רבותי העיתונאים, רדו מהיח"צנים - זו התקשורת עצמה שיצרה 'מפלצת'
מאז חשיפת 'מסמך גלנט' על ידי אמנון אברמוביץ בחדשות ערוץ 2 מתנהל מחול שדים תקשורתי צבוע כנגד "שלטון היחצ"נים". המגישים והפרשנים, סופקים ידיהם בדאגה ותוהים איך הגענו למצב שיועצי התקשורת נמצאים במערכות הציבוריות ופועלים במקרה דנן לטובת מינוי או אי מינוי רטמכ"ל. רבות נכתב השבוע על כך שחייבים למגר את "שלטון היחצ"נים. אף לא מילה אחת נכתבה על תפקידה של התקשורת ביצירת המציאות הזו (לשיטתה).
התקשורת הישראלית התחזקה בשנים האחרונות והפכה לגורם המשפיע ביותר על המרחב הציבורי, לזירה הכמעט בלעדית שבה מתבררות סוגיות בחיים הציבוריים. כאשר שעיתונאים מנהלים קמפיין אגרסיבי נגד גירוש ילדי העובדים הזרים ובעד שחרור גלעד שליט הם אורזים לנו את "החדשות" לפי האג'נדה האישית שלהם.
המציאות ה"חדשותית" המתקבלת כשמאמרי המערכת מופנים בקריאה "לשחרר" או "לא לגרש" וכשקוראים מקבלים סרטים צהובים לענוד על הידיים, כאשר כל העמודים הראשיים מלאים בדיווחים מצעדת שליט, היא מעוותת ומגמתית. ידיעות חדשותיות מזמן אינן בגדר דיווח אלא הן נכתבות על פי השקפתו האישית של העיתונאי והעיתון, והדיווח והפרשנות הופכים לאחד. המאזין והקורא הממוצעים, שאינם מורגלים בסב-טקסט של נדנוד הראש של מגישה בכירה בטלוויזיה או בקולות הצקצוק של מגישה בכירה ברדיו מקבלים את החדשות בניחוח אישי.
נשואי הביקורת, לרוב הם נבחרי הציבור, נתונים לסיקור מגמתי ואישי. ההרגשה היא שהידיעה משרתת את הכותרת שנבחרה מראש וכל הפרטים נאספים בכדי להצדיקה. על כן, בעידן כזה שבו הכותרת היא כרוניקה של מוות ידוע מראש, וקמפיינים בעלי חשיבות לאומית (תמלוגי הגז למשל) מתנהלים כמעט רק בתקשורת אין להתפלא על ההזדקקות ליועץ תקשורת. יועץ שידע לכוון את בעל העניין בסבך האינטריגות התקשורתיות (הרי לא דין דיווח ב"ידיעות אחרונות" כדין דיווח ב"ישראל היום"), לשוטט איתו בין המניפולציות התקשורתיות ולסייע לו להביא את הדרך שלו לציבור בכאוס התקשורתי.
מילה על נבחרי הציבור. הטענה המרכזית כלפיהם שנשמעה השבוע הייתה כי ההזדקקות שלהם לייעוץ תקשורתי מעידה על חולשתם. יש ממש בטענה זו וראוי היה כי מנהיג אכן יקבע את מדיניותו בהתאם לעניין ולא בהתאם לכותרת. הבעיה היא שהתקשורת בהתנהלותה הכל יכולה לא נותנת מקום לדיון ענייני, ניטראלי במסגרתו הציבור יוכל לגבש את דעתו ולהשפיע, כפי שראוי בשלטון דמוקרטי, על נבחרי הציבור. כשהתקשורת לוקחת על עצמה את כל התפקידים הקיימים: דיווח, אריזה, פרשנות וקביעה נבחר ציבור שרוצה לשכנע את הציבור במדיניותו חייב ללכת מעל הראש של התקשורת, ואת זה הוא יכול לעשות רק בעזרת ייעוץ מקצועי.
התקשורת צריכה לבוא בטענות לעצמה. היא יצרה את "המפלצת". בקריאתה "לשחרר" או "לא לגרש" היא המשפיעה הגדולה ביותר על המנהיגים. הציבור יכול להצטער על זה שהמנהיגים נכנעים לכותרות ונותנים מקום רב ליועצי התקשורת, או לשקול את האפשרות שבעידן בו התקשורת קובעת (כמעט הכל) כל אחד, גם נבחרי הציבור, זקוק להכוונה מקצועית.
ומילה אחרונה ליועצי התקשורת. נדמה כי חטא היוהרה של חלקים מתוכנו הביא אותנו להיות שק החבטות התורן. אל תאמינו למה שכותבים עלינו העיתונאים, הרי אנחנו יודעים שאנחנו לא באמת מנהלים את המדינה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
