דעה

מי ומה הוא ה- QR? הכירו את הקוד הכי כייפי בסביבה

זה נראה כמו קוביה משונה בשחור לבן אבל למעשה מדובר בברקוד שמאפשר לקשר כל דבר בסביבה שלכם לאינטרנט. מורד שטרן מסביר על מה המהומה
מורד שטרן | (2)

בתקופה האחרונה מסתובב באאאז חדשה באוויר. עדיין לא כולם נחשפו, או מבינים בדיוק למה בדיוק מילת הבאאאז הזו מתכוונת, אז הנה הזדמנות נהדרת ליישר קו עם טרנד מגניב הזה שכדאי, וכיף, להכיר.

מדובר במונח קוד קיו.אר (QR Code) המתייחס בסך הכול לקוד ריבועי בצבעי שחור ולבן. את הקוד הזה כל אחד יכול ליצור לבד, והכי חשוב בחינם. (נסו כאן). כל בעל סמארטפון יכול לצלם את הקוד בעזרת אפליקציה ייעודית ולפענח את הקוד. פענוח הקוד פירושו: זיהוי הטקסט שמאחורי הקוד, המספר או, ופה גם טמון הפוטנציאל הגדול - מעבר לקישור שהקוד שומר.

כמו שלל המוצרים בסופר, שעליהם כבר התרגלנו לראות ברקוד, כך מאפשר קוד הקיו.אר לקשר כל דבר סביבנו לאינטרנט. כשאני כותב "כל דבר" אני אכן מתכוון לכל דבר. רק בחודש האחרון החליט אדם לקעקע על עצמו קוד קיואר על הגוף ואדם אחר החליט להציג קוד שכזה על המצבה של אמו ולקשר את המבקרים אותה לאתר לזכרה.

השימוש בקוד הזה הולך והופך יותר ויותר נפוץ בגלל שלוש סיבות טובות:

1.הסמארטפונים הולכים ונהיים נפוצים יותר: כל סארטפון שכזה כולל במפרט שלו מצלמה שיכולה לסרוק את הקוד ואפליקציה שיודעת לפענח את הקוד. רוב האפליקציות שיודעות לפענח את הקוד הן חינמיות להורדה, וקיימות עבור כל מערכות ההפעלה הסלולאריות.

2.הרצון לגשר על הפער בין העולם הווירטואלי למציאות: בעוד העולם הווירטואלי הופך לשטח פעולה נהדר עבור חברות וארגונים (בהקשר ישיר לפריחת הרשתות החברתיות), שימוש מושכל בקוד הזה יאפשר הרחבה והגדלה של השפעת המותג בדרכים חדשות ויצירתיות, לא רק כאשר הגולש נמצא מול מסך המחשב, אלא גם כאשר הוא הולך ברחוב.

3.המימוש של הקוד הזה הוא זול וקל להפליא: כל אחד יכול להפיק עבור עצמו קוד כזה בחינם, כל אחד יכול להדפיס אותו ו...זהו. נסו בעצמכם, זה באמת כיף.

שימוש מושכל ומתוחכם יותר בקוד הזה גם יאפשר לבעליו לעקוב אחרי מספר הפעמים שהקוד נסרק, לשנות את הכתובת אליה מפנה הקוד (מבלי לשנות את הקוד עצמו, שלעיתים קרובות לא יהיה ניתן לשינוי כי הוא יוצג כפרינט), ואפילו ליצור קוד קיו.אר אחד עבור אפליקציה שיצר ל-2 מערכות הפעלה סלולריות שונות (אנדרואיד או אייפון) כאשר הסריקה של הקוד תוביל את המשתמש לחנות האפליקציות המתאימה למכשיר האישי שלו לפי זיהוי אוטומאטי.

כמו בהרבה תחומים, מילת המפתח היא יצירתיות. קוד הקיו.אר מאפשר לנו להשתמש בו במגוון דרכים שונות וכמו תמיד ככל שהיצירתיות תהיה גבוהה יותר ובעלת ערך גבוה יותר, כך השימוש בקוד יהיה מוצלח ואפקטיבי יותר.

אם כבר רצתם ליצור קוד כזה משלכם ועכשיו אתם מחפשים רעיונות איפה אתם יכולים להציג את הקוד הזה, תעיפו מבט בסרטון הבא שמציג 37 דוגמאות לתצוגות שונות של הקוד. לצפיה בסרט לחצו כאן.

מורד שטרן הוא בעל הבלוג הטכנולוגי Usability Talking

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממש סקופ !! אתם באיחור של חצי שנה ... (ל"ת)
    יואב 24/07/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 24/07/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    ולא לקרוא את האדם המשעמם הזה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).