דעה/ הרכבת הקללה: היא היחידה שהצליחה לעשות את זה - לחלק את ירושלים

השבוע ראיתי אותה לראשונה. היה זה ערב בצומת הגבעה הצרפתית, ושוטרים עצבניים עצרו את התנועה בשריקות רמות. לפתע היא הגיחה מאחורי העיקול: קרון גדול ולבן שנוסע באיטיות, מוקף בעובדים עם ווסטים כתומים שרצו אחריה, ובשוטרים על קטנועים שזמזמו סביבה כדבורים. הרכבת הקללה. פתחתי את החלון, מכין עצמי להתנפלות של הילדים הערבים עם המסטיקים והמצתים שלא עובדים, והבטתי בפלא. ואף על פי כן, חשבתי לעצמי, נוע תנוע. אתמול כבר עלו המכובדים והעיתונאים לנסיעת בכורה בת קילומטר על הפלא. כולם חזרו נרגשים ונרעשים. אף אחד לא רוצה לשמוע כעת דעה אחרת, שגורסת כי אולי כל המיליארדים הללו ילכו לפח. אבל הם ילכו.

הרכבת הקללה הצליחה לעשות לירושלים מה שפוליטיקאים רבים ניסו, ועדיין מנסים, ללא הצלחה מרובה: היא חילקה את ירושלים. לחצי מהעיר היא חפרה את השכונה, הרסה את איכות החיים, חסמה את מוקדי המסחר; החצי השני סתם נתקע בפקקים. שלוש שנים ארוכות של גיהינום תחבורתי מאובק אמורים להסתיים, אולי תמיד אולי, בשנה הבאה. עוד לפני הנסיעה הראשונה צילקה הרכבת הקללה את העיר המצולקת הזו עוד יותר, פגעה עוד יותר במסחר העירוני שגם כך גסס לאיטו, ושמה את מצבת השיש על קבר מרכז ירושלים ורחוב יפו. ובעצם, בשביל מה?

במנהלת הפרויקט בטוחים שהרכבת הקללה תשנה את החיים בעיר מקצה לקצה. זה יהיה יום חג לירושלים, טוענים שם בלהט. כמובן שהם לא אומרים במילים מפורשות על איזה יום מדובר. חג בלי מועד, תאריך שנכתב על הקרח פעמים כה רבות שכבר הספקנו לשכוח. אני לא שותף לאופטימיות העולצת של אנשי הרכבת. מומחי תחבורה גדולים ממני כבר הביעו את דעתם שהקו הראשון, מפסגת זאב להר הרצל, לא ישנה במידה רבה את עומסי התעבורה. גם אם נגיע לימות המשיח והעיר כולה תיחרץ במסילות, לא ברור מה מידת התועלת שתביא הרכבת לעיר.

העובדות ידועות: חלק גדול ממסלול הרכבת הקלה נבנה על חשבון עורקי התחבורה הקיימים, וצמצם אותם עוד יותר. במקרים רבים, נגסה המסילה במעט מקומות החניה שהיו, הדירה קונים פוטנציאלים רבים מהחנויות, והבריחה אותם לקניונים. אחרים, כמו בשכונה שלי, חונים פשוט על הכביש, חלקם כבר לא טורח להפעיל את איתות החירום, שנועד אולי להרגיע את מצפונם על חסימת התנועה. אני ורבים אחרים לא מאמינים שירושלמים רבים ינטשו את הרכב הפרטי לטובת הרכבת. אפילו ברקת, הביע ספק בתחילת כהונתו בכדאיותו של הפרויקט שקיבל בירושה. כעת הוא יישר קו, אולי מלית ברירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.