הרשות להשקעות תעמיד 5 מיליון שקל לטובת ייצור מזון ללא גלוטן
מדובר במסלול סיוע לשחקנים חדשים עם מחזור מכירות בתחום שלא עולה על 200 מיליון שקל או עוסקים קיימים במחזור של עד 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז
בדרך לצמצום פערים? הרשות להשקעות במשרד הכלכלה יוצאת במסלול סיוע לשחקנים חדשים שייכנסו לתחום יצור מוצרים ללא גלוטן בהיקף של 5 מיליון שקל. זאת במטרה להגביר תחרות בשוק זה המתאפיין בעלויות ייצור גבוהות המתגלגלות אל הצרכנים במחירי המוצרים.
במסגרת מסלול זה שמקצה הרשות בשיתוף עם משרד האוצר, לתאגידים העומדים בהוראה יינתן סיוע בשיעור של 30% מסך התוכנית המאושרת, עד לתקרת מענק של 2,500,000 שקלים, להשקעות הכרוכות בהקמה, העתקה או הרחבה של מפעל לייצור מוצרי מזון ללא גלוטן.
המסלול מיועד לשחקנים חדשים קטנים ובינוניים שמחזור מכירותיהם בתחום מוצרי המזון ללא גלוטן לא עולה על 200 מיליון שקל או מי שעוסקים בתחום המזון והיקף המחזור העסקי שלהם לא עולה על 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז כאשר משקל גדול יינתן למי שיציגו לוח זמנים קצר להקמה ואספקת המזון לצרכנים.
שוק מוצרי המזון ללא גלוטן הינו שוק קטן, המתאפיין בריכוזיות בקטגוריות השונות. כך לדוגמה נתחי השוק של שני הספקים המובילים בקטגוריית הלחם הארוז הינה כ-80%; בפסטה כ-50% ובקמח כ-45%. לצד זאת, פער המחירים בין מוצרי המזון ללא גלוטן לבין מוצרים מקבילים המכילים גלוטן, נע בין עשרות למאות אחוזים.
עוד עולה כי ישנם מספר גורמים מרכזיים בצד הייצור, אשר מביאים לרמת המחירים הגבוהה בהם חוסר כדאיות כלכלית בהשקעה בציוד אוטומטי בשל היקפי היצור, עליות יקרות של עמידה בתקינה מחמירה ועלויות הובלה והפצה גבוהות.
מה יעילות המהלך והאם נראה הורדת מחירים בקרוב?
מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, מביע הסתייגות מהמהלך המתואר כאשר לדבריו "זהו הסבב השני שמשרד הכלכלה יוצא למתן מענקים למפעלים, אך תנאי הסף מרחיקים יצרנים רבים מהמכרז". כך למשל ציין כי "ההתניה של סף יצור בסעיף 5.6 רחוקה מהמציאות: כידוע אין יצור של פסטות בארץ והכמויות המצוינות בטונות (לחמים, פיתות לחמניות), אינן ריאליות".
"המסלול מעניק 50% מההשקעה, דבר שמרחיק יצרנים קטנים שאינם בעלי יכולת כלכלית להעמיד את ההון ההתחלתי. דרישת משרד הבריאות לנושא ה-GMP למפעלים נוגסת להערכתנו עד כ-200 אלף שקל מהמענק + אחזקה שוטפת שנתית של התקן המוערכת בעשרות אלפי שקלים. המענקים לא יגרמו למחירי המוצרים לרדת והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות הסבב הראשון של המסלול לעידוד", הוסיף.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לסיכום טען כי "ללא טיפול וסיבסוד של חומרי גלם אני לא צופה ירידות מחירים עם פרסומו של מסלול זה. כמו כן חלק גדול מתמחור המוצרים הינו שיווק והפצה - דבר שלא מטופל כהלכה".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
