לחם ללא גלוטן מזון
צילום: Istock

הרשות להשקעות תעמיד 5 מיליון שקל לטובת ייצור מזון ללא גלוטן

מדובר במסלול סיוע לשחקנים חדשים עם מחזור מכירות בתחום שלא עולה על 200 מיליון שקל או עוסקים קיימים במחזור של עד 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז

מורן ישעיהו |

בדרך לצמצום פערים? הרשות להשקעות במשרד הכלכלה יוצאת במסלול סיוע לשחקנים חדשים שייכנסו לתחום יצור מוצרים ללא גלוטן בהיקף של 5 מיליון שקל. זאת במטרה להגביר תחרות בשוק זה המתאפיין בעלויות ייצור גבוהות המתגלגלות אל הצרכנים במחירי המוצרים.

במסגרת מסלול זה שמקצה הרשות בשיתוף עם משרד האוצר, לתאגידים העומדים בהוראה יינתן סיוע בשיעור של 30% מסך התוכנית המאושרת, עד לתקרת מענק של 2,500,000 שקלים, להשקעות הכרוכות בהקמה, העתקה או הרחבה של מפעל לייצור מוצרי מזון ללא גלוטן.

המסלול מיועד לשחקנים חדשים קטנים ובינוניים שמחזור מכירותיהם בתחום מוצרי המזון ללא גלוטן לא עולה על 200 מיליון שקל או מי שעוסקים בתחום המזון והיקף המחזור העסקי שלהם לא עולה על 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז כאשר משקל גדול יינתן למי שיציגו לוח זמנים קצר להקמה ואספקת המזון לצרכנים.

 

שוק מוצרי המזון ללא גלוטן הינו שוק קטן, המתאפיין בריכוזיות בקטגוריות השונות. כך לדוגמה נתחי השוק של שני הספקים המובילים בקטגוריית הלחם הארוז הינה כ-80%; בפסטה כ-50% ובקמח כ-45%. לצד זאת, פער המחירים בין מוצרי המזון ללא גלוטן לבין מוצרים מקבילים המכילים גלוטן, נע בין עשרות למאות אחוזים.

עוד עולה כי ישנם מספר גורמים מרכזיים בצד הייצור, אשר מביאים לרמת המחירים הגבוהה בהם חוסר כדאיות כלכלית בהשקעה בציוד אוטומטי בשל היקפי היצור, עליות יקרות של עמידה בתקינה מחמירה ועלויות הובלה והפצה גבוהות.

מה יעילות המהלך והאם נראה הורדת מחירים בקרוב?

מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, מביע הסתייגות מהמהלך המתואר כאשר לדבריו "זהו הסבב השני שמשרד הכלכלה יוצא למתן מענקים למפעלים, אך תנאי הסף מרחיקים יצרנים רבים מהמכרז". כך למשל ציין כי "ההתניה של סף יצור בסעיף 5.6 רחוקה מהמציאות: כידוע אין יצור של פסטות בארץ והכמויות המצוינות בטונות (לחמים, פיתות לחמניות), אינן ריאליות".

"המסלול מעניק 50% מההשקעה, דבר שמרחיק יצרנים קטנים שאינם בעלי יכולת כלכלית להעמיד את ההון ההתחלתי. דרישת משרד הבריאות לנושא ה-GMP למפעלים נוגסת להערכתנו עד כ-200 אלף שקל מהמענק + אחזקה שוטפת שנתית של התקן המוערכת בעשרות אלפי שקלים. המענקים לא יגרמו למחירי המוצרים לרדת והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות הסבב הראשון של המסלול לעידוד", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

לסיכום טען כי "ללא טיפול וסיבסוד של חומרי גלם אני לא צופה ירידות מחירים עם פרסומו של מסלול זה. כמו כן חלק גדול מתמחור המוצרים הינו שיווק והפצה - דבר שלא מטופל כהלכה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.