MONEY
צילום: pexels

לא שוכחים לומר תודה: מתנות לעובדים בעידן הקורונה

אפשר לומר הרבה דברים על השנה החולפת. היא הייתה שנה מעניינת, עמוסה ומותחת – אבל ללא ספק לא שנה קלה. מאנשי הרפואה בחזית ועד לעובדים רבים שנאלצו להתרגל לעבודה מרחוק תוך כדי טיפול בילדים שנשארו בבית – ציבור העובדים בארץ ובעולם התמודד השנה עם אתגרים חסרי תקדים.
נושאים בכתבה קורונה

בימים אלו כולנו לומדים עד כמה אנחנו מעריכים את השגרה שלנו. נראה שאין מי שלא מוקיר את שגרת העבודה, המסחר והפנאי שחוזרת אלינו לאט-לאט – ואת האנשים שמאחוריה. רגע לפני חג הפסח בארץ – וקצת אחרי סוף השנה הלועזית בשאר העולם – יותר ויותר חברות מחליטות ללכת רחוק כדי להביע הערכה והוקרת תודה לעובדיהן.

כמה רחוק? קחו לדוגמה את חברת הסיעוד האמריקנית Bayada, שבעליה החליט להשקיע את כל רווחיו מהשנה החולפת – בחזרה בעובדים. 20 מיליון דולרים חולקו בין 32 אלף עובדי החברה, כאשר כמה מהעובדים הוותיקים יותר קיבלו עשרות אלפי דולרים לכבוד סוף שנת 2020.

יצרנית כוסות השתייה המעוצבות GunShot בחרה בצעד יוצא דופן עוד יותר: כמחווה לשם החברה ולקו העיצובי שלה, כל אחד מעובדי GunShot קיבלו אקדח חדש לכבוד סוף השנה. לצד המתנה החריגה, העובדים זכו גם בקורס בטיחות לנשק – כדי שיוכלו להרגיש בטוחים יותר.

למעשה, אנחנו רואים בחודשים האחרונים עלייה חדה בחלוקת המתנות לעובדים – גם בארץ וגם בעולם. התופעה הזאת בולטת במיוחד בקרב חברות גדולות וארגוני ענק, שמרביתם כלל לא ראו ירידה בהיקף הפעילות במהלך המגיפה – אלא צמיחה.

בעשור האחרון נראה היה שמקומות עבודה העדיפו ברובם להעניק לעובדים מענקים כספיים או תלושי קנייה – כדי לסייע לדוחק הכלכלי אצל עובדים רבים שמתקשים לסגור את החודש. אולם בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות הפסיכולוגית של חלוקת מתנות ייחודיות – לצד המענק הכספי או במקומו.

"ברור שמרבית העובדים יעדיפו תמיד לקבל בונוס כספי", מודה עמי שרביט, מנכ"ל חברת "הכל לצימר" שמפעילה כבר שנים שירותי מתנות לעובדים ומארזים לחג – ובייחוד מתנות לחג. "לצד זאת", אומר שרביט, "יש הרבה מתנות שכיף לתת – ויותר כיף לקבל. אנחנו מאפשרים להתאים את המתנה לתקציב ולכוונה – כדי ליצור את אפקט המתנה המושלמת".

קיראו עוד ב"בארץ"

מחקרים מראים שחלוקת מתנות לעובדים לא נעשית רק כדי לצאת ידי חובה – אלא תורמת תרומה ממשית ליעילות כוח העבודה ולשביעות הרצון של המועסקים. סקרים מראים כי 69 אחוזים מהעובדים טוענים שהם עובדים קשה יותר אם מאמציהם זוכים להערכה.

למרות שתחושת הזמן של כולנו התעמעמה מעט השנה – פסח מעבר לפינה, וקצת אחריו גם ראש השנה ושאר חגי תשרי. כשאנחנו מוסיפים לתמונה את יום העצמאות ושאר הימים והמועדים בחודשים הקרובים – ברור למדי שאנחנו לפני עונת השיא של חלוקת המתנות בארץ. מדובר בהזדמנות נהדרת לפרגן לעובדים שלכם, לאהובים שלכם – או לכל מי שהיה שם בשבילכם בשנה המורכבת הזאת.

מחקר של מכון Gallup הראה כי הדרך הטובה ביותר להוקיר תודה היא באמצעות מתנה אותנטית ואינדיבידואלית – שמיועדת במכוון לכל אחד מהעובדים. גם זהות מעניק המתנה חשובה במיוחד: מהסקר עולה כי עובדים זוכרים במיוחד מתנות שהעניקו להם המנהלים הישירים שלהם או ראשי החברה. נראה שהמתנה ממלאת את מטרתה במיוחד כאשר יש לה משמעות אישית – וכאשר היא מגיעה מדמות בעלת משמעות עבור העובד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.