11% מהעסקים בישראל בסכנת סגירה מיידית, זה הענף שהכי התדרדר השנה

כך לפי סקר של BdiCoface. רק 28% מהחברות ברמות סיכון זניחות וטובות. מהו הענף הבטוח ביותר?
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה BdiCoface מדד הסיכון

ענף שירותי התקשורת רשם את ההרעה המשמעותית ביותר בסיכון העסקי שלו בשנת 2014, כך עולה ממדד הסיכון המשולב אותו עורכת חברת המידע העסקי BdiCoface. הסיכון העסקי של ענף שירותי התקשורת עמד בסוף השנה החולפת על 6.06, הרעה של כ- 9.6% ביחס לשנת 2013. ענף שירותי התקשורת כולל לא רק את חברות הסלולר הגדולות, אלא גם את נותני שירותי התיקון בתחום התקשורת, וחנויות ממכר הטלפונים הסלולריים.

גם בסיכום שנת 2014, ענף בתי הקפה והמסעדות ממשיך להיות הענף המסוכן ביותר בישראל. מהנתונים עולה כי ענף בתי הקפה והמסעדות מחזיק בדירוג סיכון של 6.69 בסולם הסיכון של החברה (ככל שהדירוג גבוה יותר הסיכון גבוה יותר). זאת לעומת דירוג של 6.82 שענף החזיק ב-2013, שיפור קל של 2%.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-BdiCoface, "ענף שירותי התקשורת עבר בשנים האחרונות טלטלה גדולה, בעקבות הרפורמות השונות שיושמו בענף, שאיפשרו כניסה של מתחרים רבים לתחום, ושבירת הריכוזיות של הענף. בנוסף לירידת מחירים חדה, נכנסו לענף שחקנים רבים בתחום מתן שירותי התיקונים, כך שהתחרותיות בענף גדלה מאד וכך גם הסיכון העסקי".

כ- 10.65% מהחברות והעסקים שנבדקו על-ידי כלכלני הקבוצה בשנה האחרונה דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, אורות אדומים קריטיים או מהותיים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. לפי הקבוצה, רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

מבין אלפי החברות והעסקים שנבדקו במהלך השנה האחרונה, כ- 30.4% דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע (דירוגי הסיכון 7 ו- 8). לחברות ועסקים אלו, קשיים ברמה בינונית, שבשלב זה אומנם אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם בחודשים הקרובים. הניסיון, משנות המיתון, מלמד כי הקשיים של אותם העסקים והחברות, עלולים להתפתח ולהעמיק תוך פרק זמן קצר יחסית.

בשנת 2014 עמד שיעור החברות והעסקים ברמת הסיכון הממוצעת (דירוג סיכון 6), על כ- 30.9%. שיעור החברות ברמות הסיכון הזניחות והטובות (דירוגים 1 עד 5) עמד השנה על 28.05%.

הענפים החזקים והבטוחים ביותר

ענף תעשיית כימיקלים מוביל את רשימת הענפים החזקים והבטוחים לסיכום שנת 2014, סיכונו העסקי של הענף עמד על 4.55, הטבה של כ- 2.2% ביחס לשנה הקודמת.

ענף תעשיית נייר וקרטון ממוקם במקום השני, עם מדד סיכון אשר עמד בסיכום השנה על 5.02, הטבה של כ- 2.8% ביחס לשנת 2013.

ענף תעשיית מתכת ממוקם במקום השלישי ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.05, הטבה לעומת 5.58 בשנת 2013.

במקום הרביעי ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ממוקם ענף תעשיית קוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים בו עמד מדד הסיכון בסיכום השנה על 5.07.

הענפים החלשים והמסוכנים ביותר

ענף בתי קפה ומסעדות ממשיך להוביל גם בשנת 2014 את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים, דירוגו העסקי של הענף עמד בסיכום השנה על 6.69, הטבה לעומת 6.82 בשנת 2013.

קיראו עוד ב"בארץ"

למקום השני ברשימת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר הגיע ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית עם דירוג סיכון 6.54, הטבה לעומת 6.65 בשנה הקודמת.

ענף תעשיית עץ ורהיטים הגיע למקום השלישי בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים ביותר ומדד הסיכון בו עמד על 6.47, הרעה לעומת 6.23 בשנה הקודמת.

במקום הרביעי ברשימה ממוקם ענף שירותי תחבורה ותובלה אוירית בו עמד מדד הסיכון השנה על 6.46, הרעה לעומת 6.10 בשנה הקודמת.

הענף שעבר את ההטבה המשמעותית ביותר במצבו ב-2014

ענף תעשיית מתכת רשם בסיכום השנה את השיפור המשמעותי ביותר בדירוג סיכונו העסקי שעמד על 5.05 בהשוואה לשנה הקודמת (5.58). בשנת 2014 רשם הענף הטבה בשיעור של כ- 9.5% בהשוואה לאשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ותודה לביב ושטייניץ הכלבלב שהביאו אותנו הלום (ל"ת)
    תום 01/02/2015 16:23
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.