לחם ללא גלוטן מזון
צילום: Istock

הרשות להשקעות תעמיד 5 מיליון שקל לטובת ייצור מזון ללא גלוטן

מדובר במסלול סיוע לשחקנים חדשים עם מחזור מכירות בתחום שלא עולה על 200 מיליון שקל או עוסקים קיימים במחזור של עד 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז

מורן ישעיהו |

בדרך לצמצום פערים? הרשות להשקעות במשרד הכלכלה יוצאת במסלול סיוע לשחקנים חדשים שייכנסו לתחום יצור מוצרים ללא גלוטן בהיקף של 5 מיליון שקל. זאת במטרה להגביר תחרות בשוק זה המתאפיין בעלויות ייצור גבוהות המתגלגלות אל הצרכנים במחירי המוצרים.

במסגרת מסלול זה שמקצה הרשות בשיתוף עם משרד האוצר, לתאגידים העומדים בהוראה יינתן סיוע בשיעור של 30% מסך התוכנית המאושרת, עד לתקרת מענק של 2,500,000 שקלים, להשקעות הכרוכות בהקמה, העתקה או הרחבה של מפעל לייצור מוצרי מזון ללא גלוטן.

המסלול מיועד לשחקנים חדשים קטנים ובינוניים שמחזור מכירותיהם בתחום מוצרי המזון ללא גלוטן לא עולה על 200 מיליון שקל או מי שעוסקים בתחום המזון והיקף המחזור העסקי שלהם לא עולה על 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז כאשר משקל גדול יינתן למי שיציגו לוח זמנים קצר להקמה ואספקת המזון לצרכנים.

 

שוק מוצרי המזון ללא גלוטן הינו שוק קטן, המתאפיין בריכוזיות בקטגוריות השונות. כך לדוגמה נתחי השוק של שני הספקים המובילים בקטגוריית הלחם הארוז הינה כ-80%; בפסטה כ-50% ובקמח כ-45%. לצד זאת, פער המחירים בין מוצרי המזון ללא גלוטן לבין מוצרים מקבילים המכילים גלוטן, נע בין עשרות למאות אחוזים.

עוד עולה כי ישנם מספר גורמים מרכזיים בצד הייצור, אשר מביאים לרמת המחירים הגבוהה בהם חוסר כדאיות כלכלית בהשקעה בציוד אוטומטי בשל היקפי היצור, עליות יקרות של עמידה בתקינה מחמירה ועלויות הובלה והפצה גבוהות.

מה יעילות המהלך והאם נראה הורדת מחירים בקרוב?

מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, מביע הסתייגות מהמהלך המתואר כאשר לדבריו "זהו הסבב השני שמשרד הכלכלה יוצא למתן מענקים למפעלים, אך תנאי הסף מרחיקים יצרנים רבים מהמכרז". כך למשל ציין כי "ההתניה של סף יצור בסעיף 5.6 רחוקה מהמציאות: כידוע אין יצור של פסטות בארץ והכמויות המצוינות בטונות (לחמים, פיתות לחמניות), אינן ריאליות".

"המסלול מעניק 50% מההשקעה, דבר שמרחיק יצרנים קטנים שאינם בעלי יכולת כלכלית להעמיד את ההון ההתחלתי. דרישת משרד הבריאות לנושא ה-GMP למפעלים נוגסת להערכתנו עד כ-200 אלף שקל מהמענק + אחזקה שוטפת שנתית של התקן המוערכת בעשרות אלפי שקלים. המענקים לא יגרמו למחירי המוצרים לרדת והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות הסבב הראשון של המסלול לעידוד", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

לסיכום טען כי "ללא טיפול וסיבסוד של חומרי גלם אני לא צופה ירידות מחירים עם פרסומו של מסלול זה. כמו כן חלק גדול מתמחור המוצרים הינו שיווק והפצה - דבר שלא מטופל כהלכה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.