הרשות להשקעות תעמיד 5 מיליון שקל לטובת ייצור מזון ללא גלוטן
מדובר במסלול סיוע לשחקנים חדשים עם מחזור מכירות בתחום שלא עולה על 200 מיליון שקל או עוסקים קיימים במחזור של עד 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז
בדרך לצמצום פערים? הרשות להשקעות במשרד הכלכלה יוצאת במסלול סיוע לשחקנים חדשים שייכנסו לתחום יצור מוצרים ללא גלוטן בהיקף של 5 מיליון שקל. זאת במטרה להגביר תחרות בשוק זה המתאפיין בעלויות ייצור גבוהות המתגלגלות אל הצרכנים במחירי המוצרים.
במסגרת מסלול זה שמקצה הרשות בשיתוף עם משרד האוצר, לתאגידים העומדים בהוראה יינתן סיוע בשיעור של 30% מסך התוכנית המאושרת, עד לתקרת מענק של 2,500,000 שקלים, להשקעות הכרוכות בהקמה, העתקה או הרחבה של מפעל לייצור מוצרי מזון ללא גלוטן.
המסלול מיועד לשחקנים חדשים קטנים ובינוניים שמחזור מכירותיהם בתחום מוצרי המזון ללא גלוטן לא עולה על 200 מיליון שקל או מי שעוסקים בתחום המזון והיקף המחזור העסקי שלהם לא עולה על 400 מיליון שקל. ההקצאה תיעשה על ידי מכרז כאשר משקל גדול יינתן למי שיציגו לוח זמנים קצר להקמה ואספקת המזון לצרכנים.
שוק מוצרי המזון ללא גלוטן הינו שוק קטן, המתאפיין בריכוזיות בקטגוריות השונות. כך לדוגמה נתחי השוק של שני הספקים המובילים בקטגוריית הלחם הארוז הינה כ-80%; בפסטה כ-50% ובקמח כ-45%. לצד זאת, פער המחירים בין מוצרי המזון ללא גלוטן לבין מוצרים מקבילים המכילים גלוטן, נע בין עשרות למאות אחוזים.
עוד עולה כי ישנם מספר גורמים מרכזיים בצד הייצור, אשר מביאים לרמת המחירים הגבוהה בהם חוסר כדאיות כלכלית בהשקעה בציוד אוטומטי בשל היקפי היצור, עליות יקרות של עמידה בתקינה מחמירה ועלויות הובלה והפצה גבוהות.
מה יעילות המהלך והאם נראה הורדת מחירים בקרוב?
מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק, דן סולומון, מביע הסתייגות מהמהלך המתואר כאשר לדבריו "זהו הסבב השני שמשרד הכלכלה יוצא למתן מענקים למפעלים, אך תנאי הסף מרחיקים יצרנים רבים מהמכרז". כך למשל ציין כי "ההתניה של סף יצור בסעיף 5.6 רחוקה מהמציאות: כידוע אין יצור של פסטות בארץ והכמויות המצוינות בטונות (לחמים, פיתות לחמניות), אינן ריאליות".
"המסלול מעניק 50% מההשקעה, דבר שמרחיק יצרנים קטנים שאינם בעלי יכולת כלכלית להעמיד את ההון ההתחלתי. דרישת משרד הבריאות לנושא ה-GMP למפעלים נוגסת להערכתנו עד כ-200 אלף שקל מהמענק + אחזקה שוטפת שנתית של התקן המוערכת בעשרות אלפי שקלים. המענקים לא יגרמו למחירי המוצרים לרדת והוכחה לכך ניתן לראות בתוצאות הסבב הראשון של המסלול לעידוד", הוסיף.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
לסיכום טען כי "ללא טיפול וסיבסוד של חומרי גלם אני לא צופה ירידות מחירים עם פרסומו של מסלול זה. כמו כן חלק גדול מתמחור המוצרים הינו שיווק והפצה - דבר שלא מטופל כהלכה".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
