דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
דמי אבטלה - אישה הוכרה כעובדת אצל בעלה למרות היעדר תשלום שכר בפועל
ביום 11 באוגוסט 2013 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 350-05-11) בעניין אביגיל גילה חזן (להלן: "המבוטחת") כי בינה לבין בעלה (להלן: "המבוטח") התקיימו יחסי עובד ומעביד ולכן היא זכאית לתשלום דמי אבטלה, אף על פי שלא היה לה חשבון בנק ולא היו הוכחות להפקדת שכר בגין עבודתה.
רקע
כאשר בן משפחה עובד כשכיר בעסק של בן משפחה אחר (שאינו מאוגד כחברה) הוא נחשב שכיר של בן המשפחה המעסיק, אם העבודה נעשית באופן סדיר ואילולא עשה אותה בן המשפחה אזי היה עושה אותה עובד אחר.
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אינו כולל בני זוג בהגדרה שלעיל, ומכאן מפרש המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כי במקרה של העסקת בן זוג על ידי בן זוג אחר, עליהם למלא את מלוא המבחנים של יחסי עובד ומעביד לרבות שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, ועדיף לחשבון אישי בבנק. רק בהתקיים מלוא מבחני עובד ומעביד יאושרו דמי אבטלה.
רקע עובדתי
● המבוטחת הייתה נשואה למבוטח, סוכן ביטוח. בשנת 1997 הם פתחו יחד סוכנות ביטוח. המבוטחת שימשה מזכירתו, בגדר של עזרה משפחתית בלבד.
● החל משנת 2008 עברה המבוטחת הכשרות מטעם חברות הביטוח והחלה לעסוק בעצמה בכל הדרוש, כולל טיפול בתביעות של לקוחות.
● מעתה החל הבעל לדווח עליה לרשויות כעובדת לפי שכר מינימום ואף פתח קרן השתלמות על שמה והפקיד בה כספים. המבוטחת לא קיבלה תשלום משכורת בפועל אך קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית ולצרכיה האישיים.
● בחלוף שנתיים נכנסו בני הזוג להליכי גירושין. המבוטחת התפטרה מעבודתה ודרשה דמי אבטלה. המל"ל דחה את התביעה בטענת היעדר יחסי עובד ומעביד, בעיקר בשל אי קבלת שכר אך גם בשל היעדר רישום נוכחות, אי קבלת ימי חופשה ומחלה וכדומה.
החלטת בית הדין האזורי
● בית הדין מקבל את התיאור העובדתי וההתפתחות המקצועית והתעסוקתית של האישה לאורך השנים כמתואר לעיל, כל זאת על אף סתירות רבות בעדויות שני בני הזוג.
● הפסקת עבודתה הקשורה לגירושין וגובה השכר המדווח מלמדים שלא היה ניסיון לקבל כספים פיקטיביים.
● מהות יחסי העבודה בין בני הזוג חייבת להיבדק הלכה למעשה בקפידת יתר. עם זאת, העובדה שלא שולם שכר כפי שמקובל לשלם לעובד שכיר "אחר" אינה מאיינת יחסי עבודה בהיבט של דיני ביטוח לאומי. עניין תשלום השכר הוא רק פרמטר אחד במסגרת בדיקה זו.
● שכר המשולם לעובד משמש אותו בעיקר לצורכי ביתו ומשפחתו. כך היה גם במקרה דנן - האישה קיבלה כספים מבעלה לצורכי הבית, וזאת אף שהשכר כשכר לא הועבר לה ולא הופקד בחשבונה [מה גם שבסקטור הרלוונטי - בני הזוג הם חרדים - במרבית המקרים כלל אין חשבון בנק על שם האישה - א"צ, ח"ח וי"ח].
● בנסיבות המקרה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואושרה תביעת המבוטחת לדמי אבטלה.
בשולי הדברים
למרות פסק דין אזורי זה יש לדעתנו לראותו כחריג ולא ככלל, ומומלץ למי שמעסיק את בן זוגו בעסק משפחתי ליצור מערכת יחסי עובד ומעביד מוקפדת, כולל העברת המשכורת לחשבון העובד בבנק מדי חודש בחודשו.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)


ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
