לחם ללא גלוטן מזון
צילום: Istock

הרשות להשקעות תעמיד 5 מיליון שקל לטובת ייצור מזון ללא גלוטן

מדובר במסלול סיוע לשחקנים חדשים עם מחזור מכירות בתחום שלא עולה על 200 מיליון שקל או עוסקים קיימים במחזור של עד 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז

מורן ישעיהו |

בדרך לצמצום פערים? הרשות להשקעות במשרד הכלכלה יוצאת במסלול סיוע לשחקנים חדשים שייכנסו לתחום יצור מוצרים ללא גלוטן בהיקף של 5 מיליון שקל. זאת במטרה להגביר תחרות בשוק זה המתאפיין בעלויות ייצור גבוהות המתגלגלות אל הצרכנים במחירי המוצרים.

במסגרת מסלול זה שמקצה הרשות בשיתוף עם משרד האוצר, לתאגידים העומדים בהוראה יינתן סיוע בשיעור של 30% מסך התוכנית המאושרת, עד לתקרת מענק של 2,500,000 שקלים, להשקעות הכרוכות בהקמה, העתקה או הרחבה של מפעל לייצור מוצרי מזון ללא גלוטן.

המסלול מיועד לשחקנים חדשים קטנים ובינוניים שמחזור מכירותיהם בתחום מוצרי המזון ללא גלוטן לא עולה על 200 מיליון שקל או מי שעוסקים בתחום המזון והיקף המחזור העסקי שלהם לא עולה על 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז כאשר משקל גדול יינתן למי שיציגו לוח זמנים קצר להקמה ואספקת המזון לצרכנים.

 

שוק מוצרי המזון ללא גלוטן הינו שוק קטן, המתאפיין בריכוזיות בקטגוריות השונות. כך לדוגמה נתחי השוק של שני הספקים המובילים בקטגוריית הלחם הארוז הינה כ-80%; בפסטה כ-50% ובקמח כ-45%. לצד זאת, פער המחירים בין מוצרי המזון ללא גלוטן לבין מוצרים מקבילים המכילים גלוטן, נע בין עשרות למאות אחוזים.

עוד עולה כי ישנם מספר גורמים מרכזיים בצד הייצור, אשר מביאים לרמת המחירים הגבוהה בהם חוסר כדאיות כלכלית בהשקעה בציוד אוטומטי בשל היקפי היצור, עליות יקרות של עמידה בתקינה מחמירה ועלויות הובלה והפצה גבוהות.

מה יעילות המהלך והאם נראה הורדת מחירים בקרוב?

מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, מביע הסתייגות מהמהלך המתואר כאשר לדבריו "זהו הסבב השני שמשרד הכלכלה יוצא למתן מענקים למפעלים, אך תנאי הסף מרחיקים יצרנים רבים מהמכרז". כך למשל ציין כי "ההתניה של סף יצור בסעיף 5.6 רחוקה מהמציאות: כידוע אין יצור של פסטות בארץ והכמויות המצוינות בטונות (לחמים, פיתות לחמניות), אינן ריאליות".

"המסלול מעניק 50% מההשקעה, דבר שמרחיק יצרנים קטנים שאינם בעלי יכולת כלכלית להעמיד את ההון ההתחלתי. דרישת משרד הבריאות לנושא ה-GMP למפעלים נוגסת להערכתנו עד כ-200 אלף שקל מהמענק + אחזקה שוטפת שנתית של התקן המוערכת בעשרות אלפי שקלים. המענקים לא יגרמו למחירי המוצרים לרדת והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות הסבב הראשון של המסלול לעידוד", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

לסיכום טען כי "ללא טיפול וסיבסוד של חומרי גלם אני לא צופה ירידות מחירים עם פרסומו של מסלול זה. כמו כן חלק גדול מתמחור המוצרים הינו שיווק והפצה - דבר שלא מטופל כהלכה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק