רבותי העיתונאים, רדו מהיח"צנים - זו התקשורת עצמה שיצרה 'מפלצת'

רויטל יכין קרקובסקי מדבי תקשורת מתייחסת לביקורת לפיה "היחצנים מנהלים את המדינה"

מאז חשיפת 'מסמך גלנט' על ידי אמנון אברמוביץ בחדשות ערוץ 2 מתנהל מחול שדים תקשורתי צבוע כנגד "שלטון היחצ"נים". המגישים והפרשנים, סופקים ידיהם בדאגה ותוהים איך הגענו למצב שיועצי התקשורת נמצאים במערכות הציבוריות ופועלים במקרה דנן לטובת מינוי או אי מינוי רטמכ"ל. רבות נכתב השבוע על כך שחייבים למגר את "שלטון היחצ"נים. אף לא מילה אחת נכתבה על תפקידה של התקשורת ביצירת המציאות הזו (לשיטתה).

התקשורת הישראלית התחזקה בשנים האחרונות והפכה לגורם המשפיע ביותר על המרחב הציבורי, לזירה הכמעט בלעדית שבה מתבררות סוגיות בחיים הציבוריים. כאשר שעיתונאים מנהלים קמפיין אגרסיבי נגד גירוש ילדי העובדים הזרים ובעד שחרור גלעד שליט הם אורזים לנו את "החדשות" לפי האג'נדה האישית שלהם.

המציאות ה"חדשותית" המתקבלת כשמאמרי המערכת מופנים בקריאה "לשחרר" או "לא לגרש" וכשקוראים מקבלים סרטים צהובים לענוד על הידיים, כאשר כל העמודים הראשיים מלאים בדיווחים מצעדת שליט, היא מעוותת ומגמתית. ידיעות חדשותיות מזמן אינן בגדר דיווח אלא הן נכתבות על פי השקפתו האישית של העיתונאי והעיתון, והדיווח והפרשנות הופכים לאחד. המאזין והקורא הממוצעים, שאינם מורגלים בסב-טקסט של נדנוד הראש של מגישה בכירה בטלוויזיה או בקולות הצקצוק של מגישה בכירה ברדיו מקבלים את החדשות בניחוח אישי.

נשואי הביקורת, לרוב הם נבחרי הציבור, נתונים לסיקור מגמתי ואישי. ההרגשה היא שהידיעה משרתת את הכותרת שנבחרה מראש וכל הפרטים נאספים בכדי להצדיקה. על כן, בעידן כזה שבו הכותרת היא כרוניקה של מוות ידוע מראש, וקמפיינים בעלי חשיבות לאומית (תמלוגי הגז למשל) מתנהלים כמעט רק בתקשורת אין להתפלא על ההזדקקות ליועץ תקשורת. יועץ שידע לכוון את בעל העניין בסבך האינטריגות התקשורתיות (הרי לא דין דיווח ב"ידיעות אחרונות" כדין דיווח ב"ישראל היום"), לשוטט איתו בין המניפולציות התקשורתיות ולסייע לו להביא את הדרך שלו לציבור בכאוס התקשורתי.

מילה על נבחרי הציבור. הטענה המרכזית כלפיהם שנשמעה השבוע הייתה כי ההזדקקות שלהם לייעוץ תקשורתי מעידה על חולשתם. יש ממש בטענה זו וראוי היה כי מנהיג אכן יקבע את מדיניותו בהתאם לעניין ולא בהתאם לכותרת. הבעיה היא שהתקשורת בהתנהלותה הכל יכולה לא נותנת מקום לדיון ענייני, ניטראלי במסגרתו הציבור יוכל לגבש את דעתו ולהשפיע, כפי שראוי בשלטון דמוקרטי, על נבחרי הציבור. כשהתקשורת לוקחת על עצמה את כל התפקידים הקיימים: דיווח, אריזה, פרשנות וקביעה נבחר ציבור שרוצה לשכנע את הציבור במדיניותו חייב ללכת מעל הראש של התקשורת, ואת זה הוא יכול לעשות רק בעזרת ייעוץ מקצועי.

התקשורת צריכה לבוא בטענות לעצמה. היא יצרה את "המפלצת". בקריאתה "לשחרר" או "לא לגרש" היא המשפיעה הגדולה ביותר על המנהיגים. הציבור יכול להצטער על זה שהמנהיגים נכנעים לכותרות ונותנים מקום רב ליועצי התקשורת, או לשקול את האפשרות שבעידן בו התקשורת קובעת (כמעט הכל) כל אחד, גם נבחרי הציבור, זקוק להכוונה מקצועית.

ומילה אחרונה ליועצי התקשורת. נדמה כי חטא היוהרה של חלקים מתוכנו הביא אותנו להיות שק החבטות התורן. אל תאמינו למה שכותבים עלינו העיתונאים, הרי אנחנו יודעים שאנחנו לא באמת מנהלים את המדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.