דעה

מי ומה הוא ה- QR? הכירו את הקוד הכי כייפי בסביבה

זה נראה כמו קוביה משונה בשחור לבן אבל למעשה מדובר בברקוד שמאפשר לקשר כל דבר בסביבה שלכם לאינטרנט. מורד שטרן מסביר על מה המהומה
מורד שטרן | (2)

בתקופה האחרונה מסתובב באאאז חדשה באוויר. עדיין לא כולם נחשפו, או מבינים בדיוק למה בדיוק מילת הבאאאז הזו מתכוונת, אז הנה הזדמנות נהדרת ליישר קו עם טרנד מגניב הזה שכדאי, וכיף, להכיר.

מדובר במונח קוד קיו.אר (QR Code) המתייחס בסך הכול לקוד ריבועי בצבעי שחור ולבן. את הקוד הזה כל אחד יכול ליצור לבד, והכי חשוב בחינם. (נסו כאן). כל בעל סמארטפון יכול לצלם את הקוד בעזרת אפליקציה ייעודית ולפענח את הקוד. פענוח הקוד פירושו: זיהוי הטקסט שמאחורי הקוד, המספר או, ופה גם טמון הפוטנציאל הגדול - מעבר לקישור שהקוד שומר.

כמו שלל המוצרים בסופר, שעליהם כבר התרגלנו לראות ברקוד, כך מאפשר קוד הקיו.אר לקשר כל דבר סביבנו לאינטרנט. כשאני כותב "כל דבר" אני אכן מתכוון לכל דבר. רק בחודש האחרון החליט אדם לקעקע על עצמו קוד קיואר על הגוף ואדם אחר החליט להציג קוד שכזה על המצבה של אמו ולקשר את המבקרים אותה לאתר לזכרה.

השימוש בקוד הזה הולך והופך יותר ויותר נפוץ בגלל שלוש סיבות טובות:

1.הסמארטפונים הולכים ונהיים נפוצים יותר: כל סארטפון שכזה כולל במפרט שלו מצלמה שיכולה לסרוק את הקוד ואפליקציה שיודעת לפענח את הקוד. רוב האפליקציות שיודעות לפענח את הקוד הן חינמיות להורדה, וקיימות עבור כל מערכות ההפעלה הסלולאריות.

2.הרצון לגשר על הפער בין העולם הווירטואלי למציאות: בעוד העולם הווירטואלי הופך לשטח פעולה נהדר עבור חברות וארגונים (בהקשר ישיר לפריחת הרשתות החברתיות), שימוש מושכל בקוד הזה יאפשר הרחבה והגדלה של השפעת המותג בדרכים חדשות ויצירתיות, לא רק כאשר הגולש נמצא מול מסך המחשב, אלא גם כאשר הוא הולך ברחוב.

3.המימוש של הקוד הזה הוא זול וקל להפליא: כל אחד יכול להפיק עבור עצמו קוד כזה בחינם, כל אחד יכול להדפיס אותו ו...זהו. נסו בעצמכם, זה באמת כיף.

שימוש מושכל ומתוחכם יותר בקוד הזה גם יאפשר לבעליו לעקוב אחרי מספר הפעמים שהקוד נסרק, לשנות את הכתובת אליה מפנה הקוד (מבלי לשנות את הקוד עצמו, שלעיתים קרובות לא יהיה ניתן לשינוי כי הוא יוצג כפרינט), ואפילו ליצור קוד קיו.אר אחד עבור אפליקציה שיצר ל-2 מערכות הפעלה סלולריות שונות (אנדרואיד או אייפון) כאשר הסריקה של הקוד תוביל את המשתמש לחנות האפליקציות המתאימה למכשיר האישי שלו לפי זיהוי אוטומאטי.

כמו בהרבה תחומים, מילת המפתח היא יצירתיות. קוד הקיו.אר מאפשר לנו להשתמש בו במגוון דרכים שונות וכמו תמיד ככל שהיצירתיות תהיה גבוהה יותר ובעלת ערך גבוה יותר, כך השימוש בקוד יהיה מוצלח ואפקטיבי יותר.

אם כבר רצתם ליצור קוד כזה משלכם ועכשיו אתם מחפשים רעיונות איפה אתם יכולים להציג את הקוד הזה, תעיפו מבט בסרטון הבא שמציג 37 דוגמאות לתצוגות שונות של הקוד. לצפיה בסרט לחצו כאן.

מורד שטרן הוא בעל הבלוג הטכנולוגי Usability Talking

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ממש סקופ !! אתם באיחור של חצי שנה ... (ל"ת)
    יואב 24/07/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 24/07/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    ולא לקרוא את האדם המשעמם הזה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.