שכר המינימום נטו באוסטרליה: 37 שקל לשעה - הגבוה ב-OECD, היכן ישראל?

באוסטרליה מספיק לעבוד 6 שעות בשבוע כדי לחצות את קו העוני, לעומת כ-70 שעות בצ'כיה - כנסו לנתונים
לירן סהר | (7)

שווה להיות אוסטרלי – לפי דו"ח של ה-OECD שכר המינימום במדינה העשירה עמד ב-2013 על 9.54 דולר אמריקני לשעה (36.75 שקל), והיה הגבוה ביותר מבין כלל המדינות בארגון.   הדו"ח דירג 27 מדינות שקיים בהן חוק שכר מינימום – מדובר בשכר נטו לאחר הפחתות מיסים, מותאם לכוח הקנייה בכל מדינה (PPP). "האוסטרלים משתכרים שכר מינימום גבוה והם נהנים מעול מיסים נמוך", אמר הרוויג אימרוול, עורך הדו"ח. "האוסטרלים מבינים את החשיבות של הטלת מס נמוך על משתכרי שכר מינימום". בארצות הברית שכר המינימום עומד על 6.26 דולר נטו לשעה - נתון המציב אותה במקום ה-11.   לפי הדו"ח, מספיק למפרנס יחיד עם שני ילדים לעבוד 6 שעות בשבוע כדי לעבור את קו העוני (ולזכות בהבטחת הכנסה מהמדינה), זאת לעומת 50 שעות בארצות הברית ו-70 שעות בצ'כיה, הנמצאת במקום האחרון.   ומה המצב בישראל? שכר המינימום בישראל, העומד על 23.2 שקל נטו לשעה (כ-6 דולר), מציב אותה במקום ה-16 מתוך 27, אך אל תיתנו לנתון זה לבלבל אתכם, ישראל מדורגת בפועל במקום נמוך משמעותית בהתחשב בכך שפינלנד, שבדיה, נורבגיה דנמרק, איסלנד, אוסטריה, שוויץ ואיטליה לא הוכנסו לדירוג בגלל שאין בהן חוק שכר מינימום. כדי לחצות את קו העוני על המפרנס הישראלי הבודד לעבוד 28 שעות בשבוע.   במקום השני מדורגת לוקסמבורג עם שכר מינימום של 9.24 דולר, ואחריה מדורגות: בלגיה (8.57 דולר), אירלנד (8.46 דולר), צרפת (8.24 דולר), הולנד (8.2 דולר), ניו זילנד (7.55 דולר), גרמניה (7.19 דולר), קנדה (7.18 דולר) ובריטניה (7.06 דולר).   במקומות האחרונים נמצאות מקסיקו עם שכר שעתי של כ-4.3 דולר (במקסיקו סיטי), לטביה, צ'ילה, אסטוניה והונגריה.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עובד לא מיומן 20/05/2015 00:25
    הגב לתגובה זו
    רשמתם בכתבה שהשכר בארץ 23.2 שח לשעה, זה לא נכון
  • 5.
    דניאל 19/05/2015 17:32
    הגב לתגובה זו
    כך שהמיקום שלה בדירוג כביכול נמוך יותר? מישהו כאן התבלבל ומסרב להסתכל במציאות בה המדינות שאין בהן שכר מינימום כלל הן בעלות רמת החיים הגבוהה ביותר. פינלנד, שבדיה, נורבגיה דנמרק, איסלנד, אוסטריה, שוויץ ואיטליה.
  • 4.
    שזה 52 ש"ח לשעה 19/05/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
    מדובר בדולר אוסטרלי לשעה. יותר מפי 2 מבארץ. שכר ממוצע שם הוא 23,500 לחודש !!!!
  • לירן 19/05/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
    שכר הברוטו גבוה יותר
  • 3.
    אצלנו מרויחים יותר בבורסה (ל"ת)
    אמיר 19/05/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה זה משנה, העיקר שהבורסה עולה יותר מאוסטרליה (ל"ת)
    ירון 19/05/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זאב 19/05/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
    בכל אחד מהמדינות האלו.וכמה פיצויים צריך לשלם כשאתה מפטר עובד, כי הוא בינוני, ויש לך מישהו אחר טוב יותר.וכמה ימי חופשה משלמים בכל אחד מהמדינות האלו.וכמה ימי מחלה יש בכל אחד מהמדינות האלה.ותחזרו עם התוצאות .. די!!!!נמאס לבכות כל היום כמה פחות משלמים פה.תהיו פעם עצמאיים ואז תבכו יותר מהעובדים, רק לא יהיה מי שיקשיב לכם.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.