לא לשימוש
צילום: Fotolia

מכירים בעל עסק שהיה מוותר על שליש מהמחזור השנתי שלו? מסתבר ש-74% מהעסקים עושים זאת

היו מעל 16 אלף מכרזים של המדינה במחצית הראשונה של 2016. מה הסיבות לכך ש-74% מהעסקים הקטנים והבינוניים בחרו שלא להשתתף בהם? דיאנה לברן, מנכ"לית יפעת מכרזים, מנסה להסביר את התופעה

דיאנה לברן |

בישראל פועלים כחצי מיליון עסקים, כמעט כולם (99.3%) מוגדרים כקטנים או בינוניים, משמע מעסיקים עד 100 עובדים, ובסך הכל – הם מעסיקים כ-55% מכלל המועסקים בארץ. העסקים הקטנים והבינוניים במדינה הם הסובלים העיקריים מהמצב הכלכלי במשק שגורם להם לתנודתיות רבה וקשיים כלכליים, וזאת אף הוכח בסקר שנערך ע"י משרד הכלכלה ב-2013, שלפי תוצאותיו כ-21% מעסקים אלו סובלים מקשיים כלכליים. מדובר במגמת עלייה, שכן בסקר הקודם שנערך ב-2011, הנתונים היו נמוכים ב-5%.

בכל שנה מתפרסמים אלפי מכרזים של המדינה למתן שירותים למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולחברות ממשלתיות, ומדובר במספרים שרק עולים משנה לשנה. בחציון הראשון של 2015 פורסמו 13,840 מכרזים שכאלה, ובמחצית הראשונה של 2016 המספר טיפס ב-20% וכבר עמד על 16,078 מכרזים. על אף שמדובר בהזדמנויות עסקיות מעולות לאותם עסקים ובפוטנציאל של מיליוני שקלים, הם כמעט כמעט ולא משתתפים במכרזים הללו.

לפי סקרים שנערכו, כ-74% מהעסקים הקטנים-בינוניים לא השתתפו במכרזים הציבוריים, וזאת על אף ש-26% מהעסקים שכן השתתפו במכרזים דיווחו על תוצאות נאות ביותר. לפי אותם סקרים, כ-86% מהעסקים שהשתתפו במכרזים דיווחו כי זכו לפחות במכרז אחד השנה, ועוד דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק שלהם. מעבר לכך שמדובר בנתונים מדהימים שמראים כמה אותם מכרזים מהווים מנועי צמיחה לעסקים הללו, הם גם מגלים באופן מחקרי שהעסקים שבוחרים שלא להשתתף במכרזים מאבדים הלכה למעשה מנוע צמיחה שיכול להיות עיקרי.

ניסינו להבין מדוע אותם עסקים לא ניגשים למכרזים וגילינו כי מדובר בעיקר בחששות (ואפילו פחד של ממש), ובניסיון לסייע הקמנו מחלקה ייעודית שתלווה את העסקים לאורך כל הדרך -משלב מציאת המכרז דרך בחינת התאמתו לעסק ועד הגשתו והצגתו. חשוב שנציין כי רק בחלק קטן של המכרזים מתייחסים לעניין המחיר בלבד, ושברובם עוסקים במבנה משולב המתייחס לתמהיל של מחיר ואיכות גם יחד, כשהאיכות מתבטאת בכמות הלקוחות, שנות הוותק, מחזור העסקים, איכות הצוות ועוד.

כדי לאמוד את סיכויי הצלחת העסק במכרז, אנו בוחנים במחלקה את הדרישות של המכרז הרצוי, כך נוכל להכין את הלקוח בהתאם או לחלופין – לדעת אם אין טעם להגיש מועמדות אם "נקודות האיכות" של העסק לא יאפשרו לו זכיה במכרז.

מחסום עיקרי שעומד בפני העסקים הקטנים-בינוניים בעת השתתפות במכרזים הוא תמחור מופרז שמוביל לכישלון. כחלק מהליווי של המחלקה שלנו אנו דואגים להכין תוכנית עסקית שממנה נגזור את העלויות והרווחים כך שהתמחור יהיה הוגן והגיוני לשני הצדדים. זאת ועוד, אנו מסייעים לעסק לתמחר ולמצוא את שולי הרווח באמצעות מחקרים סטטיסטיים ונתונים מחקריים, מה שלמעשה יגדיל את סיכוי העסק לזכות במכרזים של המדינה ובהתאם - להגדיל את ההכנסות.

 

(*) הכותבת הינה מנכ"לית יפעת מכרזים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.