דעה

יח"צ - ניהול יחסים או ניהול עסקים? תהיות על המקצוע - והאפשרות לשנות

התדמית של ענף היח"צ לא משהו: תרבות ניהולית של כיבוי שריפות, צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים. יועץ התקשורת גילי כהן מאמין שאפשר לשנות
גילי כהן | (14)

העובדה כי תחום יחסי הציבור עדיין לא נתפס כתחום המגלגל מחזורי ענק והעובדה כי בהשקעה קטנה יחסית יכול להפוך כל תקציבאי זב חוטם, עיתונאי מאותגר שכר או עורך מתוסכל בנקאית לבעל משרד יחסי ציבור, משאירים את המנהלים המקצועיים מחוץ לעולם העסקי של תחום יחסי הציבור.

אילן שילוח משך את איריס בק מאורנג' ומושיק תאומים שאב את מיכל המאירי מתנובה לתוך עולם הפרסום, בשכר מנכ"ל, מצנח זהב, מעמד נכבד ואתגרים חדשים. אך עולם יחסי הציבור עודו מסתפק במנהלים שהם בדרך כלל עיתונאים בדימוס, שהרזומה הניהולי שלהם לרוב מסתכם בניהול תיקיות הקבצים במחשב הרופס (אנדרטה בינארית לסדרת הקיצוצים האחרונה במערכת העיתון), או תקציבאים לשעבר, שהפסגה הניהולית שלהם לרוב הייתה הפקת מסיבת עיתונאים עתירת כתבים מנומנמים.

בתחום יחסי הציבור נפגוש לרוב משרדים שהם ONE MAN SHOW בראשם עומדים שליטים טוטליטריים שיצרו סביבם מעגל של תקציבאים/עוזרים אישיים/רובוטים משובטים בדמות האב הקדמון. המשרדים האלה בדרך כלל סובלים מתרבות ניהולית ריכוזית וצנטרליסטית אשר תתמקד בטיפוח מערכות יחסים אישיות עם הלקוחות ופחות בהשקעה במטודות תזרימיות ותהליכים ניהוליים בHזוריים רוחביים ומדידים.

על מנת לעמוד באתגרים של התחום המתפתח בגרף אנכי חד,יצטרכו רבים לפתור את סוגיית הניהול המקצועי. משרדים רבים כבר מונים עשרות עובדים, חלקם אף מחזיקים בחברות בנות כאלה ואחרות ועל מנת להמשיך ולהתפתח צריך לבנות יעדים, אסטרטגיה ותהליכים מובנים ומקצועיים.

גם שימור העובדים הוא תחום הדורש התייחסות מקצועית יותר, משימור על בסיס עלות שכר בלבד הנותן עדיפות למרבה במחיר, השימור יצטרך להשתנות ולהיות מושתת על תנאים כוללים, על יכולת לבנות לעובד אופק ניהולי, על סביבת עבודה נעימה ותומכת ועל רווחה, ימי כיף וגיבוש.

לצערנו, התדמית של הענף היא עדיין תדמית של תרבות ניהולית המאופיינת בכיבוי שריפות, בצרחות אימתניות במסדרונות החברה ובתרבות נדידה כלהקות אווזים נודדות של עובדים שחוקים ממשרד למשרד ומבוסית צווחנית אחת לבוס נוירוטי והפכפך אחר.

חשוב לזכור כי בסופו של יום,עסקים קמים ונופלים על ניהול, לא רק על הכישרון היצירתי או על הקשרים החמים עם עיתונאי כזה או אחר.

אם אנו, הדור שבו יחסי ציבור הפכו ממילה גסה לשירות חובה לכל פוליטיקאי, חבר כנסת, חברה מסחרית, בורסאית, פרטית, פילנתרופית, לעסקים קטנים וגדולים צעירים וזקנים, אם נשכיל להפנים זאת וננסה ללמוד ולהסיק מסקנות מהדרך שעשה עולם הפרסום,מתקופת 'דור המייסדים' - אליעזר ז'ורבין, אברהם לוינסון, חיים פלד, אמנון אריאלי ודומיהם שיצרו את התשתית המקצועית ל"דור הזהב" שבא אחריהם-חומסקי,כידון, תאומים, שילוח, באומן, ראובני וכו'... הדור שהשכיל למקצע ולהפוך אומנות, יצירתיות ו'פוייליש ביזנס' כמו שאהבו לקרוא לזה זקני השבט, לביזנס עסקי טהור ששווה מיליונים, אם נפנים להתפתח אולי נצליח גם אנחנו!.

גילי כהן הוא יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G GROUP

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יאיר 12/02/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    וזהו האתגר האמיתי של אנשי יחסי הציבור. מסר אסטרטגיה תקשורתית http://www.public-relations.org.il
  • 13.
    אחד שיודע 25/01/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    בושה. מעולם לא כתב קומוניקט!
  • 12.
    אחד מבפנים 25/01/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    או שמתפטרים או שגורמים להם לפטר כדי לקבל את בפיצויים איזה שטויות שאצלנו טוב... צא למסדרונות אולי תקבל קצת תמונה אחרת!
  • 11.
    לצערנו במסדרונות שלך כלום ממה שכתבת לא מיושם ויותר מכך (ל"ת)
    עובדת ב G GROUP 25/01/2011 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    צרחות במסדרונות ועובדים שחוקים (ל"ת)
    גילי יכול לרשום על זה פטנט! 24/01/2011 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ליה 24/01/2011 19:29
    הגב לתגובה זו
    החל מההגדרה הראשונית של: "העובדה כי בהשקעה קטנה יחסית..יכול להפוך כל יחצן מועדונים לבעל משרד יחסי ציבור.."
  • 8.
    טוטאליטרי במיטבו! 24/01/2011 19:24
    הגב לתגובה זו
    מר כהן היקר, איך קיימת בך התעוזה לשים עצמך בין הגדולים? בין אנשים שעשו באמת משהו בחייהם, שהניעו ועודם מניעים גלגלים, בעוד שאתה רוכב על השם של ג.יפית בדרכך לעוד לקוחות-פח לא מרוצים. שב בצד בשקט, גם לנהל אתה לא יודע. רק לפרוש משנה שבטח גם אותה הבאת מאיזה קופי פייסט שמצאת בגוגל...
  • 7.
    זמר מתחיל 24/01/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    אז חבל שלא עזרת לאחיך בבית קפה זו היתה לבסוף בדיחה מצחיקה מאוד
  • 6.
    די לשרלטנות 20/01/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    1. גש לאופנת סגל, קנה חליפה ולך להצטלם 2. גבב שורת הגיגים שטחיים ואינטרסנטיים ושלח לאתר 3. רפד את הכתבה בשורת טוקבקים מטעם 4. ותור ארוך של לקוחות חדשים יתדפקו על דלתך. עאלק....
  • 5.
    הטור הכי שנון! (ל"ת)
    19/01/2011 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זווית מעניינת. נלקח לתשומת הלב (ל"ת)
    יאיר 19/01/2011 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תענוג צרוף... (ל"ת)
    במבי 4 19/01/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רעות 19/01/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    הפוסל במומו פוסל
  • 1.
    מהתחום 19/01/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    גם אירנה שלמור חושבת ככה לפי הטור שלה בגלובס..
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.