MONEY
צילום: pexels

לא שוכחים לומר תודה: מתנות לעובדים בעידן הקורונה

אפשר לומר הרבה דברים על השנה החולפת. היא הייתה שנה מעניינת, עמוסה ומותחת – אבל ללא ספק לא שנה קלה. מאנשי הרפואה בחזית ועד לעובדים רבים שנאלצו להתרגל לעבודה מרחוק תוך כדי טיפול בילדים שנשארו בבית – ציבור העובדים בארץ ובעולם התמודד השנה עם אתגרים חסרי תקדים.
נושאים בכתבה קורונה

בימים אלו כולנו לומדים עד כמה אנחנו מעריכים את השגרה שלנו. נראה שאין מי שלא מוקיר את שגרת העבודה, המסחר והפנאי שחוזרת אלינו לאט-לאט – ואת האנשים שמאחוריה. רגע לפני חג הפסח בארץ – וקצת אחרי סוף השנה הלועזית בשאר העולם – יותר ויותר חברות מחליטות ללכת רחוק כדי להביע הערכה והוקרת תודה לעובדיהן.

כמה רחוק? קחו לדוגמה את חברת הסיעוד האמריקנית Bayada, שבעליה החליט להשקיע את כל רווחיו מהשנה החולפת – בחזרה בעובדים. 20 מיליון דולרים חולקו בין 32 אלף עובדי החברה, כאשר כמה מהעובדים הוותיקים יותר קיבלו עשרות אלפי דולרים לכבוד סוף שנת 2020.

יצרנית כוסות השתייה המעוצבות GunShot בחרה בצעד יוצא דופן עוד יותר: כמחווה לשם החברה ולקו העיצובי שלה, כל אחד מעובדי GunShot קיבלו אקדח חדש לכבוד סוף השנה. לצד המתנה החריגה, העובדים זכו גם בקורס בטיחות לנשק – כדי שיוכלו להרגיש בטוחים יותר.

למעשה, אנחנו רואים בחודשים האחרונים עלייה חדה בחלוקת המתנות לעובדים – גם בארץ וגם בעולם. התופעה הזאת בולטת במיוחד בקרב חברות גדולות וארגוני ענק, שמרביתם כלל לא ראו ירידה בהיקף הפעילות במהלך המגיפה – אלא צמיחה.

בעשור האחרון נראה היה שמקומות עבודה העדיפו ברובם להעניק לעובדים מענקים כספיים או תלושי קנייה – כדי לסייע לדוחק הכלכלי אצל עובדים רבים שמתקשים לסגור את החודש. אולם בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות הפסיכולוגית של חלוקת מתנות ייחודיות – לצד המענק הכספי או במקומו.

"ברור שמרבית העובדים יעדיפו תמיד לקבל בונוס כספי", מודה עמי שרביט, מנכ"ל חברת "הכל לצימר" שמפעילה כבר שנים שירותי מתנות לעובדים ומארזים לחג – ובייחוד מתנות לחג. "לצד זאת", אומר שרביט, "יש הרבה מתנות שכיף לתת – ויותר כיף לקבל. אנחנו מאפשרים להתאים את המתנה לתקציב ולכוונה – כדי ליצור את אפקט המתנה המושלמת".

קיראו עוד ב"בארץ"

מחקרים מראים שחלוקת מתנות לעובדים לא נעשית רק כדי לצאת ידי חובה – אלא תורמת תרומה ממשית ליעילות כוח העבודה ולשביעות הרצון של המועסקים. סקרים מראים כי 69 אחוזים מהעובדים טוענים שהם עובדים קשה יותר אם מאמציהם זוכים להערכה.

למרות שתחושת הזמן של כולנו התעמעמה מעט השנה – פסח מעבר לפינה, וקצת אחריו גם ראש השנה ושאר חגי תשרי. כשאנחנו מוסיפים לתמונה את יום העצמאות ושאר הימים והמועדים בחודשים הקרובים – ברור למדי שאנחנו לפני עונת השיא של חלוקת המתנות בארץ. מדובר בהזדמנות נהדרת לפרגן לעובדים שלכם, לאהובים שלכם – או לכל מי שהיה שם בשבילכם בשנה המורכבת הזאת.

מחקר של מכון Gallup הראה כי הדרך הטובה ביותר להוקיר תודה היא באמצעות מתנה אותנטית ואינדיבידואלית – שמיועדת במכוון לכל אחד מהעובדים. גם זהות מעניק המתנה חשובה במיוחד: מהסקר עולה כי עובדים זוכרים במיוחד מתנות שהעניקו להם המנהלים הישירים שלהם או ראשי החברה. נראה שהמתנה ממלאת את מטרתה במיוחד כאשר יש לה משמעות אישית – וכאשר היא מגיעה מדמות בעלת משמעות עבור העובד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.