"טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
מה קורה כשחברת תעופה מבטלת טיסה? על הצעירים שמנסים לתחמן את המערכת
בזמן שחברות תעופה מתמודדות עם שיבושים תכופים בלוחות הזמנים, חלק מהנוסעים הישראלים מגלים דרך יצירתית להפוך את הכאוס להזדמנות. תופעה צרכנית שזכתה לכינוי "טריק יום כיפור" חוזרת במלואה: נוסעים קונים כרטיסי טיסה זולים במיוחד, לעיתים מתוך הנחה שיתבטלו, ומקווים לנצל את מדיניות ההחזרים והשינויים של חברות התעופה כדי לטוס בתאריכים נוחים יותר, ליעדים מבוקשים יותר, או אפילו לקבל שדרוגים ושוברים – והכל במחיר מציאה. יש גם סיכונים גדולים, הטריק הזה יכול להיות חרב פיפיות, אבל מראש אותם קוני כרטיסים הולכים על כרטיסים זולים במיוחד.
מהו "טריק יום כיפור" ולמה הוא חוזר עכשיו?
המונח "טריק יום כיפור" נולד מהמצב הייחודי בישראל, שבה נמל התעופה בן גוריון והמרחב האווירי נסגרים מדי שנה למשך יממה ביום כיפור. נוסעים מתוחכמים נוהגים לרכוש כרטיסים לטיסות המתוכננות ליום זה, בידיעה שהן יבוטלו, כדי לנצל את מדיניות הביטולים של חברות התעופה. במקרה של ביטול, החברות מחויבות להציע החזר כספי, שינוי תאריך ללא עלות, ולעיתים אף שוברים או שדרוגים. התוצאה: כרטיס זול שיכול להפוך לטיסה יקרה יותר או לזיכוי שווה ערך גבוה יותר.
פגיעת טיל בנתב"ג לפני מספר שבועות, הובילה לביטולים של חברות תעופה זרות רבות, שחלקן השעו טיסות עד אמצע החודש, וחלקן כבר הודיעו על המשך דחייה. דחייה וביטולים הפכו לשגרה. במצב כזה, יש אנשים שרוכשים כרטיסים זולים ליעדים בעלי סיכון גבוה לביטול, ומקווים ליהנות מתנאי ביטול מיטיבים. מה הם בעצם עושים? בשלב ראשון, מאתרים טיסות זולות ליעדים מועדים לביטול, בין אם מסיבות ביטחוניות או תפעוליות. כאשר חברת התעופה מבטלת את הטיסה, הנוסע זכאי לפי חוק שירותי תעופה לקבל: החזר כספי מלא תוך 21 ימים; טיסה חלופית ליעד דומה; שובר זיכוי, לעיתים בשווי גבוה יותר ממחיר הכרטיס. במקרים רבים, החברות מציעות מעבר להחזר גם שדרוגים, אפשרות לשינוי יעד או תאריך, ושוברים לשימוש עתידי.
במצב כזה הרוכש מקבל המרה של כרטיס זול לכרטיס יקר. הוא גם מקבל מספר אפשרויות לטיסה וכאמור יש גם במקרים מסוימים שדרוגים. במקרה הגרוע ביותר, מובטח לו החזר כספי. אבל יש גם סיכונים - הנוסע עלול להיתקע עם כרטיס מיותר במידה והטיסה לא תבוטל. מדיניות החברה יכולה להשתנות, יש גם הרבה כאב ראש סביב ההחזר והטיפול בכרטיס החדש וגם - אם מדובר בביטול בשל כוח עליון, אין פיצוי.
- אסונות התעופה הגדולים ביותר בהיסטוריה
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז האם ההתעסקות שווה? ממש לא בטוח, במיוחד שגם לכל חברת תעופה יש את מדיניות הביטולים שלה, אבל מסתבר שזה טרנד בקרב לא מעט צעירים.
- 1.יריב ג. 13/05/2025 09:33הגב לתגובה זוגם בארהב היה טרנד בקרב הישראלים. להישאר במדינה גם אחרי שפג תוקף הויזה ולעבוד בשחור אצל ישראלים.אבל כאשר תפסו אותם וזרקו אותם למעצר ל 90 יום יחד עם פושעים מסוכנים ולאחר מכן הם גורשו לישראל הם כבר היו פחות גיבורים. על ההתרברבות הזו גם יש כתבה
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
