שקט, מתמתחים: וולוו מעדכנת את כל הדגמים, כמעט

וולוו מציגה מתיחות פנים לשניים מקווי הדגמים שלה – מכוניות המנהלים עם ה-S80, ה-V70 וה-XC70, ואת הקו המשפחתי-גדול-פרמיום עם ה-S60, ה-V60 וה-XC60
עמרי ספיר |

קצת אחרי שוולוו V40, מחליפת ה-S40 וה-C30, הוצגה (ונחתה כאן ממש השבוע) – מתעדכנות סדרות ה-60 וה-80. זאת אומרת שוולוו מעדכנת לא פחות מ-6 דגמים בבת אחת (על הנייר) – את ה-S60, ה-V60 (גרסת הסטיישן של ה-S60), גרסת הכלאיים פלאג-אין של ה-V60 וה-XC60, ואת וולוו S80, ה-V70 (גרסת הסטיישן) ואת ה-XC70 (גרסת הפנאי). בפועל, חולקת השישייה את אותה פלטפורמה והדימיון בין הדגמים בכל סדרה (או צביר, כפי שוולוו מכנה זאת) רב והם מהווים למעשה תצורות שונות של אותו הדגם.
 

60
את הטיפוס במעלה קו הדגמים נתחיל עם צביר ה-60, אשר כל חבריו משווקים גם בישראל. ב-S60 וב-V70 ניתן לראות עיצוב חדש לחזית שמקנה דווקא מראה סולידי יותר. הפנסים הקדמיים, שהיו מפוצלים עד כה, חוברו לצורה בודדת. ההשראה, כך וולוו, נשענת על צורת עיניהם של זאבים. לפנסים מלפנים (וגם מאחור ב-S) נוספו גם נורות LED לנסיעה ביום. אצל ה-XC60 מנסים המעצבים ליצור תחושה של רוחב ונוכחות, כיאה לרכב פנאי.
מבפנים, עודכנו וסודרו מחדש צבירי לחצנים בקונסולה, ולשלושת הדגמים נוספו גם מושבים ספורטיביים עם נוחות משופרת. אל כולם מצטרפת מערכת בידור ומידע עדכנית עם יכולת חיבור לאינטרנט (דור 3 או 4) ואף אפשרות לספק אינטרנט אלחוטי לנוסעים ברכב.
 
 
וולוו XC60

עוד ברשימת האבזור – אפשרות להעברת הילוכים (בגרסאות האוטומטיות, כמובן) באמצעות מנופים מאחורי ההגה, כאשר את האחרון ניתן גם להזמין עם אפשרות לחימום עבור מי שידיו נוטות לקפוא בימים (או בארצות) קרים במיוחד. מערכת חדשה תסייע בנסיעה בכבישים חשוכים, ותנמיך את עוצמת הפנסים כשתזהה כלי רכב מתקרבים, כך שתוכלו להישאר על מצב של אורות גבוהים בכל עת. ב-XC60 נוספו גם לרשימת האבזור חישוקי 20 אינץ'.

בתחום ההנעות התמקדו המהנדסים בשיפורים בתחומי צריכת הדלק ופליטת המזהמים. בכל הנוגע לגרסאות המשווקות אצלנו כיום, ההבדלים נמצאים בפליטת המזהמים של מנוע הדיזל (D3) שב-S60 וב-V70, וכן ב-D5 אשר משווק ב-XC60. אצל לוגמי הבנזין, שופרה צריכת הדלק במנועי ה-T3 וה-T4 (אצלנו משווק רק ה-T4) כשבסדאן היא עומדת כעת על 14.7 ק"מ לליטר בממוצע (לעומת 13.5 עד כה) ובסטיישן על 13.8 ק"מ לליטר.
 
 
וולוו V70

80
בגזרת הקו הסאלוני, מתוכו רק ה-S80 משווקת כיום בישראל, נרשמים שינויים דומים בסך הכל. עיצוב חדש לפגושים הקדמי והאחורי נועד לתת תחושה של רוחב ב-S וב-V, וגריל חדש יספק מראה קשוח יותר ב-XC60.
צריכת הדלק בגרסת ה-T4 של ה-S80, המשווקת אצלנו כיום, שופרה ועומדת על 14 ק"מ לליטר בממוצע לעומת 13.5 עד כה. בדיזל (D3) שופרה פליטת המזהמים.
גם כאן תמצאו את הטכנולוגיות המשודרגות, עם מערכת הבידור והמידע, מנופים להעברת הילוכים, גלגל הגה מחומם וכו'. אה, וגם חישוקי 19 אינץ' חדשים ב-S.

2014
וולוו מגדירה את השינויים כמיועדים לשנת הדגם 2014. בפועל, זה אומר שהשיווק צפוי להתחיל עוד השנה – גם אצלנו. כמו כן, עם העדכון עשוי הייבוא המקומי של ה-V70 ושל ה-XC70 להתחדש לאחר שהופסק לפני זמן מה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.