מכירים בעל עסק שהיה מוותר על שליש מהמחזור השנתי שלו? מסתבר ש-74% מהעסקים עושים זאת
היו מעל 16 אלף מכרזים של המדינה במחצית הראשונה של 2016. מה הסיבות לכך ש-74% מהעסקים הקטנים והבינוניים בחרו שלא להשתתף בהם? דיאנה לברן, מנכ"לית יפעת מכרזים, מנסה להסביר את התופעה
בישראל פועלים כחצי מיליון עסקים, כמעט כולם (99.3%) מוגדרים כקטנים או בינוניים, משמע מעסיקים עד 100 עובדים, ובסך הכל – הם מעסיקים כ-55% מכלל המועסקים בארץ. העסקים הקטנים והבינוניים במדינה הם הסובלים העיקריים מהמצב הכלכלי במשק שגורם להם לתנודתיות רבה וקשיים כלכליים, וזאת אף הוכח בסקר שנערך ע"י משרד הכלכלה ב-2013, שלפי תוצאותיו כ-21% מעסקים אלו סובלים מקשיים כלכליים. מדובר במגמת עלייה, שכן בסקר הקודם שנערך ב-2011, הנתונים היו נמוכים ב-5%.
בכל שנה מתפרסמים אלפי מכרזים של המדינה למתן שירותים למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולחברות ממשלתיות, ומדובר במספרים שרק עולים משנה לשנה. בחציון הראשון של 2015 פורסמו 13,840 מכרזים שכאלה, ובמחצית הראשונה של 2016 המספר טיפס ב-20% וכבר עמד על 16,078 מכרזים. על אף שמדובר בהזדמנויות עסקיות מעולות לאותם עסקים ובפוטנציאל של מיליוני שקלים, הם כמעט כמעט ולא משתתפים במכרזים הללו.
לפי סקרים שנערכו, כ-74% מהעסקים הקטנים-בינוניים לא השתתפו במכרזים הציבוריים, וזאת על אף ש-26% מהעסקים שכן השתתפו במכרזים דיווחו על תוצאות נאות ביותר. לפי אותם סקרים, כ-86% מהעסקים שהשתתפו במכרזים דיווחו כי זכו לפחות במכרז אחד השנה, ועוד דיווחו כי הזכייה במכרז היוותה כ-30% מהמחזור השנתי של העסק שלהם. מעבר לכך שמדובר בנתונים מדהימים שמראים כמה אותם מכרזים מהווים מנועי צמיחה לעסקים הללו, הם גם מגלים באופן מחקרי שהעסקים שבוחרים שלא להשתתף במכרזים מאבדים הלכה למעשה מנוע צמיחה שיכול להיות עיקרי.
ניסינו להבין מדוע אותם עסקים לא ניגשים למכרזים וגילינו כי מדובר בעיקר בחששות (ואפילו פחד של ממש), ובניסיון לסייע הקמנו מחלקה ייעודית שתלווה את העסקים לאורך כל הדרך -משלב מציאת המכרז דרך בחינת התאמתו לעסק ועד הגשתו והצגתו. חשוב שנציין כי רק בחלק קטן של המכרזים מתייחסים לעניין המחיר בלבד, ושברובם עוסקים במבנה משולב המתייחס לתמהיל של מחיר ואיכות גם יחד, כשהאיכות מתבטאת בכמות הלקוחות, שנות הוותק, מחזור העסקים, איכות הצוות ועוד.
- פטור ממכרז, כך עובדת השיטה באמצעותה מתעלמת הממשלה מ-85% מהעסקים
- עסקאות מכונס נכסים: 9 נכסים מוצעים למכירה, גם בדיזינגוף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לאמוד את סיכויי הצלחת העסק במכרז, אנו בוחנים במחלקה את הדרישות של המכרז הרצוי, כך נוכל להכין את הלקוח בהתאם או לחלופין – לדעת אם אין טעם להגיש מועמדות אם "נקודות האיכות" של העסק לא יאפשרו לו זכיה במכרז.
מחסום עיקרי שעומד בפני העסקים הקטנים-בינוניים בעת השתתפות במכרזים הוא תמחור מופרז שמוביל לכישלון. כחלק מהליווי של המחלקה שלנו אנו דואגים להכין תוכנית עסקית שממנה נגזור את העלויות והרווחים כך שהתמחור יהיה הוגן והגיוני לשני הצדדים. זאת ועוד, אנו מסייעים לעסק לתמחר ולמצוא את שולי הרווח באמצעות מחקרים סטטיסטיים ונתונים מחקריים, מה שלמעשה יגדיל את סיכוי העסק לזכות במכרזים של המדינה ובהתאם - להגדיל את ההכנסות.
(*) הכותבת הינה מנכ"לית יפעת מכרזים

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.