פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור
פרשת השבוע מתחברת מאוד ליומיום שלנו. הפעם על מנהיגי הציבור שעל פי התורה אינם מורמים מעם, אלא מחוברים לעם; תפקידם העיקרי לשרת את הציבור - תפקיד שיוצר הבדלה אחת בינם לאחרים - אחריות מאוד גדולה
לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בין היתר בתנאים לעבודת הכהן במקדש, הפרשה שלנו מעלה מגוון נושאים ביניהם גם איסורים החלים על הכוהנים ופירוט מועדי ישראל. הנושאים הללו משרטטים את יסודותיה של החברה המתוקנת לפי התורה, שנדמה שרלוונטיים מתמיד לחיינו ולתקופה בה אנחנו חיים.
הפרשה, פותחת באיסורים החלים על הכוהנים בכדי לשמור על מעמדם וטהרתם, בשל העיסוק שלהם בקודש. החוקים, כוללים בין היתר גם דינים מתחום הטהרה, והנישואים, כל אלה במטרה לשמור על מעמדם הגבוה של מי שעוסק בדברים הקדושים. בכך, יוצרת התורה מעמד מיוחד עבור הכוהנים, בשונה מיתר בני ישראל.
אך, התורה מודעת לכך שביצירת מעמד נפרד נשגב ומורם מעם סכנה גדולה, במיוחד לאור העובדה שבני ישראל דואגים למחייתם של הכוהנים בכדי שיוכלו להתעסק בעבודה במשכן. המעמד עשוי ליצור מצב בו הכוהנים מועלים בתפקידם, בשל תחושת העליונות כפי שאכן קרה מספר פעמים.
לאור זאת, התורה אכן דואגת להבהיר לכוהנים מה מקומם, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי”. ההגבלות על הכוהנים באות להעצים את תחושת האחריות על כתפיהם, ולא לרומם את שמם. עליהם לזכור שהם משרתי ציבור, ונתמכים על ידיו, המעמד שלהם הוא אחריות ולא זכות יתר.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשיבות הדאגה לחלש
בהמשך הפרשה, נמצאת פרשת המועדים המפרטת את מועדי ישראל, הקורבנות והמצוות המאפיינות כל חג. באמצע פרשת המועדים, מופיעות באופן מפתיע המצוות לקט שכחה ופאה, שבאופן כללי הן ציווי על בעלי שדות, להשאיר תבואה לעניים בשעת הקצירה.
המדרש בילקוט שמעוני, תמהה על כך, "וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים, והלא כבר נאמר בפרשת קדושים?". תשובת המדרש לכך היא, "אלא ללמדך, שכל מי שמניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני - מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קורבנותיו בתוכו". כלומר עצם הבחירה להזכיר את המצוות הללו מעידה על חשיבותם העצומה.
מנהיגים מחוברים וציבור רתום
שתי הנקודות הללו אמנם שנות זו מזו אך לדעתי יש להם חשיבות גדולה, באשר לאופי של חברה מתוקנת על פי התורה. חברה בה נבחרי הציבור מבינים את מקומם ולוקחים את האחריות שעל כתפיהם למקום של שליחות ושיפור מתמיד, ולא לכזה של התנתקות והתנשאות מעל יתר הציבור. בנוסף, חברה שמושתת על עזרה וסיוע לחלש, כחלק מהפעילות היומיומית של החיים בה.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
נראה לי שהדברים הללו רלוונטיים ביותר לתקופה בה אנחנו נמצאים, כשאנשים רבים בארץ וברחבי העולם איבדו את פרנסתם, וזקוקים לעזרה לצלוח אותה. ברגעים כאלה חברה נמדדת ביכולת שלה לסייע ולעזור, לאלו שנזקקים לכך, בין אם זה בצורה מאורגנת וממוסדת ובין אם זה באופן פרטני על ידי יחידים. עם זאת, לא די בכך, דרושה גם מנהיגות רתומה שמבינה את גודל האחריות שלה, ולא מתעלמת מצרותיהם וצורכיהם של אלו אותם הם אמורים לשרת.
- 6.מחמוד החמוד 09/07/2021 12:08הגב לתגובה זולחא צריך בערבית, אני כבק אתרגם.
- 5.יפה מאוד! יישר כח! (ל"ת)רז 10/05/2020 01:17הגב לתגובה זו
- 4.יפה (ל"ת)דן 09/05/2020 20:47הגב לתגובה זו
- 3.איתמר 09/05/2020 00:56הגב לתגובה זותודה רבה על עוד כתבה מרתקת!
- 2.עידן 08/05/2020 12:14הגב לתגובה זותודה פשוט תענוג
- 1.נתן 08/05/2020 10:41הגב לתגובה זוכיף מאד לקרוא את דבריך, נהנה כל שבוע מחדש.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
