יח"צ - ניהול יחסים או ניהול עסקים? תהיות על המקצוע - והאפשרות לשנות
העובדה כי תחום יחסי הציבור עדיין לא נתפס כתחום המגלגל מחזורי ענק והעובדה כי בהשקעה קטנה יחסית יכול להפוך כל תקציבאי זב חוטם, עיתונאי מאותגר שכר או עורך מתוסכל בנקאית לבעל משרד יחסי ציבור, משאירים את המנהלים המקצועיים מחוץ לעולם העסקי של תחום יחסי הציבור.
אילן שילוח משך את איריס בק מאורנג' ומושיק תאומים שאב את מיכל המאירי מתנובה לתוך עולם הפרסום, בשכר מנכ"ל, מצנח זהב, מעמד נכבד ואתגרים חדשים. אך עולם יחסי הציבור עודו מסתפק במנהלים שהם בדרך כלל עיתונאים בדימוס, שהרזומה הניהולי שלהם לרוב מסתכם בניהול תיקיות הקבצים במחשב הרופס (אנדרטה בינארית לסדרת הקיצוצים האחרונה במערכת העיתון), או תקציבאים לשעבר, שהפסגה הניהולית שלהם לרוב הייתה הפקת מסיבת עיתונאים עתירת כתבים מנומנמים.
בתחום יחסי הציבור נפגוש לרוב משרדים שהם ONE MAN SHOW בראשם עומדים שליטים טוטליטריים שיצרו סביבם מעגל של תקציבאים/עוזרים אישיים/רובוטים משובטים בדמות האב הקדמון. המשרדים האלה בדרך כלל סובלים מתרבות ניהולית ריכוזית וצנטרליסטית אשר תתמקד בטיפוח מערכות יחסים אישיות עם הלקוחות ופחות בהשקעה במטודות תזרימיות ותהליכים ניהוליים בHזוריים רוחביים ומדידים.
על מנת לעמוד באתגרים של התחום המתפתח בגרף אנכי חד,יצטרכו רבים לפתור את סוגיית הניהול המקצועי. משרדים רבים כבר מונים עשרות עובדים, חלקם אף מחזיקים בחברות בנות כאלה ואחרות ועל מנת להמשיך ולהתפתח צריך לבנות יעדים, אסטרטגיה ותהליכים מובנים ומקצועיים.
גם שימור העובדים הוא תחום הדורש התייחסות מקצועית יותר, משימור על בסיס עלות שכר בלבד הנותן עדיפות למרבה במחיר, השימור יצטרך להשתנות ולהיות מושתת על תנאים כוללים, על יכולת לבנות לעובד אופק ניהולי, על סביבת עבודה נעימה ותומכת ועל רווחה, ימי כיף וגיבוש.
לצערנו, התדמית של הענף היא עדיין תדמית של תרבות ניהולית המאופיינת בכיבוי שריפות, בצרחות אימתניות במסדרונות החברה ובתרבות נדידה כלהקות אווזים נודדות של עובדים שחוקים ממשרד למשרד ומבוסית צווחנית אחת לבוס נוירוטי והפכפך אחר.
חשוב לזכור כי בסופו של יום,עסקים קמים ונופלים על ניהול, לא רק על הכישרון היצירתי או על הקשרים החמים עם עיתונאי כזה או אחר.
אם אנו, הדור שבו יחסי ציבור הפכו ממילה גסה לשירות חובה לכל פוליטיקאי, חבר כנסת, חברה מסחרית, בורסאית, פרטית, פילנתרופית, לעסקים קטנים וגדולים צעירים וזקנים, אם נשכיל להפנים זאת וננסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהדרך שעשה עולם הפרסום,מתקופת 'דור המייסדים' - אליעזר ז'ורבין, אברהם לוינסון, חיים פלד, אמנון אריאלי ודומיהם שיצרו את התשתית המקצועית ל"דור הזהב" שבא אחריהם-חומסקי,כידון, תאומים, שילוח, באומן, ראובני וכו'... הדור שהשכיל למקצע ולהפוך אומנות, יצירתיות ו'פוייליש ביזנס' כמו שאהבו לקרוא לזה זקני השבט, לביזנס עסקי טהור ששווה מיליונים, אם נפנים להתפתח אולי נצליח גם אנחנו!.
גילי כהן הוא יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G GROUP
- 14.יאיר 12/02/2011 19:41הגב לתגובה זווזהו האתגר האמיתי של אנשי יחסי הציבור. מסר אסטרטגיה תקשורתית http://www.public-relations.org.il
- 13.אחד שיודע 25/01/2011 11:21הגב לתגובה זובושה. מעולם לא כתב קומוניקט!
- 12.אחד מבפנים 25/01/2011 09:58הגב לתגובה זואו שמתפטרים או שגורמים להם לפטר כדי לקבל את בפיצויים איזה שטויות שאצלנו טוב... צא למסדרונות אולי תקבל קצת תמונה אחרת!
- 11.לצערנו במסדרונות שלך כלום ממה שכתבת לא מיושם ויותר מכך (ל"ת)עובדת ב G GROUP 25/01/2011 09:47הגב לתגובה זו
- 10.צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים (ל"ת)גילי יכול לרשום על זה פטנט! 24/01/2011 19:46הגב לתגובה זו
- 9.ליה 24/01/2011 19:29הגב לתגובה זוהחל מההגדרה הראשונית של: "העובדה כי בהשקעה קטנה יחסית..יכול להפוך כל יחצן מועדונים לבעל משרד יחסי ציבור.."
- 8.טוטאליטרי במיטבו! 24/01/2011 19:24הגב לתגובה זומר כהן היקר, איך קיימת בך התעוזה לשים עצמך בין הגדולים? בין אנשים שעשו באמת משהו בחייהם, שהניעו ועודם מניעים גלגלים, בעוד שאתה רוכב על השם של ג.יפית בדרכך לעוד לקוחות-פח לא מרוצים. שב בצד בשקט, גם לנהל אתה לא יודע. רק לפרוש משנה שבטח גם אותה הבאת מאיזה קופי פייסט שמצאת בגוגל...
- 7.זמר מתחיל 24/01/2011 14:09הגב לתגובה זואז חבל שלא עזרת לאחיך בבית קפה זו היתה לבסוף בדיחה מצחיקה מאוד
- 6.די לשרלטנות 20/01/2011 09:36הגב לתגובה זו1. גש לאופנת סגל, קנה חליפה ולך להצטלם 2. גבב שורת הגיגים שטחיים ואינטרסנטיים ושלח לאתר 3. רפד את הכתבה בשורת טוקבקים מטעם 4. ותור ארוך של לקוחות חדשים יתדפקו על דלתך. עאלק....
- 5.הטור הכי שנון! (ל"ת)19/01/2011 19:03הגב לתגובה זו
- 4.זווית מעניינת. נלקח לתשומת הלב (ל"ת)יאיר 19/01/2011 18:34הגב לתגובה זו
- 3.תענוג צרוף... (ל"ת)במבי 4 19/01/2011 17:16הגב לתגובה זו
- 2.רעות 19/01/2011 16:26הגב לתגובה זוהפוסל במומו פוסל
- 1.מהתחום 19/01/2011 15:39הגב לתגובה זוגם אירנה שלמור חושבת ככה לפי הטור שלה בגלובס..
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
