לא שוכחים לומר תודה: מתנות לעובדים בעידן הקורונה
בימים אלו כולנו לומדים עד כמה אנחנו מעריכים את השגרה שלנו. נראה שאין מי שלא מוקיר את שגרת העבודה, המסחר והפנאי שחוזרת אלינו לאט-לאט – ואת האנשים שמאחוריה. רגע לפני חג הפסח בארץ – וקצת אחרי סוף השנה הלועזית בשאר העולם – יותר ויותר חברות מחליטות ללכת רחוק כדי להביע הערכה והוקרת תודה לעובדיהן.
כמה רחוק? קחו לדוגמה את חברת הסיעוד האמריקנית Bayada, שבעליה החליט להשקיע את כל רווחיו מהשנה החולפת – בחזרה בעובדים. 20 מיליון דולרים חולקו בין 32 אלף עובדי החברה, כאשר כמה מהעובדים הוותיקים יותר קיבלו עשרות אלפי דולרים לכבוד סוף שנת 2020.
יצרנית כוסות השתייה המעוצבות GunShot בחרה בצעד יוצא דופן עוד יותר: כמחווה לשם החברה ולקו העיצובי שלה, כל אחד מעובדי GunShot קיבלו אקדח חדש לכבוד סוף השנה. לצד המתנה החריגה, העובדים זכו גם בקורס בטיחות לנשק – כדי שיוכלו להרגיש בטוחים יותר.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, אנחנו רואים בחודשים האחרונים עלייה חדה בחלוקת המתנות לעובדים – גם בארץ וגם בעולם. התופעה הזאת בולטת במיוחד בקרב חברות גדולות וארגוני ענק, שמרביתם כלל לא ראו ירידה בהיקף הפעילות במהלך המגיפה – אלא צמיחה.
בעשור האחרון נראה היה שמקומות עבודה העדיפו ברובם להעניק לעובדים מענקים כספיים או תלושי קנייה – כדי לסייע לדוחק הכלכלי אצל עובדים רבים שמתקשים לסגור את החודש. אולם בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות הפסיכולוגית של חלוקת מתנות ייחודיות – לצד המענק הכספי או במקומו.
"ברור שמרבית העובדים יעדיפו תמיד לקבל בונוס כספי", מודה עמי שרביט, מנכ"ל חברת "הכל לצימר" שמפעילה כבר שנים שירותי מתנות לעובדים ומארזים לחג – ובייחוד מתנות לחג. "לצד זאת", אומר שרביט, "יש הרבה מתנות שכיף לתת – ויותר כיף לקבל. אנחנו מאפשרים להתאים את המתנה לתקציב ולכוונה – כדי ליצור את אפקט המתנה המושלמת".
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
מחקרים מראים שחלוקת מתנות לעובדים לא נעשית רק כדי לצאת ידי חובה – אלא תורמת תרומה ממשית ליעילות כוח העבודה ולשביעות הרצון של המועסקים. סקרים מראים כי 69 אחוזים מהעובדים טוענים שהם עובדים קשה יותר אם מאמציהם זוכים להערכה.
למרות שתחושת הזמן של כולנו התעמעמה מעט השנה – פסח מעבר לפינה, וקצת אחריו גם ראש השנה ושאר חגי תשרי. כשאנחנו מוסיפים לתמונה את יום העצמאות ושאר הימים והמועדים בחודשים הקרובים – ברור למדי שאנחנו לפני עונת השיא של חלוקת המתנות בארץ. מדובר בהזדמנות נהדרת לפרגן לעובדים שלכם, לאהובים שלכם – או לכל מי שהיה שם בשבילכם בשנה המורכבת הזאת.
מחקר של מכון Gallup הראה כי הדרך הטובה ביותר להוקיר תודה היא באמצעות מתנה אותנטית ואינדיבידואלית – שמיועדת במכוון לכל אחד מהעובדים. גם זהות מעניק המתנה חשובה במיוחד: מהסקר עולה כי עובדים זוכרים במיוחד מתנות שהעניקו להם המנהלים הישירים שלהם או ראשי החברה. נראה שהמתנה ממלאת את מטרתה במיוחד כאשר יש לה משמעות אישית – וכאשר היא מגיעה מדמות בעלת משמעות עבור העובד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
