הערת אזהרה: חמשת המדינות עם כמות העיקולים הגדולה ביותר בארה"ב

במקום השלישי נמצאת אוהיו (OHIO) עם יחס של בית מעוקל על כל 584 בתים. אוהיו מדורגת במקום השלישי ו"המכובד" למרות שחלה ירידה של 27% בכמות הבתים המעוקלים ביחס לאפריל
דניאל קביליו | (6)

לאחר שבשבוע שעבר פרסמנו כי יזמי נדל"ן רבים מאוכזבים מהיצע הנמוך של בתים מעוקלים בארה"ב ( לכתבה המלאה) היום רשת מרקט ווטש מפרסמת את חמשת המדינות בהן שיעורי העיקולים על בתים מהגבוהים בארה"ב.

במקום החמישי עם יחס של בית מעוקל אחד על כל 600 בתים קיימים נמצאת דרום קרולניה . למרות שחלה ירידה של 1.6% בכמות הבתים המעוקלים ו-11% ביחס לשנה שעברה, המדינה ממוקמת חמישית בין המדינות בעלות שיעורי העיקולים הגבוהים ביותר.

את המקום הרביעי תופסת מרילנד עם יחס של בית מעוקל על כל 587 בתים במדינה. סטטיסטית כמות העיקולים עלתה ב-11% ביחס לחודש אפריל ו-134% ביחס לחודש מאי של השנה שעברה. לעומת הנתון המדאיג המשרד למשרם אוכלוסין בארה"ב מאמין כי ההכנסה החציונית למשק בית במדינה היא בין הגבוהות בארה"ב.

במקום השלישי נמצאת אוהיו עם יחס של בית מעוקל על כל 584 בתים. אוהיו מדורגת במקום השלישי ו"המכובד" למרות שחלה ירידה של 27% בכמות הבתים המעוקלים ביחס לאפריל ו-15% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. באוהיו אוכלוסיה המונה 11.5 מיליון נפשות - מקום 7 בארה"ב.

במקום השני, ובקפיצה משמעותית ביחס למדינות הקודמות נמצאת נאבדה עם יחס של בית מעוקל אחד על כל 305 בתים קיימים. סטטיסטית כמות העיקולים עלו ב-17% ביחס לחודש הקודם ו-1.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. שטח המדינה נאמד ב-286 אלף קמ"ר (ישראל 22 אלף קמ"ר).

במקום הראשון נמצאת פלורידה עם יחס של בית מעוקל על כל 302 בתים קיימים. ביחס לחודש אפריל שיעור הבתים המעוקלים קפץ ב-20% ו-12% ביחס לתקופה הנוכחית אשתקד. מספר הבתים המעוקלים בפלורידה הוא גדול פי שלושה מהממוצע המדינתי הכללי. "בית המשפט שלנו מלא עד אפס מקום" אמר קארי פרנקל, קבלן מפלורידה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הזרקור 15/06/2013 07:17
    הגב לתגובה זו
    כשכותבים זאת פעמיים זו כבר לא טעות אלא חוסר ידיעה: חמש המדינות ולא חמשת המדינות.יש אצלכם עורך לשוני או שגם הוא שייך לדור ה"כזה, כאילו, סבבה ועושה לי"
  • 5.
    חשבתי 14/06/2013 20:42
    הגב לתגובה זו
    שאח"כ יופיעו בכלבוטק עם טלפונים מנותקים...
  • 4.
    גדווווווווווווווווול (ל"ת)
    יודע דבר 14/06/2013 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוהיו היא מקום לא טוב להשקעה (ל"ת)
    נדל"ן 14/06/2013 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 14/06/2013 19:00
    הגב לתגובה זו
    ענק, האמת אפשר לעשות שם 12% בשקקט
  • 1.
    מוישה 14/06/2013 18:58
    הגב לתגובה זו
    אבל אומר שהירוויח
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

חץ 3
צילום: דוברות משרד הביטחון

3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים

המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון


ליאור דנקנר |

חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת

ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת. 

חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.

לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.


הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי

האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.

בחודשים שלאחר הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.