דעה

יח"צ - ניהול יחסים או ניהול עסקים? תהיות על המקצוע - והאפשרות לשנות

התדמית של ענף היח"צ לא משהו: תרבות ניהולית של כיבוי שריפות, צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים. יועץ התקשורת גילי כהן מאמין שאפשר לשנות
גילי כהן | (14)

העובדה כי תחום יחסי הציבור עדיין לא נתפס כתחום המגלגל מחזורי ענק והעובדה כי בהשקעה קטנה יחסית יכול להפוך כל תקציבאי זב חוטם, עיתונאי מאותגר שכר או עורך מתוסכל בנקאית לבעל משרד יחסי ציבור, משאירים את המנהלים המקצועיים מחוץ לעולם העסקי של תחום יחסי הציבור.

אילן שילוח משך את איריס בק מאורנג' ומושיק תאומים שאב את מיכל המאירי מתנובה לתוך עולם הפרסום, בשכר מנכ"ל, מצנח זהב, מעמד נכבד ואתגרים חדשים. אך עולם יחסי הציבור עודו מסתפק במנהלים שהם בדרך כלל עיתונאים בדימוס, שהרזומה הניהולי שלהם לרוב מסתכם בניהול תיקיות הקבצים במחשב הרופס (אנדרטה בינארית לסדרת הקיצוצים האחרונה במערכת העיתון), או תקציבאים לשעבר, שהפסגה הניהולית שלהם לרוב הייתה הפקת מסיבת עיתונאים עתירת כתבים מנומנמים.

בתחום יחסי הציבור נפגוש לרוב משרדים שהם ONE MAN SHOW בראשם עומדים שליטים טוטליטריים שיצרו סביבם מעגל של תקציבאים/עוזרים אישיים/רובוטים משובטים בדמות האב הקדמון. המשרדים האלה בדרך כלל סובלים מתרבות ניהולית ריכוזית וצנטרליסטית אשר תתמקד בטיפוח מערכות יחסים אישיות עם הלקוחות ופחות בהשקעה במטודות תזרימיות ותהליכים ניהוליים בHזוריים רוחביים ומדידים.

על מנת לעמוד באתגרים של התחום המתפתח בגרף אנכי חד,יצטרכו רבים לפתור את סוגיית הניהול המקצועי. משרדים רבים כבר מונים עשרות עובדים, חלקם אף מחזיקים בחברות בנות כאלה ואחרות ועל מנת להמשיך ולהתפתח צריך לבנות יעדים, אסטרטגיה ותהליכים מובנים ומקצועיים.

גם שימור העובדים הוא תחום הדורש התייחסות מקצועית יותר, משימור על בסיס עלות שכר בלבד הנותן עדיפות למרבה במחיר, השימור יצטרך להשתנות ולהיות מושתת על תנאים כוללים, על יכולת לבנות לעובד אופק ניהולי, על סביבת עבודה נעימה ותומכת ועל רווחה, ימי כיף וגיבוש.

לצערנו, התדמית של הענף היא עדיין תדמית של תרבות ניהולית המאופיינת בכיבוי שריפות, בצרחות אימתניות במסדרונות החברה ובתרבות נדידה כלהקות אווזים נודדות של עובדים שחוקים ממשרד למשרד ומבוסית צווחנית אחת לבוס נוירוטי והפכפך אחר.

חשוב לזכור כי בסופו של יום,עסקים קמים ונופלים על ניהול, לא רק על הכישרון היצירתי או על הקשרים החמים עם עיתונאי כזה או אחר.

אם אנו, הדור שבו יחסי ציבור הפכו ממילה גסה לשירות חובה לכל פוליטיקאי, חבר כנסת, חברה מסחרית, בורסאית, פרטית, פילנתרופית, לעסקים קטנים וגדולים צעירים וזקנים, אם נשכיל להפנים זאת וננסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהדרך שעשה עולם הפרסום,מתקופת 'דור המייסדים' - אליעזר ז'ורבין, אברהם לוינסון, חיים פלד, אמנון אריאלי ודומיהם שיצרו את התשתית המקצועית ל"דור הזהב" שבא אחריהם-חומסקי,כידון, תאומים, שילוח, באומן, ראובני וכו'... הדור שהשכיל למקצע ולהפוך אומנות, יצירתיות ו'פוייליש ביזנס' כמו שאהבו לקרוא לזה זקני השבט, לביזנס עסקי טהור ששווה מיליונים, אם נפנים להתפתח אולי נצליח גם אנחנו!.

גילי כהן הוא יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G GROUP

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יאיר 12/02/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    וזהו האתגר האמיתי של אנשי יחסי הציבור. מסר אסטרטגיה תקשורתית http://www.public-relations.org.il
  • 13.
    אחד שיודע 25/01/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    בושה. מעולם לא כתב קומוניקט!
  • 12.
    אחד מבפנים 25/01/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    או שמתפטרים או שגורמים להם לפטר כדי לקבל את בפיצויים איזה שטויות שאצלנו טוב... צא למסדרונות אולי תקבל קצת תמונה אחרת!
  • 11.
    לצערנו במסדרונות שלך כלום ממה שכתבת לא מיושם ויותר מכך (ל"ת)
    עובדת ב G GROUP 25/01/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים (ל"ת)
    גילי יכול לרשום על זה פטנט! 24/01/2011 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ליה 24/01/2011 19:29
    הגב לתגובה זו
    החל מההגדרה הראשונית של: "העובדה כי בהשקעה קטנה יחסית..יכול להפוך כל יחצן מועדונים לבעל משרד יחסי ציבור.."
  • 8.
    טוטאליטרי במיטבו! 24/01/2011 19:24
    הגב לתגובה זו
    מר כהן היקר, איך קיימת בך התעוזה לשים עצמך בין הגדולים? בין אנשים שעשו באמת משהו בחייהם, שהניעו ועודם מניעים גלגלים, בעוד שאתה רוכב על השם של ג.יפית בדרכך לעוד לקוחות-פח לא מרוצים. שב בצד בשקט, גם לנהל אתה לא יודע. רק לפרוש משנה שבטח גם אותה הבאת מאיזה קופי פייסט שמצאת בגוגל...
  • 7.
    זמר מתחיל 24/01/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    אז חבל שלא עזרת לאחיך בבית קפה זו היתה לבסוף בדיחה מצחיקה מאוד
  • 6.
    די לשרלטנות 20/01/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    1. גש לאופנת סגל, קנה חליפה ולך להצטלם 2. גבב שורת הגיגים שטחיים ואינטרסנטיים ושלח לאתר 3. רפד את הכתבה בשורת טוקבקים מטעם 4. ותור ארוך של לקוחות חדשים יתדפקו על דלתך. עאלק....
  • 5.
    הטור הכי שנון! (ל"ת)
    19/01/2011 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זווית מעניינת. נלקח לתשומת הלב (ל"ת)
    יאיר 19/01/2011 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תענוג צרוף... (ל"ת)
    במבי 4 19/01/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רעות 19/01/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    הפוסל במומו פוסל
  • 1.
    מהתחום 19/01/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    גם אירנה שלמור חושבת ככה לפי הטור שלה בגלובס..
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.