דיווידנד מחברה משפחתית - הסכמת המוסד לביטוח לאומי – ל"שיקוף" מעמד הפטור
רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה
בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.
בעקבות פניית לשכת רואי החשבון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אישר לאחרונה המל"ל בכתב כי החל בשנת 2014 הכנסות חברה משפחתית המשויכות ליחיד שומרות על אופיין, וככל שמדובר בהכנסות החברה המשפחתית שאם היו הכנסות היחיד היו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), יחול פטור דומה גם כאשר מדובר בהכנסות של החברה המשפחתית, המשויכות לו כאמור.
תמצית עיקרי החוק
בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק") נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.
בסעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שהכנסות שאינן מעבודה וחל עליהן שיעור מס מוגבל, כגון דיווידנד, ריבית, דמי ניכיון ושכר דירה כמפורט בסעיף, פטורות מתשלום דמי ביטוח. עם זאת, הסעיף מסייג את תחולתו בין השאר כך שלא יחול על דיווידנד מחברה משפחתית.
מטרת תיקון החוק הייתה לשנות את המצב שלפיו היו הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברות משפחתיות וחברות בית חייבות בדמי ביטוח רק עם חלוקתן בפועל.
מאז השינוי קובע החוק חבות בדמי ביטוח כבר בשנת היווצרות ההכנסות, ללא קשר לשנת החלוקה.
הכנסות פסיביות שונות שאינן פטורות מדמי ביטוח - מחויבות על פי שיעורי דמי הביטוח שחלים על הכנסות שאינן מעבודה (9.61% - מופחת, 12% - מלא).
עמדת המל"ל
המל"ל פירש את שינוי החקיקה באופן שבו הכנסות כאמור חייבות בדמי ביטוח גם כאשר חלק מהן הוא למעשה הכנסות החייבות בשיעור מס הכנסה מוגבל כגון ריבית או דיווידנד.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמדת לשכת רואי החשבון
עמדת לשכת רואי החשבון הייתה שפרשנות המל"ל סותרת את החוק ועומדת בניגוד לרציונל שמאחורי החקיקה. זאת ועוד, אף אם פרשנות המל"ל הייתה נכונה, היא גורמת לעיוות ולגביית דמי ביטוח גבוהים ולא מוצדקים ומסכלת את מטרת החקיקה.
לאור התכתבויות שונות שכאמור נעשו עם המל"ל, נתקבלה לאחרונה תשובתה של עו"ד כרמית נאור, סגנית היועץ המשפטי של המל"ל, ולפיה הוסכם לקבל את טענות לשכת רואי החשבון בדבר הפטור מתשלום דמי ביטוח לגבי הכנסות חברה משפחתית שהועברו ליחיד, ככל שלו היו מתקבלות במישרין בידו כיחיד - היה חל עליהן פטור מדמי ביטוח.
למרבה הצער צוין בהחלטת המל"ל כאמור כי עמדתו זו של המל"ל, המקבל את טיעוני לשכת רואי החשבון, היא בתוקף משנת המס 2014 ואילך בלבד.
ככל שנתפרסם, בכוונת לשכת רואי החשבון להמשיך לפעול בסוגיה ולהביא להחלת ההחלטה גם בשנים קודמות.
הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
