דיווידנד מחברה משפחתית - הסכמת המוסד לביטוח לאומי – ל"שיקוף" מעמד הפטור

רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי  נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בעקבות פניית לשכת רואי החשבון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אישר לאחרונה המל"ל בכתב כי החל בשנת 2014 הכנסות חברה משפחתית המשויכות ליחיד שומרות על אופיין, וככל שמדובר בהכנסות החברה המשפחתית שאם היו הכנסות היחיד היו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), יחול פטור דומה גם כאשר מדובר בהכנסות של החברה המשפחתית, המשויכות לו כאמור.

תמצית עיקרי החוק

בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק") נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.

בסעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שהכנסות שאינן מעבודה וחל עליהן שיעור מס מוגבל, כגון דיווידנד, ריבית, דמי ניכיון ושכר דירה כמפורט בסעיף, פטורות מתשלום דמי ביטוח. עם זאת, הסעיף מסייג את תחולתו בין השאר כך שלא יחול על דיווידנד מחברה משפחתית.

מטרת תיקון החוק הייתה לשנות את המצב שלפיו היו הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברות משפחתיות וחברות בית חייבות בדמי ביטוח רק עם חלוקתן בפועל.

מאז השינוי קובע החוק חבות בדמי ביטוח כבר בשנת היווצרות ההכנסות, ללא קשר לשנת החלוקה.

הכנסות פסיביות שונות שאינן פטורות מדמי ביטוח - מחויבות על פי שיעורי דמי הביטוח שחלים על הכנסות שאינן מעבודה (9.61% - מופחת, 12% - מלא).

עמדת המל"ל 

המל"ל פירש את שינוי החקיקה באופן שבו הכנסות כאמור חייבות בדמי ביטוח גם כאשר חלק מהן הוא למעשה הכנסות החייבות בשיעור מס הכנסה מוגבל כגון ריבית או דיווידנד.

עמדת לשכת רואי החשבון

עמדת לשכת רואי החשבון הייתה שפרשנות המל"ל סותרת את החוק ועומדת בניגוד לרציונל שמאחורי החקיקה. זאת ועוד, אף אם פרשנות המל"ל הייתה נכונה, היא גורמת לעיוות ולגביית דמי ביטוח גבוהים ולא מוצדקים ומסכלת את מטרת החקיקה.

לאור התכתבויות שונות שכאמור נעשו עם המל"ל, נתקבלה לאחרונה תשובתה של עו"ד כרמית נאור, סגנית היועץ המשפטי של המל"ל, ולפיה הוסכם לקבל את טענות לשכת רואי החשבון בדבר הפטור מתשלום דמי ביטוח לגבי הכנסות חברה משפחתית שהועברו ליחיד, ככל שלו היו מתקבלות במישרין בידו כיחיד - היה חל עליהן פטור מדמי ביטוח.

למרבה הצער צוין בהחלטת המל"ל כאמור כי עמדתו זו של המל"ל, המקבל את טיעוני לשכת רואי החשבון, היא בתוקף משנת המס 2014 ואילך בלבד.

ככל שנתפרסם, בכוונת לשכת רואי החשבון להמשיך לפעול בסוגיה ולהביא להחלת ההחלטה גם בשנים קודמות. 

הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.