11% מהעסקים בישראל בסכנת סגירה מיידית, זה הענף שהכי התדרדר השנה
ענף שירותי התקשורת רשם את ההרעה המשמעותית ביותר בסיכון העסקי שלו בשנת 2014, כך עולה ממדד הסיכון המשולב אותו עורכת חברת המידע העסקי BdiCoface. הסיכון העסקי של ענף שירותי התקשורת עמד בסוף השנה החולפת על 6.06, הרעה של כ- 9.6% ביחס לשנת 2013. ענף שירותי התקשורת כולל לא רק את חברות הסלולר הגדולות, אלא גם את נותני שירותי התיקון בתחום התקשורת, וחנויות ממכר הטלפונים הסלולריים.
גם בסיכום שנת 2014, ענף בתי הקפה והמסעדות ממשיך להיות הענף המסוכן ביותר בישראל. מהנתונים עולה כי ענף בתי הקפה והמסעדות מחזיק בדירוג סיכון של 6.69 בסולם הסיכון של החברה (ככל שהדירוג גבוה יותר הסיכון גבוה יותר). זאת לעומת דירוג של 6.82 שענף החזיק ב-2013, שיפור קל של 2%.
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-BdiCoface, "ענף שירותי התקשורת עבר בשנים האחרונות טלטלה גדולה, בעקבות הרפורמות השונות שיושמו בענף, שאיפשרו כניסה של מתחרים רבים לתחום, ושבירת הריכוזיות של הענף. בנוסף לירידת מחירים חדה, נכנסו לענף שחקנים רבים בתחום מתן שירותי התיקונים, כך שהתחרותיות בענף גדלה מאד וכך גם הסיכון העסקי".
כ- 10.65% מהחברות והעסקים שנבדקו על-ידי כלכלני הקבוצה בשנה האחרונה דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו- 10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, אורות אדומים קריטיים או מהותיים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. לפי הקבוצה, רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.
- דירוג 500 החברות: זו החברה המובילה במשק ב-2015
- מספר עורכי הדין בישראל ממשיך לטפס לשיא: עורך דין אחד לכל 150 נפשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבין אלפי החברות והעסקים שנבדקו במהלך השנה האחרונה, כ- 30.4% דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע (דירוגי הסיכון 7 ו- 8). לחברות ועסקים אלו, קשיים ברמה בינונית, שבשלב זה אומנם אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם בחודשים הקרובים. הניסיון, משנות המיתון, מלמד כי הקשיים של אותם העסקים והחברות, עלולים להתפתח ולהעמיק תוך פרק זמן קצר יחסית.
בשנת 2014 עמד שיעור החברות והעסקים ברמת הסיכון הממוצעת (דירוג סיכון 6), על כ- 30.9%. שיעור החברות ברמות הסיכון הזניחות והטובות (דירוגים 1 עד 5) עמד השנה על 28.05%.
הענפים החזקים והבטוחים ביותר
ענף תעשיית כימיקלים מוביל את רשימת הענפים החזקים והבטוחים לסיכום שנת 2014, סיכונו העסקי של הענף עמד על 4.55, הטבה של כ- 2.2% ביחס לשנה הקודמת.
ענף תעשיית נייר וקרטון ממוקם במקום השני, עם מדד סיכון אשר עמד בסיכום השנה על 5.02, הטבה של כ- 2.8% ביחס לשנת 2013.
ענף תעשיית מתכת ממוקם במקום השלישי ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.05, הטבה לעומת 5.58 בשנת 2013.
במקום הרביעי ברשימת הענפים החזקים והבטוחים ממוקם ענף תעשיית קוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים בו עמד מדד הסיכון בסיכום השנה על 5.07.
הענפים החלשים והמסוכנים ביותר
ענף בתי קפה ומסעדות ממשיך להוביל גם בשנת 2014 את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים, דירוגו העסקי של הענף עמד בסיכום השנה על 6.69, הטבה לעומת 6.82 בשנת 2013.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- "קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
למקום השני ברשימת הענפים החלשים והמסוכנים ביותר הגיע ענף שירותי הובלות - הובלה יבשתית עם דירוג סיכון 6.54, הטבה לעומת 6.65 בשנה הקודמת.
ענף תעשיית עץ ורהיטים הגיע למקום השלישי בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים ביותר ומדד הסיכון בו עמד על 6.47, הרעה לעומת 6.23 בשנה הקודמת.
במקום הרביעי ברשימה ממוקם ענף שירותי תחבורה ותובלה אוירית בו עמד מדד הסיכון השנה על 6.46, הרעה לעומת 6.10 בשנה הקודמת.
הענף שעבר את ההטבה המשמעותית ביותר במצבו ב-2014
ענף תעשיית מתכת רשם בסיכום השנה את השיפור המשמעותי ביותר בדירוג סיכונו העסקי שעמד על 5.05 בהשוואה לשנה הקודמת (5.58). בשנת 2014 רשם הענף הטבה בשיעור של כ- 9.5% בהשוואה לאשתקד.
- 1.ותודה לביב ושטייניץ הכלבלב שהביאו אותנו הלום (ל"ת)תום 01/02/2015 16:23הגב לתגובה זו

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
