לא שוכחים לומר תודה: מתנות לעובדים בעידן הקורונה
קורונה בימים אלו כולנו לומדים עד כמה אנחנו מעריכים את השגרה שלנו. נראה שאין מי שלא מוקיר את שגרת העבודה, המסחר והפנאי שחוזרת אלינו לאט-לאט – ואת האנשים שמאחוריה. רגע לפני חג הפסח בארץ – וקצת אחרי סוף השנה הלועזית בשאר העולם – יותר ויותר חברות מחליטות ללכת רחוק כדי להביע הערכה והוקרת תודה לעובדיהן.
כמה רחוק? קחו לדוגמה את חברת הסיעוד האמריקנית Bayada, שבעליה החליט להשקיע את כל רווחיו מהשנה החולפת – בחזרה בעובדים. 20 מיליון דולרים חולקו בין 32 אלף עובדי החברה, כאשר כמה מהעובדים הוותיקים יותר קיבלו עשרות אלפי דולרים לכבוד סוף שנת 2020.
יצרנית כוסות השתייה המעוצבות GunShot בחרה בצעד יוצא דופן עוד יותר: כמחווה לשם החברה ולקו העיצובי שלה, כל אחד מעובדי GunShot קיבלו אקדח חדש לכבוד סוף השנה. לצד המתנה החריגה, העובדים זכו גם בקורס בטיחות לנשק – כדי שיוכלו להרגיש בטוחים יותר.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, אנחנו רואים בחודשים האחרונים עלייה חדה בחלוקת המתנות לעובדים – גם בארץ וגם בעולם. התופעה הזאת בולטת במיוחד בקרב חברות גדולות וארגוני ענק, שמרביתם כלל לא ראו ירידה בהיקף הפעילות במהלך המגיפה – אלא צמיחה.
בעשור האחרון נראה היה שמקומות עבודה העדיפו ברובם להעניק לעובדים מענקים כספיים או תלושי קנייה – כדי לסייע לדוחק הכלכלי אצל עובדים רבים שמתקשים לסגור את החודש. אולם בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות הפסיכולוגית של חלוקת מתנות ייחודיות – לצד המענק הכספי או במקומו.
"ברור שמרבית העובדים יעדיפו תמיד לקבל בונוס כספי", מודה עמי שרביט, מנכ"ל חברת "הכל לצימר" שמפעילה כבר שנים שירותי מתנות לעובדים ומארזים לחג – ובייחוד מתנות לחג. "לצד זאת", אומר שרביט, "יש הרבה מתנות שכיף לתת – ויותר כיף לקבל. אנחנו מאפשרים להתאים את המתנה לתקציב ולכוונה – כדי ליצור את אפקט המתנה המושלמת".
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- מרכז טאוב: אזהרה מפני פגיעה בצמיחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מחקרים מראים שחלוקת מתנות לעובדים לא נעשית רק כדי לצאת ידי חובה – אלא תורמת תרומה ממשית ליעילות כוח העבודה ולשביעות הרצון של המועסקים. סקרים מראים כי 69 אחוזים מהעובדים טוענים שהם עובדים קשה יותר אם מאמציהם זוכים להערכה.
למרות שתחושת הזמן של כולנו התעמעמה מעט השנה – פסח מעבר לפינה, וקצת אחריו גם ראש השנה ושאר חגי תשרי. כשאנחנו מוסיפים לתמונה את יום העצמאות ושאר הימים והמועדים בחודשים הקרובים – ברור למדי שאנחנו לפני עונת השיא של חלוקת המתנות בארץ. מדובר בהזדמנות נהדרת לפרגן לעובדים שלכם, לאהובים שלכם – או לכל מי שהיה שם בשבילכם בשנה המורכבת הזאת.
מחקר של מכון Gallup הראה כי הדרך הטובה ביותר להוקיר תודה היא באמצעות מתנה אותנטית ואינדיבידואלית – שמיועדת במכוון לכל אחד מהעובדים. גם זהות מעניק המתנה חשובה במיוחד: מהסקר עולה כי עובדים זוכרים במיוחד מתנות שהעניקו להם המנהלים הישירים שלהם או ראשי החברה. נראה שהמתנה ממלאת את מטרתה במיוחד כאשר יש לה משמעות אישית – וכאשר היא מגיעה מדמות בעלת משמעות עבור העובד.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
