תוארך הוראת השעה הנוגעת לדו"ח מע"מ המפורט
רשות המסים בישראל
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את הארכת תוקף סעיפים שנקבעו בהוראת השעה, לפיהם ניתן יהיה להמשיך להגיש את הדו"ח המפורט למע"מ ובו פירוט של חשבוניות של שירותים וטובין שנצרכו ונמכרו על ידי העוסק מעל לסכום מסוים, כדו"ח נוסף בסוף החודש מבלי להצמידו לדו"ח התקופתי וזאת, עד לתום שנת 2016
חשבים ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את הארכת תוקף סעיפים שנקבעו בהוראת השעה (תיקון מס' 44 לחוק מס ערך מוסף-התשע"ד), לפיהם ניתן יהיה להמשיך להגיש את הדו"ח המפורט למע"מ ובו פירוט של חשבוניות של שירותים וטובין שנצרכו ונמכרו על ידי העוסק מעל לסכום מסוים, כדו"ח נוסף בסוף החודש מבלי להצמידו לדו"ח התקופתי וזאת, עד לתום שנת 2016.
ההצעה למתן אורכה הונחה לפתחה של הכנסת הקודמת מתוך כוונה להחילה החל מה-1 בינואר 2015, אך בשל הקדמת הבחירות, נדחתה תחילתו של התיקון המוצע לשלושה חודשים מיום כינונה של הכנסת החדשה וזאת, על פי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת. בהתאם להחלטה שאושרה היום, המועד לאיחוד הדיווחים נדחה עד לתום שנת 2016 וזאת, לצורך ביצוע בדיקות והתאמות לכך במערכות הגבייה של רשות המסים וכן, בכדי לתת לעוסקים זמן נוסף להיערך לשינוי.
ההוראה תקפה רק לגבי החייבים בהגשת דו"ח מפורט, שהם עוסקים יחידים אשר מחזור עסקאותיהם עולה על 2.5 מיליון ש"ח, חברות אשר מחזור עסקאותיהן עולה על 2 מיליון ש"ח והחל מ- 1.7.15 – חברות אשר מחזור עסקאותיהן עולה על 1.5 מיליון ש"ח וכן, עוסקים (יחידים או חברות) אשר חלה עליהם חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
חוזר רשות המסים בישראל מיום 7 ביוני 2015.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
