יח"צ - ניהול יחסים או ניהול עסקים? תהיות על המקצוע - והאפשרות לשנות
העובדה כי תחום יחסי הציבור עדיין לא נתפס כתחום המגלגל מחזורי ענק והעובדה כי בהשקעה קטנה יחסית יכול להפוך כל תקציבאי זב חוטם, עיתונאי מאותגר שכר או עורך מתוסכל בנקאית לבעל משרד יחסי ציבור, משאירים את המנהלים המקצועיים מחוץ לעולם העסקי של תחום יחסי הציבור.
אילן שילוח משך את איריס בק מאורנג' ומושיק תאומים שאב את מיכל המאירי מתנובה לתוך עולם הפרסום, בשכר מנכ"ל, מצנח זהב, מעמד נכבד ואתגרים חדשים. אך עולם יחסי הציבור עודו מסתפק במנהלים שהם בדרך כלל עיתונאים בדימוס, שהרזומה הניהולי שלהם לרוב מסתכם בניהול תיקיות הקבצים במחשב הרופס (אנדרטה בינארית לסדרת הקיצוצים האחרונה במערכת העיתון), או תקציבאים לשעבר, שהפסגה הניהולית שלהם לרוב הייתה הפקת מסיבת עיתונאים עתירת כתבים מנומנמים.
בתחום יחסי הציבור נפגוש לרוב משרדים שהם ONE MAN SHOW בראשם עומדים שליטים טוטליטריים שיצרו סביבם מעגל של תקציבאים/עוזרים אישיים/רובוטים משובטים בדמות האב הקדמון. המשרדים האלה בדרך כלל סובלים מתרבות ניהולית ריכוזית וצנטרליסטית אשר תתמקד בטיפוח מערכות יחסים אישיות עם הלקוחות ופחות בהשקעה במטודות תזרימיות ותהליכים ניהוליים בHזוריים רוחביים ומדידים.
על מנת לעמוד באתגרים של התחום המתפתח בגרף אנכי חד,יצטרכו רבים לפתור את סוגיית הניהול המקצועי. משרדים רבים כבר מונים עשרות עובדים, חלקם אף מחזיקים בחברות בנות כאלה ואחרות ועל מנת להמשיך ולהתפתח צריך לבנות יעדים, אסטרטגיה ותהליכים מובנים ומקצועיים.
גם שימור העובדים הוא תחום הדורש התייחסות מקצועית יותר, משימור על בסיס עלות שכר בלבד הנותן עדיפות למרבה במחיר, השימור יצטרך להשתנות ולהיות מושתת על תנאים כוללים, על יכולת לבנות לעובד אופק ניהולי, על סביבת עבודה נעימה ותומכת ועל רווחה, ימי כיף וגיבוש.
לצערנו, התדמית של הענף היא עדיין תדמית של תרבות ניהולית המאופיינת בכיבוי שריפות, בצרחות אימתניות במסדרונות החברה ובתרבות נדידה כלהקות אווזים נודדות של עובדים שחוקים ממשרד למשרד ומבוסית צווחנית אחת לבוס נוירוטי והפכפך אחר.
חשוב לזכור כי בסופו של יום,עסקים קמים ונופלים על ניהול, לא רק על הכישרון היצירתי או על הקשרים החמים עם עיתונאי כזה או אחר.
אם אנו, הדור שבו יחסי ציבור הפכו ממילה גסה לשירות חובה לכל פוליטיקאי, חבר כנסת, חברה מסחרית, בורסאית, פרטית, פילנתרופית, לעסקים קטנים וגדולים צעירים וזקנים, אם נשכיל להפנים זאת וננסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהדרך שעשה עולם הפרסום,מתקופת 'דור המייסדים' - אליעזר ז'ורבין, אברהם לוינסון, חיים פלד, אמנון אריאלי ודומיהם שיצרו את התשתית המקצועית ל"דור הזהב" שבא אחריהם-חומסקי,כידון, תאומים, שילוח, באומן, ראובני וכו'... הדור שהשכיל למקצע ולהפוך אומנות, יצירתיות ו'פוייליש ביזנס' כמו שאהבו לקרוא לזה זקני השבט, לביזנס עסקי טהור ששווה מיליונים, אם נפנים להתפתח אולי נצליח גם אנחנו!.
גילי כהן הוא יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G GROUP
- 14.יאיר 12/02/2011 19:41הגב לתגובה זווזהו האתגר האמיתי של אנשי יחסי הציבור. מסר אסטרטגיה תקשורתית http://www.public-relations.org.il
- 13.אחד שיודע 25/01/2011 11:21הגב לתגובה זובושה. מעולם לא כתב קומוניקט!
- 12.אחד מבפנים 25/01/2011 09:58הגב לתגובה זואו שמתפטרים או שגורמים להם לפטר כדי לקבל את בפיצויים איזה שטויות שאצלנו טוב... צא למסדרונות אולי תקבל קצת תמונה אחרת!
- 11.לצערנו במסדרונות שלך כלום ממה שכתבת לא מיושם ויותר מכך (ל"ת)עובדת ב G GROUP 25/01/2011 09:47הגב לתגובה זו
- 10.צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים (ל"ת)גילי יכול לרשום על זה פטנט! 24/01/2011 19:46הגב לתגובה זו
- 9.ליה 24/01/2011 19:29הגב לתגובה זוהחל מההגדרה הראשונית של: "העובדה כי בהשקעה קטנה יחסית..יכול להפוך כל יחצן מועדונים לבעל משרד יחסי ציבור.."
- 8.טוטאליטרי במיטבו! 24/01/2011 19:24הגב לתגובה זומר כהן היקר, איך קיימת בך התעוזה לשים עצמך בין הגדולים? בין אנשים שעשו באמת משהו בחייהם, שהניעו ועודם מניעים גלגלים, בעוד שאתה רוכב על השם של ג.יפית בדרכך לעוד לקוחות-פח לא מרוצים. שב בצד בשקט, גם לנהל אתה לא יודע. רק לפרוש משנה שבטח גם אותה הבאת מאיזה קופי פייסט שמצאת בגוגל...
- 7.זמר מתחיל 24/01/2011 14:09הגב לתגובה זואז חבל שלא עזרת לאחיך בבית קפה זו היתה לבסוף בדיחה מצחיקה מאוד
- 6.די לשרלטנות 20/01/2011 09:36הגב לתגובה זו1. גש לאופנת סגל, קנה חליפה ולך להצטלם 2. גבב שורת הגיגים שטחיים ואינטרסנטיים ושלח לאתר 3. רפד את הכתבה בשורת טוקבקים מטעם 4. ותור ארוך של לקוחות חדשים יתדפקו על דלתך. עאלק....
- 5.הטור הכי שנון! (ל"ת)19/01/2011 19:03הגב לתגובה זו
- 4.זווית מעניינת. נלקח לתשומת הלב (ל"ת)יאיר 19/01/2011 18:34הגב לתגובה זו
- 3.תענוג צרוף... (ל"ת)במבי 4 19/01/2011 17:16הגב לתגובה זו
- 2.רעות 19/01/2011 16:26הגב לתגובה זוהפוסל במומו פוסל
- 1.מהתחום 19/01/2011 15:39הגב לתגובה זוגם אירנה שלמור חושבת ככה לפי הטור שלה בגלובס..
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
