ג'ולס טראמפ אמוניה חיפה כימיקלים
צילום: יח"צ

חיפה כימיקלים סוגרת את מפעליה - 800 עובדים מפוטרים

מורן ישעיהו | (13)

הנהלת חיפה כימיקלים הודיעה היום (ד') על סגירת מפעליה בצפון ובדרום וכתוצאה מכך כל עובדי החברה באתרים יפוטרו. 800 עובדים (400 עובדים במפעל בחיפה ועוד 400 עובדים במפעל בדימונה).

"למרות ההחלטה פה אחד של הממשלה לפתרון משבר האמוניה, לא נראה פתרון כלשהו באופק ולכן לא נראה שנוכל לחזור לפעול בעתיד הנראה לעין", כך נכתב בהודעה שנשלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו. "אנו נאלצים לסגור את החברה ולפטר את העובדים".

הרקע להחלטה קשור בהחלטת הממשלה ב-2013 למצוא חלופה ארוכת טווח למיכל האמוניה בחיפה. "במהלך תשעת החודשים האחרונים הצענו 12 חלופות לאספקת אמוניה, כולל הקמת מפעל אמוניה בדרום, ועד היום טרם קיבלנו היתר וכל זאת על רקע השבתת מפעלינו מאז סוף חודש מרץ, אז נכפה עלינו להפסיק את עבודת המפעלים", כך נכתב היום בהודעת החברה על סגירת המפעל ופיטורי העובדים.  

במכתב שהעבירה החברה לוועד העובדים נאמר כי בארבעת החודשים האחרונים החברה המשיכה בתשלום השכר לעובדים למרות הפסקת הייצור במפעל, הפסד המסתכם בכ-100 מיליוני שקלים. עוד נכתב כי בימים הקרובים כל עובדי המפעל יזומנו לשימוע אישי. אתמול הטיל וועד העובדים את האחריות על הנהלת החברה: "למשבר האמוניה גורם אחראי אחד - הנהלת החברה. ההנהלה ממשיכה להשתמש בעובדים כבני ערובה בניסיון לגזור קופון".

בעל השליטה בחיפה כימיקלים, ג'ולס טראמפ, אמר הבוקר בריאיון לגל"צ כי "שילמנו לעובדים 5 חודשים משכורת בלי לקבל כל תמורה מהם, זה חסר תקדים בהיסטוריה של יחסי העבודה בישראל. אני אוהב את המדינה, וזה לא ישתנה. לא אפסיק את הפעילות הפילנטרופית שלי, אבל אני מאוכזב מאוד מהממשלה".

עיריית חיפה הגיבה להודעה של הנהלת חיפה כימיקלים ומסרה כי "אילו החברה הייתה נוהגת כהנהלה אחראית היה היום פתרון מוחלט ומלא הן לאמוניה והן לעובדים".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    המשימה הבאה - להעביר מחיפה את בתי הזיקוק (ל"ת)
    חיפאי 09/08/2017 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תושב הקריות 08/08/2017 19:11
    הגב לתגובה זו
    מספיק הניצול הציני של הבעלים את התעלמות והאמפוטנטיות של הפוליטיקאים. אגב ביבי זה שהפריט את נכסי המדינה לטייקונים שחולבים אותם" כיל, בזן, בזק.... ואח,כ מאיימים בפיטורי העובדים. לדרוש מהם את כל הרווחים והקלות המס בחזרה.
  • 7.
    אבירם 08/08/2017 09:21
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו
  • 6.
    עם כל הצער על העובדים - אין הצדקה למפעל מזהם ומרעיל (ל"ת)
    אחד 04/08/2017 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המציאותי 02/08/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    מפעלי המפרץ. הנזק הבריאותי לתושבים עצום.
  • 4.
    הארגונים הירוקים והפופוליזם גורמים נזקים במיליארדי שח!! (ל"ת)
    מדינת חלם 02/08/2017 11:27
    הגב לתגובה זו
  • אבירם 08/08/2017 09:21
    הגב לתגובה זו
    לך תגור אתה ליד הזוהמה הזאת ואז נדבר
  • 3.
    נועם 02/08/2017 11:26
    הגב לתגובה זו
    מקווה שראש העיר של חיפה ישלם גם הוא על חלקו בסגירת המפעל.
  • 2.
    ד"ר משה פרץ 02/08/2017 09:53
    הגב לתגובה זו
    כ10% מתוצרי האמוניה אשר סונטזו ע"י כי"ל במפרץ חיפה, שווקו לחקלאים ותעשיה בישראל, והיתר ליצוא. נכון לעכשיו אין יצור מקומי, והחקלאות והתעשיה רוכשים תחליפים מתוצרת חוץ. העלות מגיעה עד לפי 3 מהמחיר לתוצרת מקומית. לדוגמא, שק 25 ק"ג של בונוס עלה 80 ש"ח, תחליף יבוא מקביל בשם בוסטר עולה 230 ש"ח. את המחיר ישלמו כל תושבי ישראל בעלית המחירים של הפירות והירקות. הבעיה לא רק במחסור באמוניה ומוצריו אלא במינרלים רבים נוספים. כתוצאה בשימוש במים מותפלים בחקלאות, המים כמעט נטולי מינרלים, כגון מגנזיום יוד ועוד. כתוצאה מכך החקלאים נאלצים לרכוש את המינרלים ולספקם באמצעות ריסוס או השקיה. גם עלויות אלו יגרמו לעלית מחירים של הפירות והירקות בישראל.
  • יום טוב ! 09/08/2017 23:53
    הגב לתגובה זו
    הסוד הוא מסחר יומי בבורסה... מה הבעיה ? מה רק לאוליגרכים מותר ?
  • אבירם 08/08/2017 09:22
    הגב לתגובה זו
    תרדו מהעץ
  • אורי 02/08/2017 20:55
    הגב לתגובה זו
    התושבים באזור חיפה בסיכון גבוה בשל האחסון של החומרים המסוכנים, בו נעביר את החומרים המסוכנים למקום שסמוך לביתך ואז נראה איך תגיב.
  • 1.
    יסר 02/08/2017 09:31
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לענות את המעסיקים...תחפשו פראייר חדש!!!
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.