דעה/ הרכבת הקללה: היא היחידה שהצליחה לעשות את זה - לחלק את ירושלים
השבוע ראיתי אותה לראשונה. היה זה ערב בצומת הגבעה הצרפתית, ושוטרים עצבניים עצרו את התנועה בשריקות רמות. לפתע היא הגיחה מאחורי העיקול: קרון גדול ולבן שנוסע באיטיות, מוקף בעובדים עם ווסטים כתומים שרצו אחריה, ובשוטרים על קטנועים שזמזמו סביבה כדבורים. הרכבת הקללה. פתחתי את החלון, מכין עצמי להתנפלות של הילדים הערבים עם המסטיקים והמצתים שלא עובדים, והבטתי בפלא. ואף על פי כן, חשבתי לעצמי, נוע תנוע. אתמול כבר עלו המכובדים והעיתונאים לנסיעת בכורה בת קילומטר על הפלא. כולם חזרו נרגשים ונרעשים. אף אחד לא רוצה לשמוע כעת דעה אחרת, שגורסת כי אולי כל המיליארדים הללו ילכו לפח. אבל הם ילכו.
הרכבת הקללה הצליחה לעשות לירושלים מה שפוליטיקאים רבים ניסו, ועדיין מנסים, ללא הצלחה מרובה: היא חילקה את ירושלים. לחצי מהעיר היא חפרה את השכונה, הרסה את איכות החיים, חסמה את מוקדי המסחר; החצי השני סתם נתקע בפקקים. שלוש שנים ארוכות של גיהינום תחבורתי מאובק אמורים להסתיים, אולי תמיד אולי, בשנה הבאה. עוד לפני הנסיעה הראשונה צילקה הרכבת הקללה את העיר המצולקת הזו עוד יותר, פגעה עוד יותר במסחר העירוני שגם כך גסס לאיטו, ושמה את מצבת השיש על קבר מרכז ירושלים ורחוב יפו. ובעצם, בשביל מה?
במנהלת הפרויקט בטוחים שהרכבת הקללה תשנה את החיים בעיר מקצה לקצה. זה יהיה יום חג לירושלים, טוענים שם בלהט. כמובן שהם לא אומרים במילים מפורשות על איזה יום מדובר. חג בלי מועד, תאריך שנכתב על הקרח פעמים כה רבות שכבר הספקנו לשכוח. אני לא שותף לאופטימיות העולצת של אנשי הרכבת. מומחי תחבורה גדולים ממני כבר הביעו את דעתם שהקו הראשון, מפסגת זאב להר הרצל, לא ישנה במידה רבה את עומסי התעבורה. גם אם נגיע לימות המשיח והעיר כולה תיחרץ במסילות, לא ברור מה מידת התועלת שתביא הרכבת לעיר.
העובדות ידועות: חלק גדול ממסלול הרכבת הקלה נבנה על חשבון עורקי התחבורה הקיימים, וצמצם אותם עוד יותר. במקרים רבים, נגסה המסילה במעט מקומות החניה שהיו, הדירה קונים פוטנציאלים רבים מהחנויות, והבריחה אותם לקניונים. אחרים, כמו בשכונה שלי, חונים פשוט על הכביש, חלקם כבר לא טורח להפעיל את איתות החירום, שנועד אולי להרגיע את מצפונם על חסימת התנועה. אני ורבים אחרים לא מאמינים שירושלמים רבים ינטשו את הרכב הפרטי לטובת הרכבת. אפילו ברקת, הביע ספק בתחילת כהונתו בכדאיותו של הפרויקט שקיבל בירושה. כעת הוא יישר קו, אולי מלית ברירה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובלוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית
לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה
הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת
2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35%
מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות
העתידיות.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות
לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".
- ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד
מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה,
הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".
