על חשבוננו: משרד החקלאות הוציא כמעט 10 אלף שקל על נייר טואלט
התנועה לחופש המידע פנתה לממשלה בדרישה לחשוף מידע גבי רשימת ספקים חיצוניים של משרדי הממשלה בשנת 2013 וכך נחשפו בימים האחרונים פרטים על בזבוזים מטרידים של עובדי המדינה הבכירים.
מסתבר שפקידי משרד האוצר שמטיפים מבוקר עד ערב לחיסכון בהוצאות יודעים להינות ממנעמי השלטון: המשרד הוציא אשתקד 1.7 מיליון שקל לימי גיבוש לעובדיו, סגן שר האוצר, מיקי לוי, התקין מקרר ברכב שלו בעלות של 3,534 שקל ועוד עשרות אלפי שקלים הושקעו בפינוק העובדים.
41 אלף שקל שולמו עבור קורס שיכין את פקידי האוצר להופעה מול מצלמה, כ-13 אלף שקל שולמו עבור סבסוד מנוי לגן החיות התנכי בירושלים, פעילות חנוכה לילדי עובדי המשרד עלתה למשלם המיסים 443 אלף שקל, בטו-בשבט חולקו לעובדים מתנות בעלות של 120 אלף שקל, שי לחנוכה - 300 אלף שקל, לראש השנה 48 אלף שקל, ולפורים 120 אלף שקל. ילדי המשרד המשתחררים מהצבא זכו לשי בעלות של 50 אלף שקל.
זה לא נגמר - במשרד האוצר חובבים ספורט. עבור "התעמלות גברים" הוציא משרד האוצר 18,360 שקל ועבור "התעמלות נשים" 26,550 שקל. עבור אימון כדור עף שולמו 14,800 שקל, עבור השתתפות במחוזיאדה שולמו 12,500 ו-128 אלף שקל שולמו לשהות באילת לארבעה ימים למשתתפים במחוזיאדה.
ואיך אפשר בלי פרחים: ב-2013 שילם המשרד 10,000 שקל ו-148 אלף שקל שולמו עבור "חוט לבן ארוך". כיבוס וילונות עלה 50 אלף שקל, חידוש חברות באיגוד המוזיאונים - 4,060 שקל והפקת טקס עובד מצטיין עלתה 235 אלף שקל.
במשרד החינוך - אוהבים לאכול
אם במשרד האוצר אוהבים ספורט במשרד החינוך אוהבים לאכול. והרבה. ראשית -השר שי פירון התקין במכוניתו מקרר בעלות של אלפי שקלים.
עוד הוציא משרד החינוך עבור אוכל וכיבודים למעלה ממיליון שקל בשנת 2013, מתוכם כ-28 אלף שקל עבור "כיבוד השר במזנון הכנסת", 6,266 שקל עבור כריכים לישיבות השר פירון ומנכ"לית המשרד מיכל כהן ו-950 אלף שקלים עבור "אירוח וכיבודים" לישיבות
כיבוד בטקס חילופי מנכ"לית משרד החינוך עלה כמעט 10,000 שקל, כיבוד לחדר מצב בשבוע תרגיל "עורף איתן" - 5,500 שקל, כיבוד לטקס הרמת כוסית לפסח 6,600 שקל, כיבוד בטקס ראש השנה 9,800 שקל וכיבוד למטה פתיחת שנת הלימודים 12 אלף שקל.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
חנות "טופ-ליין יבוא ושיווק רהיטים" קיבלה 315 אלף שקל ממשרד החינוך עבור רהיטים שונים.
388 אלף שקל שולמו עבור כתיבת חידון התנ"ך למבוגרים, 10,000 שקל לצורך התקנת מזוזות, חומרים לבניית סוכה - 11 אלף שקל, וביקור קבוצת הכדורגל של ברצלונה כ-1 מיליון שקל.
התנועה לחופש המידע
מנכ"לית התנועה לחופש המידע מסרו הבוקר בגלי צה"ל: "המשרדים שלא קיבלנו מהם תשובות הם משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד הדתות, אני גם לא יכולה לומר שמשרד הביטחון נתן. קיבלנו את המידע, אספנו והבאנו לידיעת הציבור. צריך שהעיתונים והארגונים החברתיים יציפו את המידע. המטרה שלנו היא לשנות נורמה של התנהגות, כדי שמשרד האוצר לא ייקנה שוב כזו כמות של חוט תפירה. מה שתפס אותי זה התקשרויות עם יועצים משרדי עורכי דין, רואי חשבון, השאלה היא האם יש קשר בינם לאנשי מפתח במשרדים".
הוצאות מוזרות נוספות
משרד החקלאות: 96,760 שקל עבור "כתיבת נוהל תקינה ליבוא טרקטורים ומכונות חקלאיות", 14,160 - עבור כובעים ו-9,884 עבור נייר טואלט.
- 9.בקצה החוט 02/11/2014 11:55הגב לתגובה זוואולי גם בתוך המקרר שלסגן שר האוצר, השוטר לשעבר מיקי לוי. אולי יש מטמון של דולרים גם במקרר של שי פירון....
- 8.שגב 02/11/2014 11:10הגב לתגובה זו'הדתיים' לוקחים את כספי הציבור ...
- 7.ליצן 02/11/2014 11:07הגב לתגובה זועושים כתבות על גרוש כאן ושם הבעיות המהותיות הן : מעמ על ירקות ופירות החזרת קרקעות למדינה והוצאתן לבניה מונופולים בחקלאות ופערי תיווך לא הגיונים בענף
- 6.חוט לבן ארוך? 02/11/2014 11:05הגב לתגובה זואני מוכן לספק למשרד האוצר חוט ארוך (עד ברלין?) בהנחה של 40 % סך הכל במאה אלף שח. אני לא מוכן לתת חלק מהכסף לפקיד שידאג שאזכה במכרז. לכן אני לא אזכה. !!! וזו עוד תשובה ללפיד על השאלה הגורלית : ”איפה הכסף”? ולא , הוא לא אצל החרדים, כנראה.
- 5.סגל 02/11/2014 11:03הגב לתגובה זוכאלה ח-א-ר-ו-ת בטח צריך הרבה נייר טואלט
- 4.סופר סתם 02/11/2014 10:59הגב לתגובה זוצריך לנגב את העכוז עם נייר רך.
- 3.מה לא מובן? אחרי שעושים עלינו - צרך לנגב! (ל"ת)המגיב המגניב 02/11/2014 10:58הגב לתגובה זו
- 2.גם ככה לפיד אומר שלום בבחירות הבאות (ל"ת)גל 02/11/2014 10:33הגב לתגובה זו
- 1.גיל 02/11/2014 10:16הגב לתגובה זוחוצפה

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
