דעה/ הרכבת הקללה: היא היחידה שהצליחה לעשות את זה - לחלק את ירושלים
השבוע ראיתי אותה לראשונה. היה זה ערב בצומת הגבעה הצרפתית, ושוטרים עצבניים עצרו את התנועה בשריקות רמות. לפתע היא הגיחה מאחורי העיקול: קרון גדול ולבן שנוסע באיטיות, מוקף בעובדים עם ווסטים כתומים שרצו אחריה, ובשוטרים על קטנועים שזמזמו סביבה כדבורים. הרכבת הקללה. פתחתי את החלון, מכין עצמי להתנפלות של הילדים הערבים עם המסטיקים והמצתים שלא עובדים, והבטתי בפלא. ואף על פי כן, חשבתי לעצמי, נוע תנוע. אתמול כבר עלו המכובדים והעיתונאים לנסיעת בכורה בת קילומטר על הפלא. כולם חזרו נרגשים ונרעשים. אף אחד לא רוצה לשמוע כעת דעה אחרת, שגורסת כי אולי כל המיליארדים הללו ילכו לפח. אבל הם ילכו.
הרכבת הקללה הצליחה לעשות לירושלים מה שפוליטיקאים רבים ניסו, ועדיין מנסים, ללא הצלחה מרובה: היא חילקה את ירושלים. לחצי מהעיר היא חפרה את השכונה, הרסה את איכות החיים, חסמה את מוקדי המסחר; החצי השני סתם נתקע בפקקים. שלוש שנים ארוכות של גיהינום תחבורתי מאובק אמורים להסתיים, אולי תמיד אולי, בשנה הבאה. עוד לפני הנסיעה הראשונה צילקה הרכבת הקללה את העיר המצולקת הזו עוד יותר, פגעה עוד יותר במסחר העירוני שגם כך גסס לאיטו, ושמה את מצבת השיש על קבר מרכז ירושלים ורחוב יפו. ובעצם, בשביל מה?
במנהלת הפרויקט בטוחים שהרכבת הקללה תשנה את החיים בעיר מקצה לקצה. זה יהיה יום חג לירושלים, טוענים שם בלהט. כמובן שהם לא אומרים במילים מפורשות על איזה יום מדובר. חג בלי מועד, תאריך שנכתב על הקרח פעמים כה רבות שכבר הספקנו לשכוח. אני לא שותף לאופטימיות העולצת של אנשי הרכבת. מומחי תחבורה גדולים ממני כבר הביעו את דעתם שהקו הראשון, מפסגת זאב להר הרצל, לא ישנה במידה רבה את עומסי התעבורה. גם אם נגיע לימות המשיח והעיר כולה תיחרץ במסילות, לא ברור מה מידת התועלת שתביא הרכבת לעיר.
העובדות ידועות: חלק גדול ממסלול הרכבת הקלה נבנה על חשבון עורקי התחבורה הקיימים, וצמצם אותם עוד יותר. במקרים רבים, נגסה המסילה במעט מקומות החניה שהיו, הדירה קונים פוטנציאלים רבים מהחנויות, והבריחה אותם לקניונים. אחרים, כמו בשכונה שלי, חונים פשוט על הכביש, חלקם כבר לא טורח להפעיל את איתות החירום, שנועד אולי להרגיע את מצפונם על חסימת התנועה. אני ורבים אחרים לא מאמינים שירושלמים רבים ינטשו את הרכב הפרטי לטובת הרכבת. אפילו ברקת, הביע ספק בתחילת כהונתו בכדאיותו של הפרויקט שקיבל בירושה. כעת הוא יישר קו, אולי מלית ברירה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
