אביגדור ליברמן
צילום: דוברות האוצר

ליברמן רוצה לבטל היטלים על עובדים זרים - יוזיל את יוקר המחייה?

מדובר במהלך שיכול להוריד משמעותית עלויות לצרכן הסופי של השירותים שבהם מעורבים העובדים הזרים, אבל יותר מסביר להניח שפרט לסיעוד, במרבית הסקטורים ימצאו דרך להותיר את המרווחים הגבוהים על כנם
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה עובדים זרים

שר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע היום כי הנחה את אנשי משרד האוצר להביא הצעת חוק לביטול היטלים על עובדים זרים. ההצעה אמורה להפחית בין 15-25% מעלות העסקת כל עובד זר. ליברמן אמר כי הצעת החוק בנושא תוגש אחרי אישור תקציב המדינה בחודש הבא.

 

כיום, העסקת עובדים זרים משוקללת במחירים שאנחנו משלמים על כל שירות בסקטורים שהם עובדים בו, מארוחות במסעדות, דרך גידולים חקלאיים, שירותי סיעוד.

 

עוד קטליזטור למהלך הוא ניסיון לגייס מוחות זרים ולהקל על מצוקת העובדים בסקטור ההייטק, לאחר שלאחרונה אף נפגשו נציגי ענף ההייטק עם ליברמן וגורמים שונים בממשלה במטרה לאפשר הבאת עובדים זרים לענף, שנמצא במחסור של כ-15 אלף עובדים.

 

החוק הנוכחי מחייב כל מעסיק של עובד זר להפריש 15% משכרו. מטרת החובה הזאת היתה להקטין את התמריצים להעסקת עובדים זרים במטרה לעודד העסקת עובדים כחול לבן. ליברמן אמר כי מה שעומד מאחורי ההחלטה, זה ניסיון להוריד את יוקר המחיה.

זה יוזיל עלויות?

על פניו מדובר ברעיון מעולה, אבל צריך לזכור משהו – לא סתם קשה היום למצוא עובדים זרים. במשך שנים המדינה יצרה מצב של "דלת מסתובבת", כשעובדים קיבלו זמן מסוים לשהות בארץ ולאחר מכן עברו ליעדם הבא. הרעיון היה למנוע מהם להשתקע בארץ, במיוחד בתחום הסיעוד, שחווה מאז התפרצות הקורונה מחסור חמור בעובדים שאמורים לתמוך בגיל השלישי.

 

מאז הקורונה וסגירת השמיים, מעט מאוד עובדים זרים הגיעו, בשל העובדה כי מדובר בבעיה תברואתית, שכן המעבר ממדינה למדינה מגבירה את הסיכון להתפרצויות נוספות, כפי שגילינו בכל פעם שניסו לפתוח את נתב"ג. יתר על כן, רוב העובדים הסיעודיים מגיעים ממדינות יותר עניות, בלי מערך חיסונים מפותח, הכנסתם, אם וכש, תדרוש מהממשלה לייצר מערך חיסוני גם להם, אפילו בנתב"ג.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    להכניס חברות בנייה זרות. ייבנו בחמישית המחיר.דירות ירדו (ל"ת)
    אריה 19/10/2021 00:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עובדים זרים 18/10/2021 19:52
    הגב לתגובה זו
    במקום לתגמל את הצעירים בישראל ולהכשירם ללימודי מקצועות הדרושים למשק דואגים לעובדים הזרים ממש בושה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.