד מושפעת מביצועי השווקים. נוסף על כל אלו, יש גם את התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח שהייתה חלק מרכזי מהנעשה כאן בשנה האחרונה ובימים אלו תוכנית הרכישות מגיעה לכדי סיום. חשוב לציין כי אנו עדים עד כה לשנה יחסית נדירה בשוק המניות האמריקני שעלה עד כה ב-26%, עלייה שהייתה להערכתנו הגורם המרכזי ביותר שעומד מאחורי הייסוף של השקל כאשר רק מתחילת הרבעון האחרון מדובר על ייסוף של כ-4.2%. על מנת לסבר לכם את האוזן,
ב-20 השנים האחרונות היו עוד ארבעה מקרים בהם ה-S&P500 סיים את השנה בעליות של כ-20% או יותר ובשנים אלו השקל התחזק בממוצע בכ-5.5% אל מול הדולר כך שבמובן זה, הייסוף של השקל השנה עדיין לא חריג. מה שכן חריג השנה הוא העובדה שהשקל מצליח להתחזק ככה כאשר הדולר בעצמו מתחזק מול רוב המטבעות המרכזיים. רק תחשבו מה היה קורה לשקל בסביבה של דולר עולמי נחלש.
- IBI: שוק האנרגיה המתחדשת יהנה מהמשבר הגאופוליטי באירופה
- אקסלנס מעניקים אפסייד של 21% למניית שיכון ובינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז למעשה אנחנו מנסים לומר כאן? נכון, מגמות הבסיס ארוכות הטווח תומכות בשקל חזק, אך אנו חיים בטווח הקצר וכאן, לשווקים הגלובליים יש השפעה דומיננטית מרכזית ביותר, במיוחד ב-2021. מהמודל שלנו עולה כי בתנאים הנוכחיים, ערכו ההוגן של השקל צריך לנוע בין 3.07 ל-3.19 מה שאולי עוזר לנו להסביר מדוע ככל הנראה הם התערבו בשבוע שעבר שהשקל כבר נגע ב-3.04.
במבט קדימה, ההערכה שלנו היא שהתנודתיות בשווקים הגלובליים תתגבר
הסיכון לתיקון משמעותי בשווקים גבוה לאור רמות התמחור הנוכחיות, ההאטה הכלכלית עקב משבר שרשראות האספקה ובמהלך הימים האחרונים, נראה כי אנו בכיוון של גל תחלואה נוסף בעולם אשר כבר מוביל מדינות להטיל מגבלות חדשות על הפעילות. להערכתנו, במקרה של תיקון בשווקים, השקל עשוי להיות מפוחת בכ-4.0%-5.0% אחוזים אל מול הדולר.
ומה עם האירו?
בכל הנוגע לאירו הסיפור פשוט יותר שכן ההתחזקות של השקל מול האירו מגיעה על רקע חולשה גדולה של האירו בעולם. שער החליפין האפקטיבי של האירו ירד מתחילת הרבעון ביותר מ-2.0% וב-5.2% מתחילת השנה. חולשתו של האירו בעולם נובעת, בין היתר מהעובדה שהפעילות הכלכלית שם החלה להתאושש רק לקראת אמצע השנה כאשר באותו זמן ארה"ב ובריטניה כבר היו עמוק בתהליך. בנוסף, בעוד שארה"ב ובריטניה האינפלציה וציפיות האינפלציה מזנקות כבר זמן רב, באירופה האינפלציה התחילה לטפס רק עכשיו ולמעשה, ציפיות האינפלציה בגוש האירו מעוגנות היטב סביב יעד האינפלציה, משהו שכבר לא ניתן לטעון לגבי ארה"ב ובריטניה.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
זו גם הסיבה שמעשית, המדיניות המוניטארית בגוש האירו אל מול ארה"ב ובריטניה נפרדת כאשר פני ארה"ב ובריטניה הן להעלאות ריבית בעוד שבאירופה, סביר כי המדיניות תישאר ללא שינוי לעוד הרבה מאוד זמן. על כל זה נוסיף את העובדה שבימים אלו אירופה נכנסת אל חודשי החורף וגל התחלואה לא אחר לבוא כאשר מדינות כבר מתחילות להסגר שוב באופן שמטיל שוב פעם ערפל על אופק הפעילות הכלכלית לחודשים הבאים.
ובחזרה לשקל-אירו - כאשר אנו בודקים את הקשרים בין השקל-אירו לבין חוזקו של האירו בעולם והשקל דולר, מין מודל שווי משקל כללי לשקל, אנו אכן מקבלים תוצאה שתומכת בשקל שמתחזק מול האירו. עם זאת, נראה כי הייסוף האחרון של השקל מול האירו הלך מעט רחוק מדי. בשורה התחתונה, ייסוף השקל במהלך החודשים האחרונים בעולם בא על רקע נתונים כלכליים משופרים בישראל אך נראה כי הדחיפה העיקרית הגיעה מהעליות החזקות בשווקים העולמיים. במבט לחודשים הבאים, המסחר צפוי להיות הרבה יותר תנודתי באופן שישפיע להערכתנו לשלילה על השקל.
- 1.אבי קורצבנד 21/11/2021 15:50הגב לתגובה זוכאשר הבורסה תהפוך כיוון הדולר ימריא ימים יגידו

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
