דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
ביום 11 באוגוסט 2013 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 350-05-11) בעניין אביגיל גילה חזן (להלן: "המבוטחת") כי בינה לבין בעלה (להלן: "המבוטח") התקיימו יחסי עובד ומעביד ולכן היא זכאית לתשלום דמי אבטלה, אף על פי שלא היה לה חשבון בנק ולא היו הוכחות להפקדת שכר בגין עבודתה.
רקע
כאשר בן משפחה עובד כשכיר בעסק של בן משפחה אחר (שאינו מאוגד כחברה) הוא נחשב שכיר של בן המשפחה המעסיק, אם העבודה נעשית באופן סדיר ואילולא עשה אותה בן המשפחה אזי היה עושה אותה עובד אחר.
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אינו כולל בני זוג בהגדרה שלעיל, ומכאן מפרש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כי במקרה של העסקת בן זוג על ידי בן זוג אחר, עליהם למלא את מלוא המבחנים של יחסי עובד ומעביד לרבות שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, ועדיף לחשבון אישי בבנק. רק בהתקיים מלוא מבחני עובד ומעביד יאושרו דמי אבטלה.
רקע עובדתי
● המבוטחת הייתה נשואה למבוטח, סוכן ביטוח. בשנת 1997 הם פתחו יחד סוכנות ביטוח. המבוטחת שימשה מזכירתו, בגדר של עזרה משפחתית בלבד.
● החל משנת 2008 עברה המבוטחת הכשרות מטעם חברות הביטוח והחלה לעסוק בעצמה בכל הדרוש, כולל טיפול בתביעות של לקוחות.
● מעתה החל הבעל לדווח עליה לרשויות כעובדת לפי שכר מינימום ואף פתח קרן השתלמות על שמה והפקיד בה כספים. המבוטחת לא קיבלה תשלום משכורת בפועל אך קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית ולצרכיה האישיים.
● בחלוף שנתיים נכנסו בני הזוג להליכי גירושין. המבוטחת התפטרה מעבודתה ודרשה דמי אבטלה. המל"ל דחה את התביעה בטענת היעדר יחסי עובד ומעביד, בעיקר בשל אי קבלת שכר אך גם בשל היעדר רישום נוכחות, אי קבלת ימי חופשה ומחלה וכדומה.
החלטת בית הדין האזורי
● בית הדין מקבל את התיאור העובדתי וההתפתחות המקצועית והתעסוקתית של האישה לאורך השנים כמתואר לעיל, כל זאת על אף סתירות רבות בעדויות שני בני הזוג.
● הפסקת עבודתה הקשורה לגירושין וגובה השכר המדווח מלמדים שלא היה ניסיון לקבל כספים פיקטיביים.
● מהות יחסי העבודה בין בני הזוג חייבת להיבדק הלכה למעשה בקפידת יתר. עם זאת, העובדה שלא שולם שכר כפי שמקובל לשלם לעובד שכיר "אחר" אינה מאיינת יחסי עבודה בהיבט של דיני ביטוח לאומי. עניין תשלום השכר הוא רק פרמטר אחד במסגרת בדיקה זו.
● שכר המשולם לעובד משמש אותו בעיקר לצורכי ביתו ומשפחתו. כך היה גם במקרה דנן - האישה קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית, וזאת אף שהשכר כשכר לא הועבר לה ולא הופקד בחשבונה [מה גם שבסקטור הרלוונטי - בני הזוג הם חרדים - במרבית המקרים כלל אין חשבון בנק על שם האישה - א"צ, ח"ח וי"ח].
● בנסיבות המקרה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואושרה תביעת המבוטחת לדמי אבטלה.
בשולי הדברים
למרות פסק דין אזורי זה יש לדעתנו לראותו כחריג ולא ככלל, ומומלץ למי שמעסיק את בן זוגו בעסק משפחתי ליצור מערכת יחסי עובד ומעביד מוקפדת, כולל העברת המשכורת לחשבון העובד בבנק מדי חודש בחודשו.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
