הפסיכיאטר יקבע האם תקרית משרדית בזמן הקורונה הותירה נכות קבועה

העובדת הועסקה בשנים 2023-2020 ברשות האכיפה והגבייה, אך בפועל הפסיקה לעבוד מאז האירוע המיוחד (כפי שהדבר מוגדר בחוק) בחודש מאי 2021. באותה היא טיפלה באימה שחלתה בלימפומה והקפידה במיוחד על הוראות הקורונה מחשש לחייה של האם. בפברואר 2021 נמסר לעובדת, כי מינהל הגבייה הממשלתי - בו הועסקה - עובר להר חוצבים ובראשו יוצב דורון תשתית. לפני כן פעל המינהל בשכונת גבעת שאול, לעובדת היה חדר ליחיד והובטח לה שכך יהיה גם במשרדים החדשים.

העובדת הגיעה להר חוצבים, ערכה סיור עם תשתית ושמה לב שרוב העובדים אינם עוטים מסיכות. תשתית הוביל אותה לחדרה, שם גילתה שעליה לחלוק אותו עם שתי עובדות נוספות, שגם הן לא עטו מסיכות. היא העידה: "חשתי כי האדמה קורסת תחתי והתחלתי להרגיש דפיקות לב מואצות קשיים בנשימה זיעה קרה ויובש בפה. הרגשתי תחושת חרדה קשה מאחר ולנגד עיניי עמד מצבה הרפואי הקשה של אימי על רקע מחלת הלימפומה בה לקתה והפחת האמיתי והחריג שאדביק אותה במחלת  הקורונה שבאותה עת הייתה קטלנית במיוחד לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת".

"חשתי ברע, דפיקות לב מואצות ויובש בפה"

וילינגר אימץ את גרסתה של העובדת, לפיה היא הסבירה לתשתית שלא תוכל לשבת בחדר בו עובדים נוספים והזכירה שהובטח לה חדר ליחיד, אולם הוא השיב ש"זה מה שיש כרגע". היא חשה הלם והשפלה, עברה סערת רגשות, עזבה את המשרד וחזרה לביתה. תשתית שלח דוא"ל לסמנכ"לית מינהל ומשאבי אנוש, איילה חג'ג', ולמנהלת אגף הון אנושי ברשות, רוזית גברא, שלא תיאר את הדברים כהווייתם. הוא הוסיף: "אני רואה התנהגות זאת בחומרה רבה ואינני מוכן לעבור עליה לסדר היום. כמו כן אינני מאשר לעבוד מהבית. לאור זאת אבקש המשך טיפול" - ניסוח שהיא הבינה כאיום בהליך משמעתי.

וילינגר אומר, כי תגובתה של העובדת לא הייתה ניסיון להמשיך ולעבוד מביתה, כפי שהציג זאת תשתית. היא אמנם קיוותה להמשיך לעבוד מהבית, אך צייתה להוראה לחזור למשרד - ושם כאמור גילתה שלא תקבל חדר לעצמה, כפי שהובטח לה. "תגובתה החריגה של התובעת שעזבה את מקום העבודה במהלך פגישה עם הממונה החדש, התנהלות שלא הייתה אופיינית לתובעת, מלמדת על עוצמת חריגות האירוע", הוא מוסיף.

• 12 שנים נוספות לחיות: מה מגלה המחקר הגדול ביותר שנעשה אי פעם על הלב שלכם?
• 3 דברים שישפרו את הבריאות שלכם מהקצה אל הקצה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וילינגר דוחה את גרסתו של תשתית, לפיה האירוע התנהל על מי מנוחות, ושב ומקבל את גרסתה של התובעת שנכתבה בזמן אמת: "מיד לאחר חילופי הדברים ביני ובין דורון וההשפלה שחוויתי, חשתי ברע, דפיקות לב מואצות ויובש בפה, מיהרתי לרכבי על מנת להגיע למרפאה להיבדק. לצערי נאלצתי לקחת כדור הרגעה על מנת להוריד את קצב פעימות הלב. תמוה בעיני, כי לא רק שדורון אשר הבחין במצוקתי, לא דרש בשלומי ולא וידא שהגעתי בשלום, אף מיהר להוציא מכתב מאיים ולא תיאר את המציאות בצורה מדויקת". 

הרשות טענה שמצבה הנפשי של העובדת נבע מאירועים אישיים קודמים שלא נגעו לעבודה. וילינגר הורה לפסיכיאטר להידרש גם לאפשרות זו, כמו גם לכך שייתכן ומצבה הוחמר בשל אותו אירוע. את העובדת ייצג עו"ד אמיר קמינצקי, ואת רשות האכיפה - עו"ד מנחם כהן.