דעה/ הרכבת הקללה: היא היחידה שהצליחה לעשות את זה - לחלק את ירושלים
השבוע ראיתי אותה לראשונה. היה זה ערב בצומת הגבעה הצרפתית, ושוטרים עצבניים עצרו את התנועה בשריקות רמות. לפתע היא הגיחה מאחורי העיקול: קרון גדול ולבן שנוסע באיטיות, מוקף בעובדים עם ווסטים כתומים שרצו אחריה, ובשוטרים על קטנועים שזמזמו סביבה כדבורים. הרכבת הקללה. פתחתי את החלון, מכין עצמי להתנפלות של הילדים הערבים עם המסטיקים והמצתים שלא עובדים, והבטתי בפלא. ואף על פי כן, חשבתי לעצמי, נוע תנוע. אתמול כבר עלו המכובדים והעיתונאים לנסיעת בכורה בת קילומטר על הפלא. כולם חזרו נרגשים ונרעשים. אף אחד לא רוצה לשמוע כעת דעה אחרת, שגורסת כי אולי כל המיליארדים הללו ילכו לפח. אבל הם ילכו.
הרכבת הקללה הצליחה לעשות לירושלים מה שפוליטיקאים רבים ניסו, ועדיין מנסים, ללא הצלחה מרובה: היא חילקה את ירושלים. לחצי מהעיר היא חפרה את השכונה, הרסה את איכות החיים, חסמה את מוקדי המסחר; החצי השני סתם נתקע בפקקים. שלוש שנים ארוכות של גיהינום תחבורתי מאובק אמורים להסתיים, אולי תמיד אולי, בשנה הבאה. עוד לפני הנסיעה הראשונה צילקה הרכבת הקללה את העיר המצולקת הזו עוד יותר, פגעה עוד יותר במסחר העירוני שגם כך גסס לאיטו, ושמה את מצבת השיש על קבר מרכז ירושלים ורחוב יפו. ובעצם, בשביל מה?
במנהלת הפרויקט בטוחים שהרכבת הקללה תשנה את החיים בעיר מקצה לקצה. זה יהיה יום חג לירושלים, טוענים שם בלהט. כמובן שהם לא אומרים במילים מפורשות על איזה יום מדובר. חג בלי מועד, תאריך שנכתב על הקרח פעמים כה רבות שכבר הספקנו לשכוח. אני לא שותף לאופטימיות העולצת של אנשי הרכבת. מומחי תחבורה גדולים ממני כבר הביעו את דעתם שהקו הראשון, מפסגת זאב להר הרצל, לא ישנה במידה רבה את עומסי התעבורה. גם אם נגיע לימות המשיח והעיר כולה תיחרץ במסילות, לא ברור מה מידת התועלת שתביא הרכבת לעיר.
העובדות ידועות: חלק גדול ממסלול הרכבת הקלה נבנה על חשבון עורקי התחבורה הקיימים, וצמצם אותם עוד יותר. במקרים רבים, נגסה המסילה במעט מקומות החניה שהיו, הדירה קונים פוטנציאלים רבים מהחנויות, והבריחה אותם לקניונים. אחרים, כמו בשכונה שלי, חונים פשוט על הכביש, חלקם כבר לא טורח להפעיל את איתות החירום, שנועד אולי להרגיע את מצפונם על חסימת התנועה. אני ורבים אחרים לא מאמינים שירושלמים רבים ינטשו את הרכב הפרטי לטובת הרכבת. אפילו ברקת, הביע ספק בתחילת כהונתו בכדאיותו של הפרויקט שקיבל בירושה. כעת הוא יישר קו, אולי מלית ברירה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
