העובדה כי תחום יחסי הציבור עדיין לא נתפס כתחום המגלגל מחזורי ענק והעובדה כי בהשקעה קטנה יחסית יכול להפוך כל תקציבאי זב חוטם, עיתונאי מאותגר שכר או עורך מתוסכל בנקאית לבעל משרד יחסי ציבור, משאירים את המנהלים המקצועיים מחוץ לעולם העסקי של תחום יחסי הציבור.

אילן שילוח משך את איריס בק מאורנג' ומושיק תאומים שאב את מיכל המאירי מתנובה לתוך עולם הפרסום, בשכר מנכ"ל, מצנח זהב, מעמד נכבד ואתגרים חדשים. אך עולם יחסי הציבור עודו מסתפק במנהלים שהם בדרך כלל עיתונאים בדימוס, שהרזומה הניהולי שלהם לרוב מסתכם בניהול תיקיות הקבצים במחשב הרופס (אנדרטה בינארית לסדרת הקיצוצים האחרונה במערכת העיתון), או תקציבאים לשעבר, שהפסגה הניהולית שלהם לרוב הייתה הפקת מסיבת עיתונאים עתירת כתבים מנומנמים.

בתחום יחסי הציבור נפגוש לרוב משרדים שהם ONE MAN SHOW בראשם עומדים שליטים טוטליטריים שיצרו סביבם מעגל של תקציבאים/עוזרים אישיים/רובוטים משובטים בדמות האב הקדמון. המשרדים האלה בדרך כלל סובלים מתרבות ניהולית ריכוזית וצנטרליסטית אשר תתמקד בטיפוח מערכות יחסים אישיות עם הלקוחות ופחות בהשקעה במטודות תזרימיות ותהליכים ניהוליים בHזוריים רוחביים ומדידים.

על מנת לעמוד באתגרים של התחום המתפתח בגרף אנכי חד,יצטרכו רבים לפתור את סוגיית הניהול המקצועי. משרדים רבים כבר מונים עשרות עובדים, חלקם אף מחזיקים בחברות בנות כאלה ואחרות ועל מנת להמשיך ולהתפתח צריך לבנות יעדים, אסטרטגיה ותהליכים מובנים ומקצועיים.

גם שימור העובדים הוא תחום הדורש התייחסות מקצועית יותר, משימור על בסיס עלות שכר בלבד הנותן עדיפות למרבה במחיר, השימור יצטרך להשתנות ולהיות מושתת על תנאים כוללים, על יכולת לבנות לעובד אופק ניהולי, על סביבת עבודה נעימה ותומכת ועל רווחה, ימי כיף וגיבוש.

לצערנו, התדמית של הענף היא עדיין תדמית של תרבות ניהולית המאופיינת בכיבוי שריפות, בצרחות אימתניות במסדרונות החברה ובתרבות נדידה כלהקות אווזים נודדות של עובדים שחוקים ממשרד למשרד ומבוסית צווחנית אחת לבוס נוירוטי והפכפך אחר.

חשוב לזכור כי בסופו של יום,עסקים קמים ונופלים על ניהול, לא רק על הכישרון היצירתי או על הקשרים החמים עם עיתונאי כזה או אחר.

אם אנו, הדור שבו יחסי ציבור הפכו ממילה גסה לשירות חובה לכל פוליטיקאי, חבר כנסת, חברה מסחרית, בורסאית, פרטית, פילנתרופית, לעסקים קטנים וגדולים צעירים וזקנים, אם נשכיל להפנים זאת וננסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהדרך שעשה עולם הפרסום,מתקופת 'דור המייסדים' - אליעזר ז'ורבין, אברהם לוינסון, חיים פלד, אמנון אריאלי ודומיהם שיצרו את התשתית המקצועית ל"דור הזהב" שבא אחריהם-חומסקי,כידון, תאומים, שילוח, באומן, ראובני וכו'... הדור שהשכיל למקצע ולהפוך אומנות, יצירתיות ו'פוייליש ביזנס' כמו שאהבו לקרוא לזה זקני השבט, לביזנס עסקי טהור ששווה מיליונים, אם נפנים להתפתח אולי נצליח גם אנחנו!.

גילי כהן הוא יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G GROUP