דיווידנד מחברה משפחתית - הסכמת המוסד לביטוח לאומי – ל"שיקוף" מעמד הפטור
רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה
בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.
בעקבות פניית לשכת רואי החשבון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אישר לאחרונה המל"ל בכתב כי החל בשנת 2014 הכנסות חברה משפחתית המשויכות ליחיד שומרות על אופיין, וככל שמדובר בהכנסות החברה המשפחתית שאם היו הכנסות היחיד היו פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), יחול פטור דומה גם כאשר מדובר בהכנסות של החברה המשפחתית, המשויכות לו כאמור.
תמצית עיקרי החוק
בתיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק") נקבע בין השאר בסעיף 373(א) כי הכנסות חברה משפחתית המנויה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), יראו את ההכנסה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לבעל המניות הרלוונטי.
בסעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שהכנסות שאינן מעבודה וחל עליהן שיעור מס מוגבל, כגון דיווידנד, ריבית, דמי ניכיון ושכר דירה כמפורט בסעיף, פטורות מתשלום דמי ביטוח. עם זאת, הסעיף מסייג את תחולתו בין השאר כך שלא יחול על דיווידנד מחברה משפחתית.
מטרת תיקון החוק הייתה לשנות את המצב שלפיו היו הכנסות מדיווידנדים שמקורן בחברות משפחתיות וחברות בית חייבות בדמי ביטוח רק עם חלוקתן בפועל.
מאז השינוי קובע החוק חבות בדמי ביטוח כבר בשנת היווצרות ההכנסות, ללא קשר לשנת החלוקה.
הכנסות פסיביות שונות שאינן פטורות מדמי ביטוח - מחויבות על פי שיעורי דמי הביטוח שחלים על הכנסות שאינן מעבודה (9.61% - מופחת, 12% - מלא).
עמדת המל"ל
המל"ל פירש את שינוי החקיקה באופן שבו הכנסות כאמור חייבות בדמי ביטוח גם כאשר חלק מהן הוא למעשה הכנסות החייבות בשיעור מס הכנסה מוגבל כגון ריבית או דיווידנד.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עמדת לשכת רואי החשבון
עמדת לשכת רואי החשבון הייתה שפרשנות המל"ל סותרת את החוק ועומדת בניגוד לרציונל שמאחורי החקיקה. זאת ועוד, אף אם פרשנות המל"ל הייתה נכונה, היא גורמת לעיוות ולגביית דמי ביטוח גבוהים ולא מוצדקים ומסכלת את מטרת החקיקה.
לאור התכתבויות שונות שכאמור נעשו עם המל"ל, נתקבלה לאחרונה תשובתה של עו"ד כרמית נאור, סגנית היועץ המשפטי של המל"ל, ולפיה הוסכם לקבל את טענות לשכת רואי החשבון בדבר הפטור מתשלום דמי ביטוח לגבי הכנסות חברה משפחתית שהועברו ליחיד, ככל שלו היו מתקבלות במישרין בידו כיחיד - היה חל עליהן פטור מדמי ביטוח.
למרבה הצער צוין בהחלטת המל"ל כאמור כי עמדתו זו של המל"ל, המקבל את טיעוני לשכת רואי החשבון, היא בתוקף משנת המס 2014 ואילך בלבד.
ככל שנתפרסם, בכוונת לשכת רואי החשבון להמשיך לפעול בסוגיה ולהביא להחלת ההחלטה גם בשנים קודמות.
הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
