פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור
פרשת השבוע מתחברת מאוד ליומיום שלנו. הפעם על מנהיגי הציבור שעל פי התורה אינם מורמים מעם, אלא מחוברים לעם; תפקידם העיקרי לשרת את הציבור - תפקיד שיוצר הבדלה אחת בינם לאחרים - אחריות מאוד גדולה
לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בין היתר בתנאים לעבודת הכהן במקדש, הפרשה שלנו מעלה מגוון נושאים ביניהם גם איסורים החלים על הכוהנים ופירוט מועדי ישראל. הנושאים הללו משרטטים את יסודותיה של החברה המתוקנת לפי התורה, שנדמה שרלוונטיים מתמיד לחיינו ולתקופה בה אנחנו חיים.
הפרשה, פותחת באיסורים החלים על הכוהנים בכדי לשמור על מעמדם וטהרתם, בשל העיסוק שלהם בקודש. החוקים, כוללים בין היתר גם דינים מתחום הטהרה, והנישואים, כל אלה במטרה לשמור על מעמדם הגבוה של מי שעוסק בדברים הקדושים. בכך, יוצרת התורה מעמד מיוחד עבור הכוהנים, בשונה מיתר בני ישראל.
אך, התורה מודעת לכך שביצירת מעמד נפרד נשגב ומורם מעם סכנה גדולה, במיוחד לאור העובדה שבני ישראל דואגים למחייתם של הכוהנים בכדי שיוכלו להתעסק בעבודה במשכן. המעמד עשוי ליצור מצב בו הכוהנים מועלים בתפקידם, בשל תחושת העליונות כפי שאכן קרה מספר פעמים.
לאור זאת, התורה אכן דואגת להבהיר לכוהנים מה מקומם, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי”. ההגבלות על הכוהנים באות להעצים את תחושת האחריות על כתפיהם, ולא לרומם את שמם. עליהם לזכור שהם משרתי ציבור, ונתמכים על ידיו, המעמד שלהם הוא אחריות ולא זכות יתר.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשיבות הדאגה לחלש
בהמשך הפרשה, נמצאת פרשת המועדים המפרטת את מועדי ישראל, הקורבנות והמצוות המאפיינות כל חג. באמצע פרשת המועדים, מופיעות באופן מפתיע המצוות לקט שכחה ופאה, שבאופן כללי הן ציווי על בעלי שדות, להשאיר תבואה לעניים בשעת הקצירה.
המדרש בילקוט שמעוני, תמהה על כך, "וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים, והלא כבר נאמר בפרשת קדושים?". תשובת המדרש לכך היא, "אלא ללמדך, שכל מי שמניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני - מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קורבנותיו בתוכו". כלומר עצם הבחירה להזכיר את המצוות הללו מעידה על חשיבותם העצומה.
מנהיגים מחוברים וציבור רתום
שתי הנקודות הללו אמנם שנות זו מזו אך לדעתי יש להם חשיבות גדולה, באשר לאופי של חברה מתוקנת על פי התורה. חברה בה נבחרי הציבור מבינים את מקומם ולוקחים את האחריות שעל כתפיהם למקום של שליחות ושיפור מתמיד, ולא לכזה של התנתקות והתנשאות מעל יתר הציבור. בנוסף, חברה שמושתת על עזרה וסיוע לחלש, כחלק מהפעילות היומיומית של החיים בה.
- לבנון: כלכלה קורסת ותקוות להתאוששות
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
נראה לי שהדברים הללו רלוונטיים ביותר לתקופה בה אנחנו נמצאים, כשאנשים רבים בארץ וברחבי העולם איבדו את פרנסתם, וזקוקים לעזרה לצלוח אותה. ברגעים כאלה חברה נמדדת ביכולת שלה לסייע ולעזור, לאלו שנזקקים לכך, בין אם זה בצורה מאורגנת וממוסדת ובין אם זה באופן פרטני על ידי יחידים. עם זאת, לא די בכך, דרושה גם מנהיגות רתומה שמבינה את גודל האחריות שלה, ולא מתעלמת מצרותיהם וצורכיהם של אלו אותם הם אמורים לשרת.
- 6.מחמוד החמוד 09/07/2021 12:08הגב לתגובה זולחא צריך בערבית, אני כבק אתרגם.
- 5.יפה מאוד! יישר כח! (ל"ת)רז 10/05/2020 01:17הגב לתגובה זו
- 4.יפה (ל"ת)דן 09/05/2020 20:47הגב לתגובה זו
- 3.איתמר 09/05/2020 00:56הגב לתגובה זותודה רבה על עוד כתבה מרתקת!
- 2.עידן 08/05/2020 12:14הגב לתגובה זותודה פשוט תענוג
- 1.נתן 08/05/2020 10:41הגב לתגובה זוכיף מאד לקרוא את דבריך, נהנה כל שבוע מחדש.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
