תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת אמור: מנהיגי ציבור הם בראש וראשונה - משרתי ציבור

פרשת השבוע מתחברת מאוד ליומיום שלנו. הפעם על מנהיגי הציבור שעל פי התורה אינם מורמים מעם, אלא מחוברים לעם; תפקידם העיקרי לשרת את הציבור  - תפקיד שיוצר הבדלה אחת בינם לאחרים - אחריות מאוד גדולה  

איתן גרסטנפלד | (6)

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בין היתר בתנאים לעבודת הכהן במקדש, הפרשה שלנו מעלה מגוון נושאים ביניהם גם איסורים החלים על הכוהנים ופירוט מועדי ישראל. הנושאים הללו משרטטים את יסודותיה של החברה המתוקנת לפי התורה, שנדמה שרלוונטיים מתמיד לחיינו ולתקופה בה אנחנו חיים.

הפרשה, פותחת באיסורים החלים על הכוהנים בכדי לשמור על מעמדם וטהרתם, בשל העיסוק שלהם בקודש. החוקים, כוללים בין היתר גם דינים מתחום הטהרה, והנישואים, כל אלה במטרה לשמור על מעמדם הגבוה של מי שעוסק בדברים הקדושים. בכך, יוצרת התורה מעמד מיוחד עבור הכוהנים, בשונה מיתר בני ישראל.

אך, התורה מודעת לכך שביצירת מעמד נפרד נשגב ומורם מעם סכנה גדולה, במיוחד לאור העובדה שבני ישראל דואגים למחייתם של הכוהנים בכדי שיוכלו להתעסק בעבודה במשכן. המעמד עשוי ליצור מצב בו הכוהנים מועלים בתפקידם, בשל תחושת העליונות כפי שאכן קרה מספר פעמים.

לאור זאת, התורה אכן דואגת להבהיר לכוהנים מה מקומם, "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי”. ההגבלות על הכוהנים באות להעצים את תחושת האחריות על כתפיהם, ולא לרומם את שמם. עליהם לזכור שהם משרתי ציבור, ונתמכים על ידיו, המעמד שלהם הוא אחריות ולא זכות יתר.

חשיבות הדאגה לחלש

בהמשך הפרשה, נמצאת פרשת המועדים המפרטת את מועדי ישראל, הקורבנות והמצוות המאפיינות כל חג. באמצע פרשת המועדים, מופיעות באופן מפתיע המצוות לקט שכחה ופאה, שבאופן כללי הן ציווי על בעלי שדות, להשאיר תבואה לעניים בשעת הקצירה.

המדרש בילקוט שמעוני, תמהה על כך, "וכי מה ראה הכתוב ליתנו באמצע רגלים, והלא כבר נאמר בפרשת קדושים?". תשובת המדרש לכך היא, "אלא ללמדך, שכל מי שמניח לקט שכחה ופאה ומעשר עני - מעלה עליו כאלו בית המקדש קיים והקריב קורבנותיו בתוכו". כלומר עצם הבחירה להזכיר את המצוות הללו מעידה על חשיבותם העצומה.

 

מנהיגים מחוברים וציבור רתום

שתי הנקודות הללו אמנם שנות זו מזו אך לדעתי יש להם חשיבות גדולה, באשר לאופי של חברה מתוקנת על פי התורה. חברה בה נבחרי הציבור מבינים את מקומם ולוקחים את האחריות שעל כתפיהם למקום של שליחות ושיפור מתמיד, ולא לכזה של התנתקות והתנשאות מעל יתר הציבור. בנוסף, חברה שמושתת על עזרה וסיוע לחלש, כחלק מהפעילות היומיומית של החיים בה.

קיראו עוד ב"בארץ"

נראה לי שהדברים הללו רלוונטיים ביותר לתקופה בה אנחנו נמצאים, כשאנשים רבים בארץ וברחבי העולם איבדו את פרנסתם, וזקוקים לעזרה לצלוח אותה. ברגעים כאלה חברה נמדדת ביכולת שלה לסייע ולעזור, לאלו שנזקקים לכך, בין אם זה בצורה מאורגנת וממוסדת ובין אם זה באופן פרטני על ידי יחידים. עם זאת, לא די בכך, דרושה גם מנהיגות רתומה שמבינה את גודל האחריות שלה, ולא מתעלמת מצרותיהם וצורכיהם של אלו אותם הם אמורים לשרת.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מחמוד החמוד 09/07/2021 12:08
    הגב לתגובה זו
    לחא צריך בערבית, אני כבק אתרגם.
  • 5.
    יפה מאוד! יישר כח! (ל"ת)
    רז 10/05/2020 01:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יפה (ל"ת)
    דן 09/05/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתמר 09/05/2020 00:56
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על עוד כתבה מרתקת!
  • 2.
    עידן 08/05/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
    תודה פשוט תענוג
  • 1.
    נתן 08/05/2020 10:41
    הגב לתגובה זו
    כיף מאד לקרוא את דבריך, נהנה כל שבוע מחדש.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.