נתוני שכר מינימום – החל מאפריל 2015
חשבים החל מיום 1.4.2015 יתעדכן שכר המינימום. להלן נתוני שכר המינימום למבוגר, לנוער, ולבעלי יכולת עבודה מופחתת.
שכר מינימום למבוגר
החל מ-1 באפריל 2015
| חודש
(עד 43 שעות שבועיות) | שעה
| יומי
(6 ימי בשבוע) | יומי
(5 ימים בשבוע) |
| ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום
אילו חושב על בסיס שכר לשעה. | |||
| 4,650 ש"ח | 25.00 ש"ח | 186.00 ש"ח | 214.61 ש"ח |
הסכום הבסיסי: 4,333.43 ₪ שכר המינימום אשר העובד היה זכאי לו אלמלא הוראת השעה (ילקוט הפרסומים 2489 25/01/15) כפי שהוא מעודכן במועדים האמורים בסעיף 6(4)
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שכר מינימום נוער
173 שעות בחודש
| גיל
| אחוז משכר מינימום
| חודש
(עד 40 שעות שבועיות) | שעה
|
| עד 16 | 70% | 3,255.00 ש"ח | 18.81 ש"ח |
| עד 17 | 75% | 3,487.50 ש"ח | 20.15 ש"ח |
| עד 18 | 83% | 3,859.50 ש"ח | 22.30 ש"ח |
| חניך | 60% | 2,790.00 ש"ח | 16.12 ש"ח |
שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת
(בכפוף לאישור בהתאם לתקנות שכר מינימום עובדים בעלי יכולת עבודה מופחתת)
| שיעורי יכולת עבודה ב- % | אחוז משכר המינימום | שכר חודשי | שכר שעתי |
| 19-30 | 30 | 1,395.00 ש"ח | 7.50 ש"ח |
| 30-40 | 40 | 1,860.00 ש"ח | 10.00 ש"ח |
| 40-50 | 50 | 2,325.00 ש"ח | 12.50 ש"ח |
| 50-60 | 60 | 2,790.00 ש"ח | 15.00 ש"ח |
| 60-70 | 70 | 3,255.00 ש"ח | 17.50 ש"ח |
| 70-80 | 80 | 3,720.00 ש"ח | 20.00 ש"ח |
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
