הצטרף להצלחה מוכחת בשוק ההון ותרוויח!
אלגו טרייד מערכת המסחר המתקדמת ביותר
עם התפתחותו המטאורית של האינטרנט השירותים הפיננסים המקוונים, מערכות המסחר הממוחשבות, סוכנויות הידיעות הבינלאומיות, זרימת המידע החופשי, אינפורמציית מסחר ומחירי שוק בזמן אמת, חלה מהפכה של ממש בשוק ההון והמטבעות.
המערכת החדשנית היא בעצם רובוט - אלגוריתם חכם. טוב, לא בדיוק אותה מכונה דמוית יצור-אנושי וקול מתכתי, אלא תוכנה מיוחדת הנקראת שפה המקצועית אלגו-טריידינג. התוכנה מבוססת על אלגוריתמים, משקללת מספר בלתי מוגבל של נתונים ומגמות בשוק ההון ופועלת בהתאם - קונה או מוכרת נכסים בתנאים אופטימליים, ברמת סיכון שהלקוח מחליט ויכולה להרוויח גם כשהשוק יורד.
איך זה עובד?
זמן ומהירות הם שם המשחק ורגע אחד של חוסר ריכוז או שיקול דעת לקוי, עלול לעלות לו בהפסדים כבדים. בנקודה זו בדיוק, נכנסת התוכנה ומציגה יכולות מרשימות הנותנות מענה לחסרונות של הסוחר כבן-אנוש ומנטרלות לחלוטין כל גורם פסיכו-פיננסי.
רובוט למסחר הוא קוד תוכנה שנבנה בשנים של עמל, יזע ולפעמים גם דמעות. לרובוט המסחר יש יכולת אינטלקטואלית וידע כלכלי מצטבר. המערכת מורכבת ממודלים מורכבים של סטטיסטיקה והסתברות, כשהיכולת של האלגוריתם היא ניבוי עתידי של מוצר פיננסי על פי תנועת המחירים שלו בשווקים הבינלאומיים בעבר. את כל הפעולות הללו ה"רובוט" מבצע בזמן אמת. כל נתון היסטורי נרשם ומתועד החל מהיום שבו המציאו את היורו והדולר ועד לרגע זה ממש. על סמך התיעוד הזה, בודקת המערכת את המחירים לאחור ומעבדת נתונים. התוכנה החכמה משוכללת וייחודית שנכתבה
מכיוון שהמערכת אוטומטית, משקיעים רבים יכולים להגדיר בעצמם את אופי וסוג המסחר, תחומי ההשקעה ואפילו את מידת הסיכון.
שלל האפשרויות הללו מחייבות יציבות ואמינות רבה מצד בית ההשקעות. סכום ההשקעה הראשוני בחשבונות אלו, נמוך יחסית מהמוצע בגופים המוסדיים. ביוטרייד, אשר מהווה אלטרנטיבה לבנקים ושאר בתי ההשקעות בישראל, מציעים ללקוח אפיק השקעה ייחודי עם פוטנציאל לרוח גבוה במיוחד, עבור סכום ריאלי של החל מ-40 אלף דולרים.
משלמים רק אם מרוויחים
רבים חוששים לשים את כספם בבורסה בגלל התחושה שהם "שמים את כספם על קרן הצבי". חשוב לבדוק אצל מי הכסף שלכם נמצא ולהיות מודעים לסיכון הממשי יותר - הפסדים. חשוב לזכור שבכל השקעה קיים סיכון, גם בבנק ובטח בבורסה אך זה לא חייב להיות כך. גם אנשים עשירים המשקיעים מיליונים רבים בשוק ההון חוששים מהפסדים - בשביל זה קמו קרנות הגידור וחברות מסחר בשיטת
שימוש נכון בתוכנות על מאפשרות כיום לכל אחד ואחד מאיתנו להשקיע גם באלגו טריידינג בסגנון קרנות הגידור - בהשקעה מינימלית.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
אלגו-טריידינג: התשואה הגבוהה ביותר
הסיבה לכך שמערכת האלגו-טריידינג נחשבת למוצלחת, היא הנדסה ותכנון של קוד תוכנה אלגוריתמי יוצא דופן, המשקלל אין סוף הסתברויות, ידע כלכלי ופיננסי וניתוח טכני, עם יכולות חישוב ותגובה מידיים המאפשרים כניסה ויציאה מפוזיציית השקעה בנקודות בהן הרווחים הם המשמעותיים ביותר. חבילה כזו שרק בית השקעות אמין ובעל ניסיון מסוגל לספק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
