דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
ביום 11 באוגוסט 2013 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 350-05-11) בעניין אביגיל גילה חזן (להלן: "המבוטחת") כי בינה לבין בעלה (להלן: "המבוטח") התקיימו יחסי עובד ומעביד ולכן היא זכאית לתשלום דמי אבטלה, אף על פי שלא היה לה חשבון בנק ולא היו הוכחות להפקדת שכר בגין עבודתה.
רקע
כאשר בן משפחה עובד כשכיר בעסק של בן משפחה אחר (שאינו מאוגד כחברה) הוא נחשב שכיר של בן המשפחה המעסיק, אם העבודה נעשית באופן סדיר ואילולא עשה אותה בן המשפחה אזי היה עושה אותה עובד אחר.
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אינו כולל בני זוג בהגדרה שלעיל, ומכאן מפרש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כי במקרה של העסקת בן זוג על ידי בן זוג אחר, עליהם למלא את מלוא המבחנים של יחסי עובד ומעביד לרבות שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, ועדיף לחשבון אישי בבנק. רק בהתקיים מלוא מבחני עובד ומעביד יאושרו דמי אבטלה.
רקע עובדתי
● המבוטחת הייתה נשואה למבוטח, סוכן ביטוח. בשנת 1997 הם פתחו יחד סוכנות ביטוח. המבוטחת שימשה מזכירתו, בגדר של עזרה משפחתית בלבד.
● החל משנת 2008 עברה המבוטחת הכשרות מטעם חברות הביטוח והחלה לעסוק בעצמה בכל הדרוש, כולל טיפול בתביעות של לקוחות.
● מעתה החל הבעל לדווח עליה לרשויות כעובדת לפי שכר מינימום ואף פתח קרן השתלמות על שמה והפקיד בה כספים. המבוטחת לא קיבלה תשלום משכורת בפועל אך קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית ולצרכיה האישיים.
● בחלוף שנתיים נכנסו בני הזוג להליכי גירושין. המבוטחת התפטרה מעבודתה ודרשה דמי אבטלה. המל"ל דחה את התביעה בטענת היעדר יחסי עובד ומעביד, בעיקר בשל אי קבלת שכר אך גם בשל היעדר רישום נוכחות, אי קבלת ימי חופשה ומחלה וכדומה.
החלטת בית הדין האזורי
● בית הדין מקבל את התיאור העובדתי וההתפתחות המקצועית והתעסוקתית של האישה לאורך השנים כמתואר לעיל, כל זאת על אף סתירות רבות בעדויות שני בני הזוג.
● הפסקת עבודתה הקשורה לגירושין וגובה השכר המדווח מלמדים שלא היה ניסיון לקבל כספים פיקטיביים.
● מהות יחסי העבודה בין בני הזוג חייבת להיבדק הלכה למעשה בקפידת יתר. עם זאת, העובדה שלא שולם שכר כפי שמקובל לשלם לעובד שכיר "אחר" אינה מאיינת יחסי עבודה בהיבט של דיני ביטוח לאומי. עניין תשלום השכר הוא רק פרמטר אחד במסגרת בדיקה זו.
● שכר המשולם לעובד משמש אותו בעיקר לצורכי ביתו ומשפחתו. כך היה גם במקרה דנן - האישה קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית, וזאת אף שהשכר כשכר לא הועבר לה ולא הופקד בחשבונה [מה גם שבסקטור הרלוונטי - בני הזוג הם חרדים - במרבית המקרים כלל אין חשבון בנק על שם האישה - א"צ, ח"ח וי"ח].
● בנסיבות המקרה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואושרה תביעת המבוטחת לדמי אבטלה.
בשולי הדברים
למרות פסק דין אזורי זה יש לדעתנו לראותו כחריג ולא ככלל, ומומלץ למי שמעסיק את בן זוגו בעסק משפחתי ליצור מערכת יחסי עובד ומעביד מוקפדת, כולל העברת המשכורת לחשבון העובד בבנק מדי חודש בחודשו.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
