צלעות טלה גריל בשר
צילום: Istock
בדיקה

האניגמה של שוק הבשר: המטבעות בדרום אמריקה קורסים, המחירים בארץ עולים

למרות היחלשות הפסו הארגנטינאי בחודש האחרון, מחירי הבשר לא יורדים ואף רושמים עליית מחירים שעתידה לנסוק בחודשים הקרובים. למה זה קורה?
גיא עיני | (6)

ארגנטינה, ביתם של מראדונה, מסי והאסאדו, נקלעה למשבר כלכלי חמור. ערך המטבע המקומי, הפסו, צלל בחודש האחרון בלבד בכ-20% לעומת הדולר, ובמקביל חל זינוק חד בתשואות החוב של המדינה - מה שמעיד על מצבה הפיננסי הקשה.  ארגנטינה היא אחת ממקורות הבשר הקפוא המשמעותיים לישראל. צניחת ערך המטבע הארגנטינאי היתה יכולה להיות הזדמנות פז להורדת יוקר המחיה בישראל, ולהוזלה משמעותית במחיר הבשר. אולם מחיר הבשר בישראל לא ירד, ואף רושם עליות. ​התחזקות הדולר מול הפסו בשלושת החודשים  האחרונים הנשיא מפנה את הבשר לעם לרוע מזלם של חובבי הבשר בארץ, נפילת המטבע הארגנטינאי לא צפויה להשפיע על המחירים. חלק מהעוסקים בענף האשימו את היבואנים כי הם גוזרים רווחים גבוהים יותר לכיסם, אולם אלו טענו כי חוזי מכירת הבשר נקובים בדולרים, ולא במטבע המקומי. לדברי מספר גורמים בענף גם הפגיעה הכלכלית בארגנטינה לא צפויה לתמרץ את החוואים המקומיים לצאת בהנחות יצאות דופן על מנת להגביר את הייצוא, נהפוך הוא. במציאות הכלכלית שפוקדת את ארגנטינה הגיוני לחשוב שהמדינה והיצואנים ירצו להגביר את קצב הייצוא על מנת להזרים כסף למדינה אולם המצב שונה לחלוטין. השלטון הנוכחי בארגנטינה מנסה בדרך מעט פופוליסטית "להטיב עם העם".  מכיוון שהמצב הכלכלי גרוע, נשיא ארגנטינה, מאוריסיו מאקרי, עצר את ייצוא הבקר מתוך דאגה לתושבים ומחשש כי חוסר הכדאיות לשווק לצריכה מקומית במטבע מוחלש ייפגע בתושבים. על פי הערכות בקרב יבואנו ומשווקי בשר מדרום אמריקה מחירי הבשר יעלו בחודשים הקרובים על רקע מדיניות הייצוא של ארגנטינה. "מחירי הבשר לא ירדו בתקופה הקרובה, כל החוזים מול מדינות דרום אמריקה הם בדולרים ומול מדינות אירופה באירו ולכן לא תהיה כל ירידה במחירי הבשר", אומר יהודה פינקל מנכ"ל א.ו.פ.י. יבואנית בשר מדרום אמריקה. גם רשת שופרסל המייבאת בשר ממארגנטינה אישרה את הטענה כי חוזי הבשר נקובים בדולרים. מצב של עצירת הייצוא של עגלים ובשר קפוא של מארגנטינה משפיע באופן ישיר על ההיצע שמגיע לארץ ובכך עולה המחיר בשל המחסור שנוצר: "אנו מרגישים כבר עכשיו מחסור בהיצע של הבשר ועלייה של מחירים" אומר פינקל ומוסיף: "המחירים רק ינסקו עוד ועוד בחודשים הקרובים ולא רק בגלל המצב בארגנטינה". רבנות או בריאות? גורם נוסף שעתיד להשפיע באופן ניכר על מחירי הבשר בארץ הוא דרישת משרד החקלאות לשנות את שיטת השחיטה. החל מהראשון ליוני הקרוב כל המפעלים המאושרים לייבוא בשר בדרום אמריקה יאלצו לעבור לשיטה אחרת בשם 'בוקס' (BOX). כלומר כל מפעל שירצה לייצא לישראל יצטרך לעבוד בשיטה זו. השיטה החדשה מעלה שתי בעיות עיקריות: הראשונה מחיר של כל בוקס הוא כ-150 אלף אירו ולא בטוח שהם ירצו להשקיע כזה סכום עבור שוק קטן כמו ישראל. אולם ההשקעה היא לא מהתות, הבעיה היא קצב השחיטה האיטי בשיטה זו. "קצב השחיטה מתארך פי 2, וכשהקצב יורד המחיר עולה", אומר גורם הבקיא בתחום השחיטה. "הבוקס אמור להוריד את קצב השחיטה, באופן תיאורטי כל עגל או פרה שנכנסים לתא דורשים לפחות 40 שניות ואף יותר", מסביר עו"ד גלעד הלר,פעיל למען זכויות בעלי החיים, על אופן השימוש בבוקס. משך הזמן הזה ארוך יתר מהשיטה הנהוגה כרגע במדינות דרום אמריקה ששוחטות ללא הבוקס ומכאן שההספק יורד והביקוש לבשר נמצא במגמת עלייה דבר שישפיע באופן ישיר על מחירי הבשר שעתידים לעלות באחוזים גבוהים בחודשים הקרובים. משרד החקלאות מסביר את הדרישה למעבר לשיטה החדשה בהודעה שפורסמה במאי 2017 באופן הבא: "מניעת סבל לבעלי החיים בעת הירידה מהמשאיות המובילות; מניעת הפעלת אמצעים וכוח בלתי סבירים בניוד בעלי החיים; שמירה על תשתיות נאותות שימנעו סבל מיותר לבעלי החיים, עמידת בית המטבחיים בהיקפי השחיטה ובכמות הווטרינרים המפקחים ועוד". אולם טל גלבוע, מייסדת עמותת קירות שקופים, אומרת בתגובה "אין כל קשר בין דאגה לרווחת החיות לבין שיטת השחיטה החדשה, מדובר בתרגיל יחצ"ני".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    eitan 25/05/2018 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי צריך את הגוויות שלהם? עברתי לטבעונות וכיף לי (ל"ת)
    נץ 24/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
  • הניבים בפה לא נועדו לשניצל תירס . נועדו לבשר. לטרף (ל"ת)
    Hguy 26/05/2018 20:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהלי 24/05/2018 10:36
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם כך באמת יהיה בישראל
  • 2.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    יהלי 24/05/2018 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמעון 24/05/2018 10:11
    הגב לתגובה זו
    מונופול מישהו..... רשות ההגבלים = רשות המוגבלים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: