דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
ביום 11 באוגוסט 2013 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 350-05-11) בעניין אביגיל גילה חזן (להלן: "המבוטחת") כי בינה לבין בעלה (להלן: "המבוטח") התקיימו יחסי עובד ומעביד ולכן היא זכאית לתשלום דמי אבטלה, אף על פי שלא היה לה חשבון בנק ולא היו הוכחות להפקדת שכר בגין עבודתה.
רקע
כאשר בן משפחה עובד כשכיר בעסק של בן משפחה אחר (שאינו מאוגד כחברה) הוא נחשב שכיר של בן המשפחה המעסיק, אם העבודה נעשית באופן סדיר ואילולא עשה אותה בן המשפחה אזי היה עושה אותה עובד אחר.
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אינו כולל בני זוג בהגדרה שלעיל, ומכאן מפרש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כי במקרה של העסקת בן זוג על ידי בן זוג אחר, עליהם למלא את מלוא המבחנים של יחסי עובד ומעביד לרבות שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, ועדיף לחשבון אישי בבנק. רק בהתקיים מלוא מבחני עובד ומעביד יאושרו דמי אבטלה.
רקע עובדתי
● המבוטחת הייתה נשואה למבוטח, סוכן ביטוח. בשנת 1997 הם פתחו יחד סוכנות ביטוח. המבוטחת שימשה מזכירתו, בגדר של עזרה משפחתית בלבד.
● החל משנת 2008 עברה המבוטחת הכשרות מטעם חברות הביטוח והחלה לעסוק בעצמה בכל הדרוש, כולל טיפול בתביעות של לקוחות.
● מעתה החל הבעל לדווח עליה לרשויות כעובדת לפי שכר מינימום ואף פתח קרן השתלמות על שמה והפקיד בה כספים. המבוטחת לא קיבלה תשלום משכורת בפועל אך קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית ולצרכיה האישיים.
● בחלוף שנתיים נכנסו בני הזוג להליכי גירושין. המבוטחת התפטרה מעבודתה ודרשה דמי אבטלה. המל"ל דחה את התביעה בטענת היעדר יחסי עובד ומעביד, בעיקר בשל אי קבלת שכר אך גם בשל היעדר רישום נוכחות, אי קבלת ימי חופשה ומחלה וכדומה.
החלטת בית הדין האזורי
● בית הדין מקבל את התיאור העובדתי וההתפתחות המקצועית והתעסוקתית של האישה לאורך השנים כמתואר לעיל, כל זאת על אף סתירות רבות בעדויות שני בני הזוג.
● הפסקת עבודתה הקשורה לגירושין וגובה השכר המדווח מלמדים שלא היה ניסיון לקבל כספים פיקטיביים.
● מהות יחסי העבודה בין בני הזוג חייבת להיבדק הלכה למעשה בקפידת יתר. עם זאת, העובדה שלא שולם שכר כפי שמקובל לשלם לעובד שכיר "אחר" אינה מאיינת יחסי עבודה בהיבט של דיני ביטוח לאומי. עניין תשלום השכר הוא רק פרמטר אחד במסגרת בדיקה זו.
● שכר המשולם לעובד משמש אותו בעיקר לצורכי ביתו ומשפחתו. כך היה גם במקרה דנן - האישה קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית, וזאת אף שהשכר כשכר לא הועבר לה ולא הופקד בחשבונה [מה גם שבסקטור הרלוונטי - בני הזוג הם חרדים - במרבית המקרים כלל אין חשבון בנק על שם האישה - א"צ, ח"ח וי"ח].
● בנסיבות המקרה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואושרה תביעת המבוטחת לדמי אבטלה.
בשולי הדברים
למרות פסק דין אזורי זה יש לדעתנו לראותו כחריג ולא ככלל, ומומלץ למי שמעסיק את בן זוגו בעסק משפחתי ליצור מערכת יחסי עובד ומעביד מוקפדת, כולל העברת המשכורת לחשבון העובד בבנק מדי חודש בחודשו.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
