דעה

מי ומה הוא ה- QR? הכירו את הקוד הכי כייפי בסביבה

זה נראה כמו קוביה משונה בשחור לבן אבל למעשה מדובר בברקוד שמאפשר לקשר כל דבר בסביבה שלכם לאינטרנט. מורד שטרן מסביר על מה המהומה
מורד שטרן | (2)

בתקופה האחרונה מסתובב באאאז חדשה באוויר. עדיין לא כולם נחשפו, או מבינים בדיוק למה בדיוק מילת הבאאאז הזו מתכוונת, אז הנה הזדמנות נהדרת ליישר קו עם טרנד מגניב הזה שכדאי, וכיף, להכיר.

מדובר במונח קוד קיו.אר (QR Code) המתייחס בסך הכול לקוד ריבועי בצבעי שחור ולבן. את הקוד הזה כל אחד יכול ליצור לבד, והכי חשוב בחינם. (נסו כאן). כל בעל סמארטפון יכול לצלם את הקוד בעזרת אפליקציה ייעודית ולפענח את הקוד. פענוח הקוד פירושו: זיהוי הטקסט שמאחורי הקוד, המספר או, ופה גם טמון הפוטנציאל הגדול - מעבר לקישור שהקוד שומר.

כמו שלל המוצרים בסופר, שעליהם כבר התרגלנו לראות ברקוד, כך מאפשר קוד הקיו.אר לקשר כל דבר סביבנו לאינטרנט. כשאני כותב "כל דבר" אני אכן מתכוון לכל דבר. רק בחודש האחרון החליט אדם לקעקע על עצמו קוד קיואר על הגוף ואדם אחר החליט להציג קוד שכזה על המצבה של אמו ולקשר את המבקרים אותה לאתר לזכרה.

השימוש בקוד הזה הולך והופך יותר ויותר נפוץ בגלל שלוש סיבות טובות:

1.הסמארטפונים הולכים ונהיים נפוצים יותר: כל סארטפון שכזה כולל במפרט שלו מצלמה שיכולה לסרוק את הקוד ואפליקציה שיודעת לפענח את הקוד. רוב האפליקציות שיודעות לפענח את הקוד הן חינמיות להורדה, וקיימות עבור כל מערכות ההפעלה הסלולאריות.

2.הרצון לגשר על הפער בין העולם הווירטואלי למציאות: בעוד העולם הווירטואלי הופך לשטח פעולה נהדר עבור חברות וארגונים (בהקשר ישיר לפריחת הרשתות החברתיות), שימוש מושכל בקוד הזה יאפשר הרחבה והגדלה של השפעת המותג בדרכים חדשות ויצירתיות, לא רק כאשר הגולש נמצא מול מסך המחשב, אלא גם כאשר הוא הולך ברחוב.

3.המימוש של הקוד הזה הוא זול וקל להפליא: כל אחד יכול להפיק עבור עצמו קוד כזה בחינם, כל אחד יכול להדפיס אותו ו...זהו. נסו בעצמכם, זה באמת כיף.

שימוש מושכל ומתוחכם יותר בקוד הזה גם יאפשר לבעליו לעקוב אחרי מספר הפעמים שהקוד נסרק, לשנות את הכתובת אליה מפנה הקוד (מבלי לשנות את הקוד עצמו, שלעיתים קרובות לא יהיה ניתן לשינוי כי הוא יוצג כפרינט), ואפילו ליצור קוד קיו.אר אחד עבור אפליקציה שיצר ל-2 מערכות הפעלה סלולריות שונות (אנדרואיד או אייפון) כאשר הסריקה של הקוד תוביל את המשתמש לחנות האפליקציות המתאימה למכשיר האישי שלו לפי זיהוי אוטומאטי.

כמו בהרבה תחומים, מילת המפתח היא יצירתיות. קוד הקיו.אר מאפשר לנו להשתמש בו במגוון דרכים שונות וכמו תמיד ככל שהיצירתיות תהיה גבוהה יותר ובעלת ערך גבוה יותר, כך השימוש בקוד יהיה מוצלח ואפקטיבי יותר.

אם כבר רצתם ליצור קוד כזה משלכם ועכשיו אתם מחפשים רעיונות איפה אתם יכולים להציג את הקוד הזה, תעיפו מבט בסרטון הבא שמציג 37 דוגמאות לתצוגות שונות של הקוד. לצפיה בסרט לחצו כאן.

מורד שטרן הוא בעל הבלוג הטכנולוגי Usability Talking

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממש סקופ !! אתם באיחור של חצי שנה ... (ל"ת)
    יואב 24/07/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 24/07/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    ולא לקרוא את האדם המשעמם הזה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי