האם מעסיק אשר הודיע לעובדיו כי הכין את שכרם במועד, יחויב בהלנת שכר אם אחד העובדים לא התייצב לקחת את שכרו?
סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע, כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש, ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.
"שכר מולן" אשר עליו משולם פיצוי הלנת שכר עפ"י סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר, הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע (סעיף 1 לחוק הגנת השכר), כאשר ה"יום הקובע" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה.
יודגש, כי שכר ייחשב למולן רק אם אינו משולם עד למועד האחרון לתשלומו, משמע, 9 בחודש לאחר תום החודש שבעדו הוא משולם. שכר שמשולם לאחר 9 לחודש נחשב שכר מולן. תקופת ההלנה מחושבת החל מהמועד המקורי לתשלום השכר, הוא סוף החודש שבעבורו הוא משתלם.
יחד עם זאת יצוין, כי בהתאם לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, מעביד אשר הכין תשלום לעובד והודיע לו על כך, יצא ידי חובתו אף אם העובד לא בא לקבל את התשלום (דב"ע (ת"א) לב/95-9 סולל בונה בע"מ נ' יהודה גוז).
עוד קבעה הפסיקה, כי תום הלב הנדרש מן הצדדים ליחסי העבודה אינו נחלת המעסיק בלבד, ואין הוא נעצר אצלו. משכך, אין להטיל רק לפתחו של המעסיק את אי תשלום השכר במועד, ובפרט שהכין את התשלום במועד והודיע לעובד על כך (דמ 3906/09 אנדרייב לובוב נ' יורם רג'ואן החזקות בע"מ).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
