מי ומה הוא ה- QR? הכירו את הקוד הכי כייפי בסביבה
בתקופה האחרונה מסתובב באאאז חדשה באוויר. עדיין לא כולם נחשפו, או מבינים בדיוק למה בדיוק מילת הבאאאז הזו מתכוונת, אז הנה הזדמנות נהדרת ליישר קו עם טרנד מגניב הזה שכדאי, וכיף, להכיר.
מדובר במונח קוד קיו.אר (QR Code) המתייחס בסך הכול לקוד ריבועי בצבעי שחור ולבן. את הקוד הזה כל אחד יכול ליצור לבד, והכי חשוב בחינם.
כמו שלל המוצרים בסופר, שעליהם כבר התרגלנו לראות ברקוד, כך מאפשר קוד הקיו.אר לקשר כל דבר סביבנו לאינטרנט. כשאני כותב "כל דבר" אני אכן מתכוון לכל דבר. רק בחודש האחרון החליט אדם לקעקע על עצמו קוד קיואר על הגוף ואדם אחר החליט להציג קוד שכזה על המצבה של אמו ולקשר את המבקרים אותה לאתר לזכרה.
השימוש בקוד הזה הולך והופך יותר ויותר נפוץ בגלל שלוש סיבות טובות:
1.הסמארטפונים הולכים ונהיים נפוצים יותר: כל סארטפון שכזה כולל במפרט שלו מצלמה שיכולה לסרוק את הקוד ואפליקציה שיודעת לפענח את הקוד. רוב האפליקציות שיודעות לפענח את הקוד הן חינמיות להורדה, וקיימות עבור כל מערכות ההפעלה הסלולאריות.
2.הרצון לגשר על הפער בין העולם הווירטואלי למציאות: בעוד העולם הווירטואלי הופך לשטח פעולה נהדר עבור חברות וארגונים (בהקשר ישיר לפריחת הרשתות החברתיות), שימוש מושכל בקוד הזה יאפשר הרחבה והגדלה של השפעת המותג בדרכים חדשות ויצירתיות, לא רק כאשר הגולש נמצא מול מסך המחשב, אלא גם כאשר הוא הולך ברחוב.
3.המימוש של הקוד הזה הוא זול וקל להפליא: כל אחד יכול להפיק עבור עצמו קוד כזה בחינם, כל אחד יכול להדפיס אותו ו...זהו. נסו בעצמכם, זה באמת כיף.
שימוש מושכל ומתוחכם יותר בקוד הזה גם יאפשר לבעליו לעקוב אחרי מספר הפעמים שהקוד נסרק, לשנות את הכתובת אליה מפנה הקוד (מבלי לשנות את הקוד עצמו, שלעיתים קרובות לא יהיה ניתן לשינוי כי הוא יוצג כפרינט), ואפילו ליצור קוד קיו.אר אחד עבור אפליקציה שיצר ל-2 מערכות הפעלה סלולריות שונות (אנדרואיד או אייפון) כאשר הסריקה של הקוד תוביל את המשתמש לחנות האפליקציות המתאימה למכשיר האישי שלו לפי זיהוי אוטומאטי.
כמו בהרבה תחומים, מילת המפתח היא יצירתיות. קוד הקיו.אר מאפשר לנו להשתמש בו במגוון דרכים שונות וכמו תמיד ככל שהיצירתיות תהיה גבוהה יותר ובעלת ערך גבוה יותר, כך השימוש בקוד יהיה מוצלח ואפקטיבי יותר.
אם כבר רצתם ליצור קוד כזה משלכם ועכשיו אתם מחפשים רעיונות איפה אתם יכולים להציג את הקוד הזה, תעיפו מבט בסרטון הבא שמציג 37 דוגמאות לתצוגות שונות של הקוד.
מורד שטרן הוא בעל הבלוג הטכנולוגי
- 2.ממש סקופ !! אתם באיחור של חצי שנה ... (ל"ת)יואב 24/07/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 24/07/2011 12:00הגב לתגובה זוולא לקרוא את האדם המשעמם הזה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
