תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור

פרשת השבוע מתחברת מאוד ליומיום שלנו. הפעם על מנהיגי הציבור שעל פי התורה אינם מורמים מעם, אלא מחוברים לעם; תפקידם העיקרי לשרת את הציבור  - תפקיד שיוצר הבדלה אחת בינם לאחרים - אחריות מאוד גדולה  

איתן גרסטנפלד | (6)

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בין היתר בתנאים לעבודת הכהן במקדש, הפרשה שלנו מעלה מגוון נושאים ביניהם גם איסורים החלים על הכוהנים ופירוט מועדי ישראל. הנושאים הללו משרטטים את יסודותיה של החברה המתוקנת לפי התורה, שנדמה שרלוונטיים מתמיד לחיינו ולתקופה בה אנחנו חיים.

הפרשה, פותחת באיסורים החלים על הכוהנים בכדי לשמור על מעמדם וטהרתם, בשל העיסוק שלהם בקודש. החוקים, כוללים בין היתר גם דינים מתחום הטהרה, והנישואים, כל אלה במטרה לשמור על מעמדם הגבוה של מי שעוסק בדברים הקדושים. בכך, יוצרת התורה מעמד מיוחד עבור הכוהנים, בשונה מיתר בני ישראל.

אך, התורה מודעת לכך שביצירת מעמד נפרד נשגב ומורם מעם סכנה גדולה, במיוחד לאור העובדה שבני ישראל דואגים למחייתם של הכוהנים בכדי שיוכלו להתעסק בעבודה במשכן. המעמד עשוי ליצור מצב בו הכוהנים מועלים בתפקידם, בשל תחושת העליונות כפי שאכן קרה מספר פעמים.

לאור זאת, התורה אכן דואגת להבהיר לכוהנים מה מקומם, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי”. ההגבלות על הכוהנים באות להעצים את תחושת האחריות על כתפיהם, ולא לרומם את שמם. עליהם לזכור שהם משרתי ציבור, ונתמכים על ידיו, המעמד שלהם הוא אחריות ולא זכות יתר.

חשיבות הדאגה לחלש

בהמשך הפרשה, נמצאת פרשת המועדים המפרטת את מועדי ישראל, הקורבנות והמצוות המאפיינות כל חג. באמצע פרשת המועדים, מופיעות באופן מפתיע המצוות לקט שכחה ופאה, שבאופן כללי הן ציווי על בעלי שדות, להשאיר תבואה לעניים בשעת הקצירה.

המדרש בילקוט שמעוני, תמהה על כך, "וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים, והלא כבר נאמר בפרשת קדושים?". תשובת המדרש לכך היא, "אלא ללמדך, שכל מי שמניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני - מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קורבנותיו בתוכו". כלומר עצם הבחירה להזכיר את המצוות הללו מעידה על חשיבותם העצומה.

 

מנהיגים מחוברים וציבור רתום

שתי הנקודות הללו אמנם שנות זו מזו אך לדעתי יש להם חשיבות גדולה, באשר לאופי של חברה מתוקנת על פי התורה. חברה בה נבחרי הציבור מבינים את מקומם ולוקחים את האחריות שעל כתפיהם למקום של שליחות ושיפור מתמיד, ולא לכזה של התנתקות והתנשאות מעל יתר הציבור. בנוסף, חברה שמושתת על עזרה וסיוע לחלש, כחלק מהפעילות היומיומית של החיים בה.

קיראו עוד ב"בארץ"

נראה לי שהדברים הללו רלוונטיים ביותר לתקופה בה אנחנו נמצאים, כשאנשים רבים בארץ וברחבי העולם איבדו את פרנסתם, וזקוקים לעזרה לצלוח אותה. ברגעים כאלה חברה נמדדת ביכולת שלה לסייע ולעזור, לאלו שנזקקים לכך, בין אם זה בצורה מאורגנת וממוסדת ובין אם זה באופן פרטני על ידי יחידים. עם זאת, לא די בכך, דרושה גם מנהיגות רתומה שמבינה את גודל האחריות שלה, ולא מתעלמת מצרותיהם וצורכיהם של אלו אותם הם אמורים לשרת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחמוד החמוד 09/07/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    לחא צריך בערבית, אני כבק אתרגם.
  • 5.
    יפה מאוד! יישר כח! (ל"ת)
    רז 10/05/2020 01:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יפה (ל"ת)
    דן 09/05/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתמר 09/05/2020 00:56
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על עוד כתבה מרתקת!
  • 2.
    עידן 08/05/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
    תודה פשוט תענוג
  • 1.
    נתן 08/05/2020 10:41
    הגב לתגובה זו
    כיף מאד לקרוא את דבריך, נהנה כל שבוע מחדש.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.