פער של עשרות אחוזים במחירי מוצרים לתינוק בין רשתות השיווק
בדיקת משרד הכלכלה והתעשייה והמועצה לצרכנות חושפת פערים של עשרות אחוזים בסל מוצרי התינוקות – הפער בין הרשת היקרה ביותר, קינג סטור, והזולה ביותר, יינות ביתן, עומד על 24%.
מהבדיקה שנערכה במספר מוצרים ספציפיים בין הרשתות השונות נמצאו פערים גבוהים אף יותר, לדוגמא: מרכך לשיער פער של 96%, אל סבון פער של 116%, מגבונים פער של 52%, חיתולים פער של 38% ותמ"ל פער של 47%.
על רקע פעילות משרד הכלכלה והתעשייה בנושא הפחתת יוקר המחיה במשק הישראלי, נערכה בדיקה יחד עם המועצה לצרכנות ובה עשרת המוצרים הבסיסיים ביותר בין מאות סניפי הפארם ורשתות השיווק בפריסה ארצית רחבה.
רשימת המוצרים שנבדקו:
הרשתות שנבדקו בבדיקה זו היו: רשתות השיווק יינות ביתן, יוחננוף, שוק העיר, מגה בעיר, מחסני השוק, מגה בעיר, קינג סטור, שופרסל דיל, רמי לוי ועוד. בקרב רשתות הפארם נבדקו הרשתות ניו-פארם וסופר פארם. הרשתות שנסקרו (הן בתחום הפארם והן רשתות השיווק), הינן רשתות המעלות את מחיריהן לאינטרנט מדי יום, בהתאם לחוק שקיפות המחירים, ומחיריהן נבדקו באמצעות אפליקציית פרייסז.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד ערן וולף, סמנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "חלק נכבד בהוצאות השוטפות של זוגות צעירים בישראל הוא בתחום התינוקות, מבדיקה שלנו במועצה רואים בברור שניתן לחסוך עשרות שקלים בקנית אותם מוצרים ממש".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.