הצטרף להצלחה מוכחת בשוק ההון ותרוויח!
מערכת המסחר המתקדמת ביותר
עם התפתחותו המטאורית של האינטרנט השירותים הפיננסים המקוונים, מערכות המסחר הממוחשבות, סוכנויות הידיעות הבינלאומיות, זרימת המידע החופשי, אינפורמציית מסחר ומחירי שוק בזמן אמת, חלה מהפכה של ממש בשוק ההון והמטבעות.
המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד.
איך זה עובד?
זמן ומהירות הם שם המשחק ורגע אחד של חוסר ריכוז או שיקול דעת לקוי, עלול לעלות לו בהפסדים כבדים. בנקודה זו בדיוק, נכנסת התוכנה ומציגה יכולות מרשימות הנותנות מענה לחסרונות של הסוחר כבן-אנוש ומנטרלות לחלוטין כל גורם פסיכו-פיננסי.
רובוט למסחר הוא קוד תוכנה שנבנה בשנים של עמל, יזע ולפעמים גם דמעות. לרובוט המסחר יש יכולת אינטלקטואלית וידע כלכלי מצטבר. המערכת מורכבת ממודלים מורכבים של סטטיסטיקה והסתברות, כשהיכולת של האלגוריתם היא ניבוי עתידי של מוצר פיננסי על פי תנועת המחירים שלו בשווקים הבינלאומיים בעבר. את כל הפעולות הללו ה"רובוט" מבצע בזמן אמת. כל נתון היסטורי נרשם ומתועד החל מהיום שבו המציאו את היורו והדולר ועד לרגע זה ממש. על סמך התיעוד הזה, בודקת המערכת את המחירים לאחור ומעבדת נתונים. התוכנה החכמה משוכללת וייחודית שנכתבה
מכיוון שהמערכת אוטומטית, משקיעים רבים יכולים להגדיר בעצמם את אופי וסוג המסחר, תחומי ההשקעה ואפילו את מידת הסיכון.
שלל האפשרויות הללו מחייבות יציבות ואמינות רבה מצד בית ההשקעות. סכום ההשקעה הראשוני בחשבונות אלו, נמוך יחסית מהמוצע בגופים המוסדיים. ביוטרייד, אשר מהווה אלטרנטיבה לבנקים ושאר בתי ההשקעות בישראל, מציעים ללקוח אפיק השקעה ייחודי עם פוטנציאל לרוח גבוה במיוחד, עבור סכום ריאלי של החל מ-40 אלף דולרים.
משלמים רק אם מרוויחים
רבים חוששים לשים את כספם בבורסה בגלל התחושה שהם "שמים את כספם על קרן הצבי". חשוב לבדוק אצל מי הכסף שלכם נמצא ולהיות מודעים לסיכון הממשי יותר - הפסדים. חשוב לזכור שבכל השקעה קיים סיכון, גם בבנק ובטח בבורסה אך זה לא חייב להיות כך. גם אנשים עשירים המשקיעים מיליונים רבים בשוק ההון חוששים מהפסדים - בשביל זה קמו קרנות הגידור וחברות מסחר בשיטת
שימוש נכון בתוכנות על מאפשרות כיום לכל אחד ואחד מאיתנו להשקיע גם באלגו טריידינג בסגנון קרנות הגידור - בהשקעה מינימלית.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
אלגו-טריידינג: התשואה הגבוהה ביותר
הסיבה לכך שמערכת האלגו-טריידינג נחשבת למוצלחת, היא הנדסה ותכנון של קוד תוכנה אלגוריתמי יוצא דופן, המשקלל אין סוף הסתברויות, ידע כלכלי ופיננסי וניתוח טכני, עם יכולות חישוב ותגובה מידיים המאפשרים כניסה ויציאה מפוזיציית השקעה בנקודות בהן הרווחים הם המשמעותיים ביותר. חבילה כזו שרק בית השקעות אמין ובעל ניסיון מסוגל לספק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
